קונפליקטים הם, למרבה הצער או למרבה המזל (תלוי בתוצאותיהם), כמעט חלק בלתי נפרד מחיינו.
מה זה קונפליקט
סכסוך הוא מחלוקת או התנגשות ביניהםאנשים או קבוצות אנשים, אשר נגרמים על ידי הבדל במטרות, בהתנהגות או בגישה. האינטרסים של הצדדים לסכסוך אינם חופפים, בעוד שכל צד מנסה לוודא שנקודת מבטו מתקבלת, והאויב מתעקש על עמדתו. הקונפליקט, ככלל, מלווה ברגשות שליליים והוא צורת הבירור החריפה ביותר של הקשר.
לא רק אנשים מסוגלים להבהיר את הקשר.בטבע, התנגשויות מתרחשות גם בין אנשים וקבוצות בעלי חיים. זה מצביע על כך שעימותים ממלאים תפקיד חשוב באינטראקציה של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ.
סיבות לקונפליקט
הגורמים העיקריים לסכסוך הם בדרך כלל הבאים:
• הקצאה של משאבים.ככלל, המשאבים מוגבלים בכל סביבה. יחד עם זאת, כל אדם מאופיין ברצון להשתלט על כמה שיותר נכסים יקרי ערך. על בסיס זה נוצרות עימותים, מכיוון ששני הצדדים של הסכסוך רוצים להגדיל את חלקם במשאבים על חשבון זה.
• תלות הדדית של משימות.בכל ארגון ישנם אלמנטים תלויים זה בזה - אנשים, קבוצת אנשים או מחלקות. כולם מאוחדים על ידי משימה אחת, אולם להשיג אותה, לכל אחד מהם יש תפקידים משלו. כאשר מישהו מבצע עבודה רעה בתפקידו, מתעוררים חילוקי דעות העלולים להוביל לסכסוך. במקרה זה, הצדדים לסכסוך הם אותם אנשים או קבוצות אנשים אשר בדרך למימוש משימתם נתקלים בכל מכשולים שנגרמים על ידי פעולותיהם של גורמים אחרים.
• הבדלי מטרה.לעיתים קרובות קורה שהיעדים שאנשים או קבוצת אנשים מציבים לעצמם שונים מיעדי היחידה או הארגון בכללותו. במקרה זה, ביישום המעשי של המטרה הכוללת של הארגון, עלולים להיווצר מצבי סכסוך.
• הבדלים בחוויות החיים ובערכים. אנשים השונים ברמתם החינוכית, בגילם, ברעיונותיהם לגבי החיים והרגליהם עלולים להתנגש מעת לעת.
סיווג סכסוכים
אם ניקח את הגורמים העיקריים לוסכסוכים ושלבו ביניהם, תוכלו לקבל סיווג של חילוקי דעות מתעוררים. לדוגמא, אם אנו רואים ניגודי עניינים מנקודת מבט של צד לסכסוך, הדבר מעיד על הסיווג הבא:
• סכסוכים בין יחידים;
• בין אדם מסוים לקבוצת אנשים;
• בין קבוצות;
• בין קהילות חברתיות;
• בין קבוצות אתניות;
• סכסוכים בין מדינות.
ניתן גם להדגיש קונפליקטים חברתיים על בסיס מוטיבציה. בסך הכל מדובר בשלושה בלוקים:
• סכסוכים הקשורים לחלוקת עמדות כוח וסמכות;
• ניגודי אינטרסים על בסיס חלוקת משאבים מהותיים;
• חילוקי דעות הקשורים להבדלים בעמדות החיים הבסיסיות.
סיווג קונפליקטים הוא שיטה שלהגדרה, הכוללת קביעת תכונה משותפת לפיה ניתן לשלב קונפליקטים בקבוצה. יחד עם זאת, הצדדים לסכסוך חברתי מתקשרים זה עם זה בצורה מסוימת, המאפיינת צורת התנגדות כזו או אחרת, אשר נקבעת על פי הסיבות לאי הסכמה.
פונקציות חברתיות של קונפליקט
הפונקציות החברתיות של הסכסוך יכולות להיות כמוחיובי ושלילי. השפעת הסכסוך תלויה במידה רבה במערכת החברתית. באותן קבוצות שהן בנויות באופן חופשי, כאשר הקונפליקט הוא הנורמה, ובאותה עת פותחו מנגנונים יעילים ליישובו, הסתירות תורמות לעלייה בחוסן, בדינמיקה ובהתקדמות. אם לקבוצה חברתית יש ארגון טוטליטרי, שבו הסכסוך אינו מותר ומדוכא בשיטה אחת בלבד - כוח, הרי שהסכסוך מוביל להתפרקות ולתפקוד לקוי. כאשר מצטברים חילוקי דעות לא פתורים, הם מובילים לבעיות חברתיות קשות.
