המורה הוא תמיד דוגמה לתלמידים. כמה טוב הוא יכול ללמד ולגדל ילדים תלוי לא רק בידע של הנושא, אלא גם ברמת התרבות הפדגוגית.
הגדרה
התרבות הפדגוגית מאפיינת את אישיותו של המורה, את התנהגותו בתנאי החינוך והחינוך.
בחלק מהמקרים, הם מדברים גם על תרבות פסיכולוגית-פדגוגית, מקצועית ספציפית, בעזרתה מסומנת מידת ההתמחות בחוויית ההוראה של המורה.
המורה הוא מודל לחיקוי.עליו לעבוד הרבה על עצמו, כי המשימה העיקרית שלו היא העברת ידע ברמה גבוהה, טיפוח אהבה לנושא או למקצוע, למוסד החינוכי, למולדתו.
התכונות העיקריות של מורה
בניתוח מושג כזה כמו התרבות הפדגוגית של מורה, יש לציין שהתכונות האישיות העיקריות שיש למורה להחזיק הן מוסריות גבוהה, אינטליגנציה, ערודיה.
מורה טוב תמיד טוב לב, מראהעניין בכל תלמיד. מורה בעל תרבות גבוהה, עקבי, מנתח בצורה מהורהרת התנהגות ופעולות, יודע להעמיד את עצמו במקום התלמיד ולעזור לו, מאמין בכל תלמיד.
למורה טוב יש את התכונות המוסריות הבאות:
- יוֹשֶׁר;
- הקפדה על עקרונות;
- הַקדָשָׁה;
- טַקט;
- אהבה לילדים ולעבודתם.
נוכחותן של תכונות אופי אלה קובעת את רמת תרבות המורה, את יכולתו להשפיע על התהליך החינוכי.
תרבות של מורה קוראתהאוריינטציה הפדגוגית של האישיות, המשקפת את נטייתו של האדם לפעילות חינוכית, את יכולתו להשיג מטרות.
ללא השקפה רחבה, לפחות היסודותלימוד פסיכולוגי ופדגוגי, גישה סובלנית, רוגע ותכליתיות, הרצון להשתפר במקצועו, היכולת לארגן פעילויות משותפות, המורה לא יוכל להשיג את היעדים שנקבעו.
לא מספיק לדעת את הנושא שלך בצורה מושלמת, אתה צריך להיות מסוגל להביע את הידע שלך בצורה מעניינת ומובנת.
גיבוש תרבות פדגוגית צריך להתחיל בשנה הראשונה של האוניברסיטה. והמורה מחויב לשפר את כישוריו לאורך כל זמן העבודה.
מרכיבים עיקריים
המרכיבים העיקריים של התרבות הפדגוגית הם:
- טקט פדגוגי.
- תרבות דיבור.
- בְּקִיאוּת.
- טכניקה פדגוגית.
- מראה.
אנו נסתכל עליהם בפירוט רב יותר להלן.
פונקציות
התרבות הפדגוגית של המורה תורמת לביצוע הפונקציות הבאות:
- העברת ידע, מיומנויות ויכולות.
- גיבוש תפיסת העולם של הסטודנטים.
- פיתוח יכולות אינטלקטואליות של תלמידים.
- הבטחת הטמעה מודעת של עקרונות מוסריים וכישורי התנהגות בחברה.
- גיבוש של טעם אסתטי.
- חיזוק הבריאות הגופנית והרגשית.
טקט פדגוגי
טקט פדגוגי הוא המיומנות של המורה בצורה נכונהלהביע את הדרישות והבקשות שלך. מורה טוב יודע לדרוש השלמת משימות מסוימות מבלי להיות גס רוח או בררן. המורה מסוגל לתת פקודות בצורה של בקשה, אך יחד עם זאת, בקשתו לא נראית כמו קבצנות.
תרבות פסיכולוגית ופדגוגית גבוההמספק את היכולת להקשיב היטב לשיח, ללא קשר לאישיותו. למורה זה לא משנה אם הוא מדבר עם ילד או ילדה, מבוגר או ילד. הוא יקשיב לבני שיחו גם אם ההצהרה אינה נכונה לחלוטין, ורק אז הוא יביע את דעתו. שוב, בעדינות, בלי גסות ולעג.
