מיזוגים ורכישות של חברות הן איחודהון ועסקים המתרחשים ברמת המקרו והמיקרו-כלכלה. כתוצאה מתהליכים אלו, חברות לא מאוד משמעותיות נעלמות מהשוק, ובמקום מופיעות חברות גדולות.
1) מיזוג נכסים.בעלי החברות המשתתפות במיזוג מעבירים (כתרומתם) את הזכות לשלוט בארגונים. עם זאת, החברות ממשיכות לפעול ושומרות על כל הזכויות.
2) מיזוג טפסים.חברות שהתמזגו לאחת אינן עוד ישויות משפטיות ומשלמי מס. נכסים והתחייבויות ללקוחות מתחילים לנהל ארגון חדש שהוקם לאחרונה.
3) הצטרפות. במקרה זה, אחת החברות הממוזגות מתפקדת כבעבר, בעוד השאר מפסיקות להתקיים, כל חובותיהן וזכויותיהן מועברות לארגון הנותר.
מיזוג: סיווג
על פי אופי השילוב של חברות, ישנם:
1) מיזוג אנכי.מדובר בהתאחדות של כמה חברות, שבה אחת מהן מספקת חומרי גלם לאחרת. עלות המוצרים המיוצרים, כמובן, במקרה זה יורדת בחדות, והרווחים עולים בהתאם.
2) מיזוג אופקי. חברות המייצרות את אותו מוצר מתמזגות. יחד הם יכולים להתפתח טוב יותר, התחרות פוחתת משמעותית.
3) מיזוג מקביל. חברות המייצרות מוצרים קשורים מתמזגות. לדוגמה, חברה אחת מייצרת מדפסות, והשנייה - צבע עבורן.
5) רה-ארגון - מיזוג של חברות כאלה העוסקות בתחומי עסקים שונים.
בהתאם לאופן שבו הנהלת החברה מתייחסת לעסקה, ישנם:
1) מיזוגים עוינים.
2) ידידותי.
מיזוג: מניעי עסקה
הם בנויים על בסיס התנגשויות בין האינטרסים של המנהל לבעלים. וזה לא תמיד לוקח בחשבון היתכנות כלכלית. אז המניעים הם:
1) חתירה לצמיחה מתמשכת.
2) מניעים אישיים של המנהל.
3) הגדלת היקף הייצור.
4) הרצון לספק אינדיקטורים חיוביים בתקופה קצרה.
השפעה על כלכלת המדינה
רוב הכלכלנים טוענים כי המיזוגחברות והשתלטות עליהן היא תופעה שכיחה במערכת שוק. לא רק זה, עירוב כזה מועיל אפילו כדי למנוע קיפאון ולהפוך את העסק ליעיל יותר. אבל לא כולם חושבים כך. חלק מבכירי החברה טוענים שגם השתלטות וגם מיזוגים של חברות אינם תורמים לחלוטין לפיתוח כלכלת המדינה. להיפך, הם הופכים את התחרות לבלתי הוגנת ומפנים כספים לא להתקדמות, אלא להגנה ומאבק מתמידים.
