אינדיקטורים מקרו כלכליים עיקריים - רשימה ודינמיקה

כיצד ניתן לבדוק מערכת ספציפית? לשם כך הומצאו אינדיקטורים. בייצור הם לבד, בטכנולוגיה, אחרים ובכלכלה, עדיין אחרים. כולם מעוצבים עם מטרה ספציפית בראש. באילו מדדים מקרו כלכליים משתמשים כעת? ומה הם מודיעים לך?

מידע כללי

התפתחות הקהילה האנושית לאורך כל הדרךלאורך ההיסטוריה התאפיין בסוגים מסוימים של יחסים כלכליים. עם הזמן, כאשר הופיעה כלכלה, היה צורך לדעת יותר ויותר. איך חיים אזרחים, מבנים מסחריים והמדינה עצמה. עם הזמן הידע הפך להיות כה רב עד שהיה צריך להקצות אותו לדיסציפלינות מדעיות שונות. לדוגמא, מחקרים מקרו-כלכליים קובעים את מערכות היחסים שלהם וכלכלות אזוריות. זהו מדע מדויק מאוד המספק הגדרות ברורות הקשורות זו בזו. ברמת המדינה היא פועלת עם מספר משמעותי של מושגים.

על המאפיין

שימוש בשיטות ניתוח מתמטיותתהליכים כלכליים מתמשכים אפשרו לזהות מספר אינדיקטורים בסיסיים, בעזרתם ניתן לתאר בקצרה רבה את מצב המדינה. הם משמשים למעקב אחר הדינמיקה של הפיתוח, וגם כבסיס להכנת תחזיות. לצורך ייעודם הוצג הרעיון של "אינדיקטורים מקרו-כלכליים". הבנתם בצורה ברורה וההשפעה שיש להם מהווה בסיס חשוב לתכנון, יישום ויישום מדיניות רגולטורית. בכלכלת מעבר הם חשובים מאוד מכיוון שהם מאפשרים לך לשפוט אם התנועה נכונה - לקראת שגשוג או לא. כדי לאפיין את המדינה ואת מצבה הכלכלי, האינדיקטורים נחשבים בצורה מצטברת. על סמך הנתונים הקיימים, מתקבלת החלטה על המדיניות הפיסקלית, המוניטרית והחברתית. כדי לא לאסוף אותם בנפרד, שולבו אינדיקטורים משלימים למערכת החשבונות הלאומיים. זה משמש לכיסוי כל העסקאות שמתרחשות במשק ולוקח בחשבון את העלויות שהמדינה נושאת. על סמך נתוני המערכת מפותחות תחזיות כלכליות ומודלים.

על תוצר מקומי גולמי

המדד המאקרו-כלכלי של התוצר הואמרכזי במערכת החשבונות הלאומיים. למעשה, משתמשים בתוצר המקומי הגולמי לאומדן שווי השוק של כל היקף השירותים הסופיים והמוצרים שנוצרו בארץ. במקרה זה, הבעלות על גורמי הייצור אינה ממלאת תפקיד. גודל התוצר מושפע מהנפח הפיזי של סחורות ושירותים שנוצרו, כמו גם ממחיריהם. יחד עם זאת, לעיתים קרובות נצפים פערים במדד הסופי. מצב עניינים זה נובע מהבחירה בשיטה בה יש להשתמש. מה זה אומר בפועל? ישנן שיטות ייצור ושימוש קצה. וכשמחושבים את התוצר המקומי הגולמי הם נותנים תוצאות שונות. למה? העובדה היא שבמקרה הראשון לוקחים בחשבון את מחיר גורמי הייצור. ואילו השנייה מתמקדת בשווי שוק. יש לכלול מספר גדול של עסקאות שונות מהתוצר, המתבצעות בשנה. באופן מקובל ניתן להבחין בין שני סוגים:

1. סחר במוצרים משומשים.
2. עסקאות פיננסיות גרידא.

תוצר לאומי גולמי

זהו המדד השני בחשיבותו. זה, כמו תוצר, משמש למדידת ערך השוק של סחורות ושירותים סופיים המיוצרים במשק בפרק זמן מסוים (בדרך כלל שנה). אבל יש לזה הבדל משמעותי! התוצר הלאומי הגולמי כולל רק את המוצרים שהופקו על ידי גורמי הייצור שבבעלות אזרחי המדינה הזו. במקרה זה, אפילו נתונים על מי שנשאר ופועל בחו"ל נלקחים בחשבון. חישוב המדדים המקרו-כלכליים מסוג זה בפועל הוא מעט בעייתי, מכיוון שאתה צריך לדעת לא רק את תוצאות הביצועים, אלא גם מי מחזיק במה. כאן ההכנסה הראשית כוללת שכר, מיסים על ייצור, רווחים וכו '. זה גם לא לוקח בחשבון סחר במוצרים משומשים ועסקאות פיננסיות גרידא.