תרבות דיבור
אחד המרכיבים העיקריים של הפדגוגיהתרבות - תרבות הדיבור. הדבר החשוב ביותר עבור מורה הוא היכולת לתקשר עם הילדים וגם עם הוריהם. מקצוע ההוראה הוא מסוג "אדם לאדם". ללא יכולת לבטא נכון את מחשבותיו, לגבש אותן בצורה נכונה, לא יכולה להיות כל שאלה של הצלחה בפעילות הפדגוגית.
המרכיבים העיקריים של התרבות הפדגוגית הם תרבות תקשורת מילולית ולא מילולית.
תקשורת מילולית מתייחסת ישירות לדיבור ולעיצובו. על המורה להיות בעל התכונות הבאות:
- נאום מוכשר, שכולל שמירה על נורמות דקדוקיות, סגנוניות ואורתופיות של השפה הרוסית.
- אקספרסיביות - על המורה להיות מסוגל לספר בהבעה, לנסח אמירות בצורה לא לאומית. המונוטוניות בהצגת החומר אינה נכללת.
- כרך. המורה צריך לדבר בווליום שיהיה אופטימלי לקהל הנתון. לא צריך לדבר ברכות, אבל גם לא צריך לצעוק.
- טוהר הדיבור. השימוש בטאוטולוגיה, מילים-טפילים בדיבור אינו נכלל.
- עושר הדיבור. הוא מאופיין בשימוש במילים נרדפות, פתגמים ואמרות, יחידות ביטוי.
- בנוסף, אם מדברים על תרבות התקשורת המילולית, נהוג להזכיר את נכונות הנשימה במהלך הדיבור, את בהירותה.
תרבות פדגוגית היא קומפלקס שלם של מיומנויות המובנות ומשופרות עם השנים.
תרבות תקשורת לא מילולית כוללת מחוות,הבעות פנים, תנוחות, קשר עין ומגע. על המורה ללמוד לשלוט בגופו, להיות מסוגל להראות שהוא פתוח לתלמידיו, להקשיב להם היטב או לחכות לתשובה. מורה טוב יכול להראות במבט אחד בלבד שהתלמיד טועה.
בְּקִיאוּת
אחד המרכיבים העיקריים הוא הלימוד.למורה טוב השקפה רחבה. הוא לא יכול רק לענות על כל שאלה הקשורה לנושא שלו, אלא גם לספר על דברים מעניינים רבים אחרים שאינם קשורים לפעילותו הישירה.
כדי לפתח ערודיה, מורה צריך לקרוא הרבה, לצפות בתוכניות מדע פופולריות ולעקוב אחר החדשות.
לעתים קרובות למדי, התלמידים בודקים את מוריהם בכך שהם שואלים אותם שאלות מסובכות, ואם לא תמצא להם תשובה, לעולם תאבד את הכבוד של התלמידים.
טכניקה פדגוגית
טכניקה פדגוגית מורכבת ממעמד שלם של רכיבים. זה כולל את היכולת לשלוט בקול, הבעות פנים, יציבה, התנהגות ויחס לתלמידים.
זו היכולת להבין אחרים, להזדהות איתם, היכולת לחשוף את הפוטנציאל היצירתי של התלמידים.
מורה השולט בטכניקה פדגוגית יכול לארגן פעילויות קולקטיביות במהירות ובמהירות. הוא מיועד לפיתוח שלטון עצמי דמוקרטי, יצירתיות קולקטיבית.
תרבות פדגוגית היא גם יחסו של המורה לעצמו: עניין בהוראה ועבודה חינוכית מוצלחת, התמקדות בצמיחה מקצועית ואישית, התבוננות פנימית.
מראה
תרבות הפעילות הפדגוגית מקדישה תשומת לב רבה למראהו של המורה. זוהי גם היכולת להתלבש, להיראות בהתאם לתפקיד שמוחזק.
אם המורה נראה מסודר ומסודר,מתלבש באלגנטיות, משתמש במוצרי קוסמטיקה במתינות - הוא דוגמה להמשך. רק זכרו את יחסכם למורים. אין ספק שהמורים שהיו רשלניים מהופעתם גרמו לזלזול בעצמם ובשבילך.
בנוסף, כשמדברים על הופעתו של המורה, יש לציין כי עליו לא רק להראות טוב, אלא גם להיות בטוח בעצמו, לכבד את עצמו כאדם ולדרוש זאת מתלמידיו.
מסקנות
תרבות פדגוגית היא סדרת איכויות וכישורים שעליהם צריך להיות מורה כדי לקיים בהצלחה את פעילויות ההוראה שלהם. על המורה לשפר כל הזמן ולעבוד על עצמו, לשפר ללא הרף את תרבותו כמורה.
