הניסיון העולמי מראה שבלי חופשיכלכלת שוק, ללא מפיק עצמאי, ללא פעילות יזמית, שגשוגה של החברה הוא בלתי אפשרי. הקמת מפעלים קטנים ובינוניים, דרכי ארגון הייצור הנהוגים בהם, חייבים כל הזמן להיות בתחום השקפתם של מוסדות הכוח הממלכתיים.
על מנת לשקול את התפקידיזמות בפיתוח כלכלת המדינה, יש ללמוד בזהירות את תפקידיה המקרו-כלכליים והמיקרו-כלכליים, שיטות תכנון הייצור המשמשות במהלך הפעילות הכלכלית. יש לזכור כי ניתן לשנותם ולהשלים אותם באופן משמעותי בהתאם למצב האמיתי, למצב הסוציו-אקונומי הספציפי במדינה ובכלכלה העולמית.
פונקציות מיקרו-כלכליות ומקרו-כלכליותפעילות יזמית, העקרונות ושיטות ניהול הייצור המבוססות עליהם, מצביעים על כך שעם התפתחות עקרונות השוק, תפקיד היזמות הופך לאחד החשובים במשק.
לפיתוח הרמוני של יזמות,יש לקחת בחשבון את כל תכונותיו, בפרט את האופי הדיאלקטי של התפתחות הפעילות היזמית ושיטות ספציפיות לארגון הייצור. בהקשר זה אמורה אוטונומיה של יזמות, מצד אחד, ומצד שני, תלותה באקלים הכלכלי במדינה.
אוטונומיה של יזמות, באה לידי ביטויבאמצעות תפקידיו העיקריים (השגת הטבות ופעילויות חדשניות, שיטות ספציפיות לארגון הייצור) וקובעת את הכלל המאפיין יזמות בכל סביבה חברתית-כלכלית. והתלות של יזמות באה לידי ביטוי באמצעות האינטראקציה שלה עם המערכת הכלכלית באמצעות תחרות ומנגנון הוויסות של המשק. התפתחות דיאלקטית זו של יזמות, כתחום עצמאי של המשק, היא המשאב העיקרי שלה.
במקביל, פעילות יזמית צריכהלהתפתח לכל הכיוונים. בהקשר זה, על המדינה לקחת בחשבון את האוטונומיה של יזמות, ובמקביל להסדיר את פעילותה, את השיטות המשמשות לארגון הייצור.
תרגול עולמי מראה כי יעילהתפתחות המתחם הכלכלי הזה היא מרכיב הכרחי מבחינה אובייקטיבית של המערכת הכלכלית. ליזמות יש מספר מאפיינים ספציפיים שמאיצים תהליכים כלכליים ומבדילים אותה מגורמים אחרים בכלכלת השוק. על ידי האצת תהליכי השינויים בגורמי הייצור, צורות העבודה וארגון הפעילות, היזמות, לפיכך, היא "מטריד" וכל הזמן מעבירה את הכלכלה, כביכול, למימד חדש. התחום שלו הוא שיוצר חלק משמעותי מהמשאבים הלאומיים שפועלים כגורמים החשובים ביותר לצמיחה כלכלית. יזמות, כמו גם התשתית לתמיכתה, משמשות כנקודת בדיקה יעילה לבדיקת שיטות ניהול וארגון הייצור המודרניות, בשל הדינמיות הכלכלית הטבועה באופן אובייקטיבי.
מערכת הפונקציות של יזמות, כמוהמערכת המוסדית היא שילוב של משימות מקרו ומיקרו-כלכליות שתחום זה פותר בפעילות של כל המתחם הכלכלי של המדינה. פונקציות מקרו-כלכליות כוללות:
- צמיחת עושר החברה (ייצור סחורות כהגדלה מתמדת של העושר המצרפי של החברה; תוספת האינטליגנציה כפיתוח הגורם החשוב ביותר במשק);
- השתתפות בתוכניות לאומיות (הקצאת כספים ליישום תוכניות חברתיות של החברה, השתתפות במדיניות המדינה להעסקת האוכלוסייה, שירותי בריאות וכו ');
- הבטחת בטיחות הסביבה של סחורות ושירותים (אחריות על גרימת נזק סביבתי עם סחורותיהם ושירותיהם);
- הרחבת יכולות הייצור והמשרות (פתיחת מתקני ייצור חדשים, או הרחבת ייצור);
- הרחבת יכולות הייצור והבאתם לרמה חדשה (שיפור ציוד, טכנולוגיה, ארגון וניהול).
פונקציות מיקרו-כלכליות כוללות:
- השגת רווח (הבטחת פעילות השוויון של החברה שלך, הרחבת הייצור);
- שילוב של גורמי ייצור (שילוב של גורמי ייצור (חומרי, אישי, אינטלקטואלי) למימוש מטרת היזמות);
- פעילות חדשנית (חיפוש אחר פתרונות מודרניים בייצור, בארגון ובניהול, התמקדות במהפכה מדעית וטכנולוגית);
- הפחתת עלויות (זיהוי העלויות הפנימיות של העסק שלך, תוך שימוש בהזדמנויות שמציעים גורמים חיצוניים);
- מאבק תחרותי בשוק (הגדרת אסטרטגיה למאבק תחרותי בשוק);
- צמצום הפסדים (פיתוח ייצור ללא פסולת);
- קבלת הטבות (בנוסף להטבות כלכליות בצורת הרווח, יתכן גם כיבוש של נתח שוק, קבלת הזמנות משתלמות, פיתוח יוקרת החברה וכו ');
- אחריות בסיכון ובאחריות (חתירה לבטח את עצמך מפני סיכון או, אם אפשרי, להפיץ אותו).