מאזן סחר חוץ

אינדיקטורים מקרו-כלכליים כאלה של הכנסהמשמשים בעת שימוש בתוצר ומגדירים מה ההבדל בין יבוא ליצוא. היתרה יכולה להיות חיובית או שלילית. במקרה הראשון, יש ייצוא נטו. המשמעות היא שבתנאי, יותר סחורה נמסרה לחו"ל מאשר שיוצרה. ולא במונחים כמותיים, אלא דווקא במונחים של עלות. כלומר, בפועל, יכול להיות שאין הרבה סחורות, אבל הן מאוד יקרות. קחו דוגמה: יש שתי מדינות. One (A) מייצרת מחשבים עבור 3,000 יחידות קונבנציונליות. השני (B) עוסק בגידול דגנים, שמרכזו עולה 45 קוב. מחשב אחד ו-10 טון חיטה נמכרו במהלך השנה. לפיכך, ל-B יש עודף של 1.5 אלף יחידות קונבנציונליות. ואילו עבור A זה שלילי עבור אותו סכום. אם הדברים ימשיכו להתפתח בצורה כזו, אז לאחד יהיה גידול בחוב (שצריך לקנות את התבואה החסרה), ולשני יהיו מניות.

הכנסה לאומית פנויה ברוטו

זה שונה מהתל"ג בגודל הזרםתשלומי חלוקה מחדש שנשלחים או מתקבלים מחו"ל. הם עשויים להכיל סיוע הומניטרי, מתנות לקרובי משפחה, עונשים וקנסות (שמשלמים בחו"ל). כלומר, ניתן כיסוי לכל ההכנסות שקיבלו תושבי מדינה זו במסגרת חלוקת ההכנסה הראשונית והמשנית. ההכנסה הלאומית הפנויה ברוטו מסוכמת עבור כל מגזרי המשק. אינדיקטור זה מחולק לחיסכון ברוטו ולצריכה סופית. מהם המדדים המקרו-כלכליים של המדינה?

השקעות הון גולמיות וצריכה סופית

התמ"ג מכסה עלייה בכמות העיקריתהון, שינוי במלאי ורכישת ערכים נטו. אלה כוללים תכשיטים, עתיקות וכדומה. כלומר, מדובר בהשקעות בעתיד על מנת לייצר הכנסה חדשה. השקעות הון גולמיות הן מרכיב חשוב בתוצר. כך גם הצריכה הסופית. אבל זה כולל הוצאות שהולכות לצריכה סופית של משקי בית, ממשלתיים וארגונים ללא כוונת רווח. יתרה מכך, העלויות של שני האחרונים עולות בקנה אחד עם עלות השירותים שלהם. זה מוביל למושג הכנסה פנויה. בעיקרו של דבר, זה מה שמשקי בית מקבלים. כלומר, מסים, דמי ביטוח לאומי וכדומה אינם נלקחים בחשבון. כדי לחשב את ערך ההכנסה הפנויה, עליך להסיר מהתל"ג את הרווחים העודפים, מיסי יחידים, דמי ביטוח לאומי, ולהוסיף את סכום תשלומי ההעברה.

כמה מילים על מערכת החשבונות הלאומיים

הוא משמש לחיבור יחד את החשוב ביותראינדיקטורים של המדינה. כאן תוכלו למצוא נתונים על תפוקת סחורות ושירותים, סך ההכנסות וההוצאות של החברה. מערכת זו של אינדיקטורים מאקרו-כלכליים משמשת לאיסוף ועיבוד מידע, המשמש לאחר מכן כבסיס להחלטות ההנהלה. בזכותו ניתן לדמיין את הדינמיקה של התמ"ג או התמ"ג בכל השלבים, כלומר במהלך הייצור, ההפצה והצריכה. האינדיקטורים שלו מאפשרים לשקף את מבנה כלכלת השוק, כמו גם את מנגנוני ומוסדות התפקוד.

