גיאורג הגל - פילוסוף גרמני מהמאה ה XIX. המערכת שלו טוען להיות כיסוי אוניברסלי הנושא. מקום חשוב בו הוא תפוס על ידי הפילוסופיה של ההיסטוריה.
הדיאלקטיקה של הגל היא ראייה מפותחת שלסיפור. בהבנתה, ההיסטוריה מופיעה כתהליך של היווצרות והתפתחות עצמית של הרוח. בדרך כלל הוא רואה בהגל את ההבנה של ההיגיון, כלומר את התנועה העצמית של רעיון, סוג של תפיסה מוחלטת. עבור הרוח, כנושא העיקרי, הצורך ההיסטורי והלוגי הוא לדעת את עצמך.
הפנומנולוגיה של הרוח
אחד הרעיונות הפילוסופיים החשובים שהתפתחוהגל, הפנומנולוגיה של הרוח. הרוח עבור הגל אינה קטגוריה אישית. אין מדובר ברוח של נושא נפרד, אלא בהתחלה אישית-אישית עם שורשים חברתיים. הרוח היא "אני", שהוא "אנחנו", ו "אנחנו", שהוא "אני". כלומר, זוהי קהילה, אבל היא מייצגת אינדיבידואליות מסוימת. גם זה מבטא את הדיאלקטיקה של הגל. צורתו של היחיד היא צורה אוניברסלית לרוח, כך מוחשיות, האינדיבידואליות אינה מובנת רק לאדם, אלא גם לכל חברה או דת, דוקטרינה פילוסופית. הרוח יודעת את עצמה, את זהותה עם האובייקט, ולכן ההתקדמות בידע היא התקדמות בחירות.
מושג הניכור
הדיאלקטיקה של הגל קשורה קשר הדוק למושג הניכור שהוארואה בכך שלב בלתי נמנע בהתפתחות של כל דבר. נושא תהליך ההתפתחות או הקוגניציה תופש כל חפץ כמשהו זר לו, יוצר ומייצר את האובייקט הזה, המשמש כמעין מכשול או השולט על הנושא.
ניכור מתייחס לא רק ההיגיוןקוגניציה, אלא גם לחיים חברתיים. הרוח מתמקדת בצורות תרבותיות וחברתיות, אך כולן הן כוחות חיצוניים ביחס ליחיד, משהו זר שדוחה אותו, מבקש לשעבד, לשבור. המדינה, החברה והתרבות בכלל הם מוסדות של דיכוי. התפתחות האדם בהיסטוריה היא התגברות על הניכור: משימתו היא לשלוט במה שמניע אותו, אך בה בעת הוא הבריאה שלו עצמו. זהו הדיאלקטיקה. פילוסופיה הגל מציב משימה לאדם: להפוך את הכוח הזה כך שהוא המשך חופשי של הווייתו שלו.
מטרת הסיפור
עבור הגל ההיסטוריה היא אפוא תהליך סופייש לו מטרה מוגדרת בבירור. אם מטרת ההכרה היא הבנת המוחלט, הרי שמטרת ההיסטוריה היא הקמת חברה של הכרה הדדית. זה מיישם את הנוסחה: אני אנחנו, ואנחנו אני. זוהי קהילה של אנשים חופשיים המכירים זה בזה ככאלה, מכירים בקהילה עצמה כתנאי הכרחי למימוש האינדיבידואליות. הדיאלקטיקה של הגל מתבטא גם כאן:הפרט חופשי רק דרך החברה. חברה של הכרה הדדית, על פי הגל, יכולה להתקיים רק בצורה של מדינה מוחלטת, והפילוסוף מבין אותה בצורה שמרנית: זו מונרכיה חוקתית. הגל תמיד האמין שההיסטוריה כבר הגיעה לסיומה, ואף קישר בתחילה את ציפיותיו לפעילותו של נפוליאון.
