כל הידע שיש לאדם (למשל עלתכונות כימיות ופיזיקליות של חפצים, סידור כל הדברים ואחרים) הם תוצאה של עבודת הנפש האנושית. את התפקיד המוביל בתהליך זה ממלאים תהליכים קוגניטיביים בעלי רמות מורכבות שונות.
לכל אחד מהם יש משלומאפיינים וארגון מיוחד, התורמים תרומה ייחודית להיווצרות תמונה דינמית והוליסטית של העולם. תהליכים קוגניטיביים מתנהלים בו זמנית, אך מתקשרים באופן הרמוני ובלתי מורגש לאדם.
תפקיד מיוחד שייך למערכת החישה,שכמו מסך, מקרין את העולם סביבנו בכל עושר הצורות והצבעים במוחנו. ההכרה מתחילה בתחושות אינדיבידואליות (חזותית, שמיעתית, מעוותת וכו '). אך הודות לתפיסה, הם מסתכמים במגוון תמונות. לכל אדם יש מספר גדול מהם.
אם אנחנו מדברים על אונטוגניה, אז אלהתהליכים קוגניטיביים (תחושה ותפיסה) מובילים מלידה לשנתיים-שלוש. אך לצורך היווצרות דמות העולם, זה לא מספיק, מכיוון שגם לזיכרון יש חשיבות רבה - יכולת אנושית, שקשורה ליכולת לשנן, לשמור, לזכור, לזהות ולשכוח מידע שונה. לאחר הלידה, התינוק מכיל בתודעה את מה שמכונה מידע גנטי שבזכותו הוא מתפתח בשנים הראשונות לחייו. אך הזיכרון יאפשר לו ללמוד ולהתרועע, "סופג" את תוצאות הישגיה של האנושות. מהר מאוד הילד ישלוט בכל מה שיהיה לו נחוץ ביותר לכל החיים המלאים.
אבל התהליכים הקוגניטיביים "הולכים"חשיבה, המובנת כתופעה נפשית המותנית מבחינה חברתית וקשורה בנתק, המאופיינת בבבואה עקיפה וכללית של קשרי גומלין ויחסים בין עצמים שונים. חשיבה שעוזרת לאדם הגדל לנתח את התמונות שהתקבלו ויצרו, ולהרכיב את תמונת העולם טיפין טיפין. תהליך זה עובר מספר שלבים באונטוגנזה.
בשלב הראשוני (עד שלוש שנים), קוגניטיביתהליכים הם "תחת השפעה" של חשיבה חזותית-פעילה. הילד תופס את העולם על ידי מניפולציה של עצמים מסביב, בזכות העבודה המורכבת של תחושות, תפיסה, זיכרון ופעולות ראשוניות (חיצוניות).
בשלב השני (משלוש עד שש עד שבע שנים)מתחילה התהוות החשיבה הוויזואלית-פיגורטיבית. פעולות חיצוניות, רעיונות על אובייקטים ותופעות של העולם שמסביב מופנמות, כלומר עוברות לתכנית פעולה פנימית. כתוצאה מכך הילד מסוגל כעת לחשוב בדימויים, וליצור תמונה משלו של העולם.
אבל, על מנת לעשות את זה נכון ומובנה, האדם המתבגר מתחיל לפתח חשיבה מילולית-לוגית, שעוזרת להבין את הניואנסים והחוקים של העולם סביבו.
הדמיון, שנועד ליצור תמונות חדשות של העולם שמסביב, יעזור לשנות ולהפוך אותו לבהיר ויצירתי יותר.
הפסיכולוגיה של תהליכים קוגניטיביים תהיה שלמה אם לא תדגיש את התפקיד המשמעותי של תשומת הלב. זה עוזר לאדם להתרכז בתופעות שונות של המציאות.
פיתוח תהליכים קוגניטיביים הוא הכרחיהתחל מהימים הראשונים שלאחר לידת הילד. במקרה זה לא אמור להיווצר מצב של חסך נפשי (זה העיקרון העיקרי). לשם כך, יש צורך להבטיח נוכחות של תחושות ורושמים חיים ומגוונים, כמו גם שינוי מתמיד של עיסוקים ופעילויות. מבוגרים צריכים לזכור שהדרך הטובה ביותר להשיג זאת היא באמצעות משחק.