מערכת החשבונות הלאומיים יכולה להיותמשמש לאפיון משאבים חומריים בלתי ניתנים לשחזור ונכסים פיננסיים (התחייבויות) הקשורים לתנועה של זרימות פיננסיות. במהלך פיתוחו נקבעו גבולות הייצור הכלכלי. הם כיסו כמעט את כל הסחורות והשירותים, למעט מספר אירועים במשקי בית, כמו בישול, ניקיון הבית, גידול ילדים ועוד. במקביל, ההפקה כוללת פעילויות להבטחת הגנת הסביבה. מערכת החשבונות הלאומיים הכרחית על מנת לנהל מדיניות מאקרו-כלכלית יעילה של המדינה, לעסוק בחיזוי כלכלי ולהבטיח השוואה בינלאומית של הכנסות לאומיות.

כיצד נוצרו האינדיקטורים המקרו-כלכליים של החשבונות הלאומיים?

מקורה של המערכת בשנות ה-30 של המאה הקודמת.הקמתו נבעה ממצב קריטי בקשר למשבר הכלכלי שהחל ב-1929. על מנת להעריך כראוי את התפתחות הכלכלה ולנקוט בצעדים פוליטיים וכלכליים יעילים, היה צורך להעריך את המצב הנוכחי. לשם כך, נעשה שימוש באינדיקטורים סינתטיים המחוברים זה לזה. החישובים הראשונים מסוג זה בוצעו בארה"ב, גרמניה ויפן. ואז הצטרפו לזה בריטניה הגדולה וצרפת. אמנם, אם אתה זוכר על הכלכלה המתוכננת של ברית המועצות, יש הרבה על מה להתווכח. אבל עצם הבסיס לפיתוח כזה נוצר הרבה קודם. הבסיס התיאורטי גובש על ידי התיאורטיקנים והעוסקים במדעי הכלכלה במשך מאתיים שנה. כעת מוקדשת תשומת לב מיוחדת לארגונים בינלאומיים, שביניהם החשוב ביותר הוא האו"ם. היא משתמשת במערכת החשבונות הלאומיים מאז 1953. ב-1968 עברה רפורמה. ומאז 1993 פועלת גרסה מודרנית של מערכת זו.

מה תפקידם?

מערכת החשבונות הלאומיים מבצעת פונקציות חשובות:

1. אינדיקטורים של התפתחות מאקרו כלכלית מאפשריםלהיות עם יד על הדופק הכלכלי של המדינה. במקביל, נמדד היקף הייצור בנקודת זמן מסוימת ונחשפות הסיבות שבגינן קיים מצב כזה.
2. הרמות של הלאומי שהתקבלהכנסה עבור מרווחי זמן ספציפיים, שבזכותם אתה יכול לעקוב אחר מגמת הזמן. אופי התפתחות המגזר הכלכלי במדינה תלוי בדינמיקה של אינדיקטורים מקרו-כלכליים: מיתון, קיפאון, רבייה יציבה או צמיחה.
3. באמצעות המידע שמספקת מערכת החשבונות הלאומיים, ממשלות יכולות לפעול בצורה יעילה יותר לשיפור תפקוד הכלכלה.

ומה עם ה-RF?

ישנם גם אינדיקטורים מאקרו-כלכליים עבור רוסיה.הם נחלת הכלל, וכל אחד, אם הוא רוצה, יכול ללמוד לחלוטין את כל הנתונים שהם רק מעניינים. החשוב שבהם הוא התוצר המקומי הגולמי. בתחילת שנות ה-2000 ובשנים הראשונות של העשיריות הוא גדל והולך באופן פעיל. אבל אז הם התחילו לרדת. עד סוף 2013 נרשמה האטה בקצב הפיתוח. 2014 רק אישרה את הדינמיקה הזו. ובסוף 2015, התמ"ג ירד בדרך כלל ב-3.7%. כעת המצב פחות או יותר התייצב, אך עד כה אין צורך לדבר על צמיחה. בנוסף, לשמירה על התמ"ג בשליטה יש מחיר.

מסקנה

אינדיקטורים מאקרו-כלכליים שימושייםוהכלים הדרושים. אבל כדי להשתמש בהם ביעילות, אתה צריך את הידע וההבנה כיצד לכלול אותם לטובתך. זו הופכת למשימה של הממשלה, משרד האוצר, שירות המסים, אוצר המדינה וכל האנשים שעוסקים בניואנסים אלו. אחרי הכל, המטרה העיקרית של עריכת אינדיקטורים היא לספק לחלוטין את כל התנאים שבהם תצמח רווחת האנשים, רמת החיים של אנשים ספציפיים ושל המדינה כולה. למרבה הצער, עצם מערכת האינדיקטורים המקרו-כלכליים לא יכולה לדעת מה צריך לעשות. זה רק מספק את הבסיס לקבלת ההחלטות הנכונות.