Культурфилософия или философия культуры – это הסניף של הפילוסופיה, לחקור את הטבע, הפיתוח והחשיבות של התרבות. הניסיונות הראשונים להבין את חשיבות התרבות בחיי החברה נעשו בימי קדם. לכן, סופיסטים יש את הזכות לזהות את האנטינומיה בין המניעים הטבעיים והתרבותיים-מוסריים של האדם. הציניקנים והסטואיקים השלימו את הרעיון הזה ופיתחו תיאוריה על השחיתות והמלאכותיות של "תרבות חברתית". בימי הביניים, מוחות דגולים רבים חשבו על העובדה שיש תרבות ומקומה בבריאת האלוהים. מאוחר יותר, בעידן המודרני, ובמיוחד בתקופת ההשכלה, ניתנה תשומת לב רבה לתרבות הציבורית. ג 'יי רוסו, ג' יי Vico, פ שילר ואחרים פיתחו רעיונות על הייחודיות האישית של תרבויות לאומיות ושלבי ההתפתחות שלהם.
אך המונח "פילוסופיה של תרבות" עצמו הונהג בשנתתחילת המאה ה -19 מאת הרומנטיקן הגרמני א 'מולר. מאז הוא הפך לענף מיוחד של הפילוסופיה. יש להפריד אותה מהפילוסופיה של ההיסטוריה, מכיוון שתהליך ההתפתחות התרבותית של האנושות בכלל ושל אומות ולאומים בפרט אינו עולה בקנה אחד עם תהליך ההתפתחות ההיסטורית של התרבויות. זה גם שונה ממדע כזה כמו הסוציולוגיה של התרבות, שכן האחרון מתמקד בתרבות כתופעה שמתפקדת במערכת נתונה של יחסים חברתיים וחברתיים.
פורה במיוחד מבחינת התפתחות הפילוסופיההתרבות הייתה סוף ה- XIX - תחילת המאה העשרים. גלקסיה שלמה של פילוסופים הופיעה (F. Nietzsche, O. Spengler, G. Simmel, H. Ortega-y-Gasset, in Russian NA Berdyaev, N. Ya. Danilevsky and others) שהקדישו את עבודותיהם להבנת השלבים האישיים של האבולוציה של תרבות האנושות. במובן זה תרומה שלא יסולא בפז על ידי פילוסופית התרבות של ספנגלר, הפילוסוף, ההיסטוריון והתרבות הגרמני (1880-1936).
ספנגלר העלה תפיסה מקורית מאודהתפתחות מחזורית של תרבות מסוימת כסוג של אורגניזם חי. באמצעות ההישגים של קודמיו, הפילוסוף גם מתנגד ל"תרבות "ו"ציוויליזציה". לדברי ספנגלר, כל תרבות נולדת, מתפתחת, עוברת את כל השלבים - ינקות, ילדות, גיל ההתבגרות, בגרות (שבה התרבות מגיעה לשיא ההתפתחות שלה), ואז ירידה, זקנה ולבסוף - מוות. כאשר תרבות מתה, היא הופכת או מתדרדרת לציוויליזציה. מחזור החיים של תרבויות נמשך מאלף עד אלף וחצי שנים. פילוסופיית התרבות של ספנגלר מתגלה בצורה המלאה ביותר בעבודתו עם הכותרת הרהוטה "ירידת אירופה", בה הפילוסוף מנבא את מותה של הציוויליזציה האירופית והתדרדרותה למירוץ חסר נשמה אחר אופנה, הנאה, אגירה, הרצון לכוח. ועושר.
הפילוסופיה של התרבות בתורתו של ספנגלר מבוססתעל שני מושגי יסוד - "תרבות" ו"ציוויליזציה ". עם זאת, אף שהפילוסוף מקנה לציוויליזציה כיתובים לא מחמיאים כמו "חברת המונים" ו"אינטלקט חסר נשמה ", אין לחשוב בפשטות שהוא מכחיש לחלוטין את היתרונות של התקדמות מדעית וטכנולוגית. רק שלתרבות יש נשמה, והציוויליזציה מטבעה אינה רוחנית, מכיוון שתרבות מחפשת קשרים עם עולם אחר, זה שאינו טמון במישור הדברים, והציוויליזציה מכוונת לחקר ולנהל את העולם הזה, לנהל את הדברים. התרבות, על פי ספנגלר, קשורה קשר הדוק לפולחן, היא דתית בהגדרתה. הציוויליזציה שולטת על פני העולם, היא חסרת נשמה. הציוויליזציה שואפת לכוח, לשליטה על הטבע, התרבות רואה בטבע מטרה ושפה. תרבות היא לאומית והציוויליזציה היא גלובלית. תרבות היא אריסטוקרטית, וניתן לקרוא לציוויליזציה דמוקרטית.
פילוסופיה של תרבות, לתקופת חייו של ספנגלר,עסק בשמונה תרבויות בלתי חדירות שכבר מתו, הן מצריות, בבליות, מאיה, יווניות-רומיות (אפולו), ונמוגות - הודית, סינית, ערבית ביזנטית (קסם) ומערב אירופה (פאוסטיאנית). מטבע הדברים, עם שקיעתה של אירופה, לא יהיה סוף העולם, ספנגלר משוכנע: תהיה תקופה של עידן חסר רוח של צריכה המונית, עד שבאיזשהו פינה בעולם תרבות אחרת תבשיל ותפרח, "כמו פרחים בשדה."
