סוציולוגיה מודרנית

Современная социология включает множетсво בתי ספר מדעיים ותורות אינדיבידואליות, שכל אחת מהן בדרכה שלה מסבירה את מהות המדע הסוציולוגי.יש בשלב זה הרבה מאוד הגדרות של סוציולוגיה. ההגדרות הנפוצות ביותר הן "מדע על חוקי מעבר והתפתחות תהליכים חברתיים וקהילות חברתיות, מנגנון היחסים בין אנשים לחברה", "מדע על חוקי התהוות, התפתחות וקיום של החברה ויחסים חברתיים".

סוציולוגיה מודרנית קורא לחברה הנושא שלה או לאינדיבידואלתופעות חברתיות. במקרה זה, הסוציולוגיה חוקרת לא רק את התופעות עצמן, אלא את התכונות הכלליות ביותר שלהן, שאינן נחשבות על ידי מדעי החברה האחרים (היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, כלכלה פוליטית, תורת המשפט).

בעניין זה ניתן להסיק מכך סוציולוגיה מודרנית - זהו מדע נפרד אודות החוקים הכלליים של תופעות חברתיות ותכונותיהם הגנריות. במחקר, הסוציולוגיה לא מסתמכת רק על ניסיון אמפירי, אלא גם הכללי אותה באופן תיאורטי.

סוציולוגיה לומדת לא רק אדם בכלל, אלאבוחן את כל עולם קיומו, הכולל את הסביבה החברתית, את הקהילה בה הוא כלול, קשרים חברתיים, אורח חיים, פעולות חברתיות. הסוציולוגיה רואה את העולם כמערכת. מערכת כזו נתפסת על ידה לא רק כמתפקדת ומתפתחת, אלא גם כחוות משבר. הסוציולוגיה המודרנית מבקשת לחקור את הגורמים למשבר ומנסה למצוא דרכים אפשריות מתוכו, כזו שהכי פחות כואבת לחברה והמבטיחה ביותר.

מאפיינים של מדע מודרני הם שהיא מנסה לפתור הכי הרבהבעיה חריפה בימינו היא הישרדות המין האנושי לאפשרות לחידוש נוסף של התרבות ולהעלאתה לרמת יחסים מפותחת יותר. הסוציולוגיה מחפשת פיתרון לבעיות אלה לא רק ברמה הגלובלית, אלא גם ברמות של קהילות חברתיות אינדיבידואליות, מוסדות חברתיים, על ידי לימוד התנהגות חברתית של פרטים. מדע זה בוחן את שלבי ההיווצרות, ההתפתחות הפרוגרסיבית והתפקוד האמיתי של חברות וקהילות של אנשים. במקביל היא מחפשת את מהות התופעות והגורמים להן בתהליכים חברתיים עמוקים, יחסים בין יחידים וקהילות.

הוראות הסוציולוגיה המודרנית לסטות בשני קריטריונים. כל בתי הספר למדע הסוציולוגי המודרני מחולקים לשתי קבוצות. זה תיאוריות מיקרוסוציולוגיות ומקרוסוציולוגיות.

בקבוצה האחרונה, המשפיעים ביותר הם תיאוריית הקונפליקט החברתי והפונקציונליזם המבני. כל בתי הספר מבוססים על הישגי המדע המודרני.

יסודות הפונקציונליזם המבני נגזרו על ידי טלקוטפרסונס, שהציע להסתכל על החברה כמערכת המורכבת מאלמנטים קשורים זה לזה בתפקוד. הוא התייחס לאלמנטים כאל יחידים, קולקטיבים, קבוצות וקהילות אחרות, שביניהן יש קשר. בתיאוריה זו הדגש הוא על יציבות המערכות החברתיות והצורות האבולוציוניות של התפתחותן.

התיאוריה של קונפליקט חברתי (קונפליקטולוגיכיוון הסוציולוגיה) התפתחה בניגוד לפונקציונאליזם מבני. הנציגים המפורסמים ביותר של מגמה זו הם ל 'קוסר ור' דרנדורף.

קוסר הוא מחבר התיאוריהקונפליקט חיובי-פונקציונאלי, בו נטען כי יציבות המערכת החברתית מניחה הימצאות מאבק אינטרסים חובה המתבטא בהתנגשויות חברתיות והתנגשויות. Dahrendorf פיתח את הרעיון של מודל קונפליקט להתפתחות החברה. המוצגים העיקריים של התיאוריה שלו מסתכמים בנתונים הבאים: החברה נמצאת בתהליך מתמיד של שינוי, קונפליקטים הם בלתי נמנעים בה, כל האלמנטים האישיים של החברה תורמים לשינויים והשתלבותה, בחברה, חלק מהחברים תמיד שולטים באחרים.

תיאוריות מיקרוסוציולוגיות מתמקדותחקר התנהגותם של אנשים במערכות היחסים החברתיים שלהם. התיאוריות העיקריות של המיקרוסוציולוגיה כוללות פנומנולוגיה, אינטראקציוניזם סמלי, תורת החליפין החברתית, אתנו-מתודולוגיה.

אינטראקציוניזם סמלי (ג'ורג 'הרברט מיד)קובע שאנשים פועלים במשמעויות סמליות שצריך לפרש. הפנומנולוגיה (אלפרד שיץ) בוחנת את המציאות החברתית באמצעות חקר חיי היומיום של הפרטים. אתנו-מתודולוגיה (הרולד גארפינקל) רואה במציאות כתוצאה של פעילות פרשנית של אנשים. תיאוריית החליפין החברתית (ג'ורג 'הומאן) מבוססת על עקרונות ההתנהגות כדי להסביר תהליכים חברתיים.