כלכלה היא מדע היסודות של יעילייצור סחורות ושירותים, הפצתם וצריכתם המוסמכים. מחקרו מאפשר לא רק להבין טוב יותר את התהליכים שאנו נתקלים בהם בחיי היומיום, אלא גם לשנות את המציאות הסובבת. הזהויות המקרו-כלכליות העיקריות מאפיינות את התהליכים המרכזיים בכלכלה הלאומית והעולמית. הם בבירור, מנקודת המבט של המתמטיקה, מתארים את מה שאנחנו כבר רואים כל יום. אנו יכולים לייחד את הזהויות המקרו-כלכליות העיקריות הבאות: שוויון בהכנסות והוצאות, חסכון והשקעות ותקציב המדינה.
מבוא למקרו-כלכלה
כל מיזם הוא מערכת סגורה.זה חלק מהכלכלה הלאומית ואפילו העולמית. לכן, כל מפעל, למרות שהוא פועל לטובתו, אבל גם מועיל לכל החברה. עבודתו נחקרת על ידי מיקרו-כלכלה. הוא לומד את פעילויות הייצור, ההפצה והצרכנות של גופים עסקיים בודדים. מיקרו-כלכלה אינה נותנת מושג על מצב העניינים הכללי. מאידך, היא מאפשרת להעריך את נקודות החוזק והחולשה של נושא פרטני, את יכולותיו ואת קשיי התפקוד.
המשק בכללותו לומד מאקרו כלכלה.מטרתו היא להבטיח פיתוח בר-קיימא של לא מיזם, אלא של מדינות או קבוצות שלהן. מבחינה היסטורית, מקורו מאוחר יותר מהמיקרו-כלכלה. היווצרותו קשורה קשר בל יינתק עם שמו של ג'ון מיינרד קיינס, שבזכות שיטותיו הקשות הצליחה ארצות הברית להתאושש מהשפל הגדול. בעבודותיו בחן את הקשר בין רמת התעסוקה, הריבית והיצע הכסף. מאקרו כלכלה מאופיינת בפעולה עם אינדיקטורים מצרפים. מטרת המחקר בפרק זה אינה רק היקף התפוקה של מפעל מסחרי בודד, אלא התוצר הגולמי, לא דינמיקת המחירים של מוצר אחד, אלא קצב האינפלציה. גישה זו הייתה בשימוש נרחב לראשונה על ידי קיינס בשנות ה-30. יצוין כי מייסד המקרו-כלכלה דחה את הנחת ה"קלאסיקות" בדבר יכולת הרגולציה העצמית הגלומה במערכת השוק. הוא דגל ברגולציה קפדנית של המדינה על כל המדדים המרכזיים.
הכלכלה הלאומית כמערכת
לדברי קיינס, אבטלה היא חיוניתמאפיין את מערכת השוק. כדי להפחית את רמתו, על המדינה להגדיל את הביקוש המצרפי. עם זאת, שיווי משקל אפשרי גם עם אבטלה גבוהה. קיינס ייחס חשיבות רבה גם לריבית. בעזרתו המדינה יכולה להסדיר גם את כמות הכסף במחזור. קיינס ראה בכלכלה הלאומית מערכת. וקיומו קשור למטרות מסוימות. הזהויות המקרו-כלכליות העיקריות משקפות את אותם תחומי מפתח הניתנים לרגולציה. בין המטרות לתפקוד הכלכלה הלאומית ניתן למנות את הדברים הבאים:
- הבטחת צמיחת התמ"ג במונחים אבסולוטיים ולנפש.
- יצירת מקומות עבודה ותמיכה באזרחים בתקופת החלפת תפקידים.
- הבטחת מחירים יציבים.
- איזון חלוקת ההכנסה.
- פיתוח המגזר הכלכלי הזר של המדינה, אך לא לרעת אזרחיה, אלא לשיפור רווחתם.
זהויות מאקרו-כלכליות בסיסיות (בקצרה)
לנהל מדיניות מוסמכת של המדינהצריך להסתמך על כמה דגמים. אגרגטים כגון תוצר מקומי גולמי מספקים מדד להתקדמות אך מספקים מעט תובנות לגבי השיטות שצריך ליישם כדי לשנות את המצב. והנה הזהויות המקרו-כלכליות העיקריות נחלצות להצלה. מודלים אלו מאפשרים הערכה מעמיקה יותר של המצב, לראות את נקודות התורפה של הכלכלה הלאומית. ביניהם, השוויון העיקרי הם:
- הכנסות והוצאות.
- חיסכון והשקעות.
- תקציב המדינה.
הון עצמי של הכנסות ועלויות
זוהי הזהות המקרו-כלכלית הבסיסית.זה פשוט משקף את מרכיבי התוצר המקומי הגולמי. שוויון ההכנסות והעלויות אינו מביא בחשבון מיסים עקיפים, הבדל בין סוגי השקעות, העברות מהמגזר העסקי. הזהות המקרו-כלכלית הבסיסית מציעה דרך לחשב את התוצר המקומי הגולמי במונחים של הוצאות של קבוצות שונות של נבדקים. לניתוח מעמיק יותר, ישנם מספר אינדיקטורים נוספים שנקבעים על בסיס התמ"ג. ביניהם, למשל, ההכנסה הלאומית.