צדדים חיוביים בסכסוך
האופוזיציה היא מקור בלתי ניתן לערעור להתפתחות החברה ולשינויים המתרחשים בה. כאשר פותחים כראוי, לקונפליקט יש תוצאות חיוביות. אלו כוללים:
• שינויים מתקדמים.כל התחייבות חדשה מניחה הכחשה של הישן. זהו סוג של סכסוך בין היסודות המבוססים למגמות חדשות. מכיוון שיש גורם אנושי מאחורי פעולה כלשהי, עימות בין חסידי הישן לחדש הוא בלתי נמנע.
• גיוס משאבים ותשומת לב.הצדדים החיוביים של הסכסוך במקרה זה באים לידי ביטוי בכך שהוא מעורר אנשים לנקוט בפעולות הדרושות כדי לפתור כל מצב לא נוח. זה אפשרי במשך זמן רב בגלל כבוד הדדי, חוסר נכונות לעורר שערוריות ודברים אחרים כדי לעקוף נושאים קשים. אך כשמתעורר סכסוך, עליכם לפתור בעיות ולגייס את כל המשאבים והאמצעים הדרושים לכך.
• מעורבות האוכלוסייה בבעיות דחופות.הסכסוך מפנה את תשומת הלב הציבורית לנושאים מורכבים, וזה, בתורו, מעורר אנשים לנקוט בפעולות המסייעות לפתור מצב שלילי.
• פיתוח חשיבה חופשית.הקונפליקט, ככלל, מחמיר את המצב ותורם לחיסול "התסמונת הכנועה". עמדות הצדדים לסכסוך מוגנות על ידי משתתפיו בקנאות רבה, ומעוררות באדם את כל המשאבים הנסתרים שלו.
צדדים שליליים בסכסוך
הצדדים השליליים של הסכסוך הםתופעות לא מתפקדות המובילות לירידה ביעילות הארגון. אם נבחן ביתר פירוט את הצדדים השליליים של הסתירות, ביניהם ניתן להבחין בין הדברים הבאים:
• הסחת דעת אנשים מבעיות ומטרות אמיתיות.לעתים קרובות קורה שהמטרה להביס את האויב מאפילה על טיעונים סבירים, ואינטרסים אנוכיים מתחילים לגבור. במקרה זה, הסכסוך אינו פותר בעיות דחופות, אלא רק מסיח את תשומת הלב מהן.
• צמיחה של חוסר סיפוק, דיכאון, חוסר אמון בזולת ומנהיגות. תופעות אלה מפחיתות את יעילות העבודה ואינן תורמות לפיתוח הפוטנציאל של אנשים.
• בזבוז חסר פרי של כוח, אנרגיה ומשאביםמאבק פנימי. במצבי סכסוך, אנשים מוציאים משאבים מסוימים, וכאשר עלויות אלה אינן תורמות לשיפור מצב שלילי, הדבר גורם לאובדן משאבים בלתי מוצדק, שניתן להשתמש בו בכיוון הכרחי יותר.
שחקנים בסכסוך
בכל סכסוך, השחקנים הבאים נבדלים:
משתתף בסכסוך הוא אדם או קבוצת אנשים המעורבים במצב סכסוך. המשתתף אפילו לא יכול להיות מודע למטרות האמיתיות ולמטרות העימות.
המסית הוא משתתף ישיר בסכסוך. הוא זה שיזם את העימות.
נושא הסכסוך הוא אדם או קבוצהאנשים, מה שיוצר מצב מנוגד. הנבדק מסוגל להשפיע בצורה מספקת על מהלך הסכסוך תוך התמקדות באינטרסים שלו. הנושא משפיע גם על התנהגותם ועמדתם של הצדדים לסכסוך, מערב בו נושאים חדשים ומסוגל לגרום לשינויים ביחסים החברתיים.
הצדדים לסכסוך הם איחודים חדשים שמסוגל לפעול כשלם עצמאי. הצדדים לסכסוך כוללים רק את הגופים החברתיים הנוקטים פעולות אקטיביות זו בזו. הצדדים לסכסוך הם היחידות המתגבשות סביב נושאים שהופיעו לאחרונה משרידי קבוצות ישנות ומפורקות.
משתתפים עקיפים בסכסוך
משתתפים עקיפים במפלגה לסכסוך הםנבדקים הממלאים תפקיד אפיזודי בעימות. למשל המסית. הוא דוחף את נושאי הסכסוך לפעולות אקטיביות, בעוד שהוא עצמו לא יכול לקחת חלק בעימות זה. בעלי ברית או שותפים הם אנשים שאינם מעורבים ישירות במצב סכסוך, אך יחד עם זאת מספקים תמיכה מוסרית או חומרית לצד זה או אחר של הסכסוך.
פתרון סכסוכים
כל מצב סכסוך במוקדם או במאוחרמותר או קפוא. על מנת לבטל סתירות ולפתור את הנושא באופן קונסטרוקטיבי, יש צורך להכיר בקיומו של הסכסוך ולזהות את המשתתפים העיקריים בו. אז כדאי לארגן הליך משא ומתן, לדון בנושאים רגישים, למצוא פתרונות פשרה ולהוציא לפועל את ההחלטות שאומצו.