כדי להבין את הזהות, נסמן אותה באות Y -אינדיקטור עלות של התפוקה הכוללת. הוצאות המגזר הצרכני, העסקי והציבורי הן C, I ו-G, בהתאמה. מכיוון שהכלכלה הלאומית שלנו אינה מערכת סגורה, יש צורך להכניס מדד נוסף לנוסחה. זה ייצוא טהור. נסמן אותו באותיות NX. הוא יהיה שווה להפרש בין היצוא והיבוא של המדינה. לפיכך, ניתן לצמצם את הזהות המקרו-כלכלית של ההכנסות והעלויות לנוסחה הבאה: Y = C + I + G + NX.
חיסכון והשקעות
כל הזהויות המקרו-כלכליות העיקריותמשקפים את מצב העניינים האמיתי, אך מכניסים לתוכו פישוט משמעותי. שוויון החיסכון וההשקעה רואה את הכלכלה הלאומית בנפרד מהעולם החיצון. זה גם מוציא את המגזר הציבורי מתחום הלימוד. ואז Y = C + I. זוהי הנוסחה לחישוב התמ"ג לפי עלויות בהיעדר המדינה ומגזרים חיצוניים.
עכשיו שקול את התוצר המקומי הגולמי עםנקודת המבט של היזמים. כל מה שהם מרוויחים ניתן לבזבז או לחסוך להשקעה בתקופות עתידיות. לפיכך, Y = C + S, כאשר C היא צריכה ו-S היא חיסכון.
בואו נשלב את שתי המשוואות.נקבל: C + I = S + C. מהזהות המקרו-כלכלית הבסיסית נובע שעל ידי הפחתת אותם אינדיקטורים משני הצדדים, נוכל לראות את השוויון בין ההשקעה והחיסכון.
גיבוש תקציב המדינה
זהות מאקרו-כלכלית בסיסיתמניח שבטווח הארוך, כל מדינה מבקשת להגדיל את הייצור והנוכחות שלה בשווקים, כולל בחו"ל. אבל קודם כל צריך להיות מסוגל לאזן את תקציב המדינה. כבר שקלנו שניתן להשתמש בכל ההכנסות של המגזר הציבורי לצריכה וחיסכון. האחרון יכול להיות מכוון להשקעה בנכסים ריאליים או פיננסיים.
בואו נפשט את הדגם עוד יותר.תחת הנכסים הפיננסיים נבין רק את הכסף בפועל ואיגרות החוב הממשלתיות. אנו מציגים סימון מותנה. Sg - חיסכון במגזר הציבורי, ΔM ו-ΔB - שינויים בהיצע הכסף ובשווי האג"ח במחזור. בוא נעשה עוד שיחה אחת. תן למדינה להוציא את כל חסכונותיה או על הגדלת (צמצום) היצע הכסף או שינוי ערך האג"ח שהונפקו על ידה. לפיכך, Sg = - (ΔM + ΔB). זו זהות תקציב המדינה. הוא מראה שניתן לממן את הגירעון רק על ידי הגדלת היצע הכסף או הנפקת איגרות חוב ממשלתיות.
דגמים ניאו-קיינסיאניים
הכלכלה הלאומית היא כלכלה מורכבת ביותרמערכת. ותפקודו קשור במידה משמעותית של אי ודאות. האינדיקטורים המקרו-כלכליים העיקריים של זהות מאופיינים בהסתברות של 100%. זהו החוזק והחולשה של כל המודלים הדטרמיניסטיים. נציגי הכיוון הניאו-קיינסיאני מבקשים להרחיב את מערך האינדיקטורים. עם זאת, ברוב הדגמים שלהם, ההשקעה היא מניע הצמיחה היחיד.
נוף ניאו-קלאסי
מודלים של נציגים של כיוון זההם הרבה יותר דינמיים. על פי רוב הם מאפשרים התערבות המדינה בתפקוד הכלכלה הלאומית, אך רק בעתות משבר. ניאו-קלאסיקאים במודלים שלהם לוקחים בחשבון גם גורמים כמו שינויים בטכנולוגיה, כישורי משאבי העבודה ויעילות ארגון תהליכי הייצור.
שימוש בפתרון בעיות
נוסחת הזהות המקרו-כלכלית הבסיסיתמאפשר לך לחשב את התוצר המקומי הגולמי. היא לוקחת בחשבון את העלויות של מגזרים שונים במשק. מקובל בשלבים הראשונים של לימודי כלכלה כדיסציפלינה בבית הספר או באוניברסיטה להשוות את תוצאות חישוב התמ"ג באמצעות הנוסחה הראשונה והשנייה. באופן אידיאלי, התוצר המקומי הגולמי, הנמדד במונחים של עלויות, צריך להתאים לנתון שנבע מסיכום ההכנסה.
