חלקי דיבור הומוגניים: הגדרה, איות, דוגמאות

"למי יש מה - לפעמים הם לא יכוליםלאכול ואחרים יכולים לאכול, אבל לשבת בלי לחם. וכאן יש לנו את מה שיש לנו, ובו בזמן יש לנו מה שיש לנו, זה אומר שהשמים נשארים להודות לנו! " בשיר הקומי "זאזדראבני טוסט" של המשורר האנגלי רוברט ברנס יש התנגשות אמיתית של המילים "הוא", שבמקרה אחד פירושו "להיות, להיות", ובשני - "לאכול". איזה סוג של קרב הוא זה: בין מי לבין מה? פגוש את חלקי הדיבור הומוניים. דוגמאות מראש.

הומוניות

בין מילים בכל שפה, כמו בין אנשיםבחברה, ישנן מערכות יחסים מסוימות, אשר טבען נוצר בהתאם לערכים המבוטאים על ידי יחידות לקסיקליות אלו ועל העיצוב הפונטי שלהן. מכאן, ישנם שלושה סוגים עיקריים: מילים נרדפות, אנטונימיות, הומניות. עם האחרון אנחנו צריכים להבין את זה. אז, מה הם ההומואים ברוסית?

המהות של תופעה כזו כמו הומניותזהות, צירוף מקרים - צליל של שתי מילים או יותר עם הבדל משמעויות מלא. הנה חלוקה נוספת לקבוצות הבאות:

• Homonyms Lexical, אחרת - שלם (אור - אנרגיית אור; אור - אדמה, יקום, עולם);
• Неполные, которые, в свою очередь, делятся на מינים. בין האחרונים מבחינים בין: הומופונים או homonyms פונטיים - שונים במשמעותם ובכתיבם, אך דומים בצליל (ניקוד - ניקוד וכדור - ערב ריקודים); הומוגרפים - משמעות שונה, צליל, אך אותו איות (טירה - בניין וטירה - מכשיר תיקון); homoforms או homonyms morphological - שונים במשמעותם, לפעמים בשייכות לחלקי דיבור, אך דומים בצליל רק בצורות מורפולוגיות נפרדות.

כאן, בשאלה מהן המילים נרדפות בשפה הרוסית, שמנו לזה סוף ושוחרים ביתר פירוט על המונונימות המורפולוגיות.

בעצם מילים נרדקות דקדוקיות

זה די מגוון ומגוון.קבוצה של מילים נרדפות, המחולקת גם היא למינים. למעשה, מלמדים דקדוקיים הם יחידות לקסיקיות זהות בצליל ובכתיב, אך שייכות לחלקי דיבור שונים, ובהתאם, נבדלות זו מזו במשמעות הלקסיקלית, בתווים מורפולוגיים, בדקדוקים, ובתפקיד במשפט. לדוגמה, המילה "מה" יכולה להיות: כינוי חוקר או יחסי ("מה הוא חיפש בחדר האחורי?"); פתגם במשמעות "למה", "בשביל מה", "למה", "מאיזו סיבה" ("למה אתה לא קורא ספר כל כך מעניין?"); האיחוד ("אמרתי לך שאני נוסע לאפריקה, אבל לא האמנת"); חלקיק (משמש בדרך כלל בתחילת שירים).

מינים אחרים

קבוצה זו של homonyms היא homoforms, באופן אינטנסיבימחודש בזוגות מילוליים, הכוללים ניתוח לקסיקלי ודקדוקי כאחד. אלה החלקים ההומונימיים של הדיבור. כמו שאומרים, מה זה ואיך הוא אוכל? כאן עליכם להתמודד עם כל מקרה ספציפי.

Adverbs

יש להבחין בין החלקים ההרמוניים של הדיבורעצמם, ולשם כך יש טריקים מסוימים. לדוגמא, ישנם הרבה מאוד תוארים שיש להבדיל משמות הומונימיים של שמות עצם, שמות תואר, משתתפים, כינויי שם. בשביל מה? לשימוש נכון בדיבור ולמניעת שגיאות כתיב, מכיוון שזוגות אלה מבוטאים זהים, אך נבדלים זה מזה בסמנטיקה ובכתיב.

במשפטים, הפתגם שונה משם עצם בנוכחותה או בהיעדרה של מילה תלויה. לשם העצם, השני לא. לדוגמה, המילה "(לפגוש)": "הוא כמעט ולא קם לפגוש" - פתגם במשמעות "קדימה"; "הציפיות שלי לפגישה עם חבר ותיק לא התגשמו" - לפגישה (המיוחלת) עם המילה התלויה "חבר", שם עצם עם מילת מפתח. על פי אותו עיקרון, אנו מבחינים בין תואר מילולית לבין שם תואר. לדוגמה, "(בתוך) -אותיות": "השמש כבר זרחה בסתיו" - פתגם, כתיב נכון דרך מקף; "ענני עופרת שעטו על פני שמי הסתיו" - שם התואר תלוי בשם העצם "שמיים" והוא תואם את זה במין, במספר ובמקרה, מילת המפתח נכתבת בנפרד.

אבל עם ההבחנה בין adverbs לפקיד כזהחלקי דיבור, כמו חלקיקים, מילות מפתח, צירופי מילים, אתה רק צריך לשאול שאלה למילה של עניין ולבחור שם נרדף. כדוגמה, קחו את המילה "עבר": "ילדים רצו על פני המדרגות בעליזות" - תירוץ, השאלה לא מוצגת, אפשר להחליף "לפני, בשביל"; "עבר על פניו, הוא צעק בקול רם" - פתגם במשמעות "קרוב, קרוב, קרוב."

איגודים

אנו ממשיכים לשקול תופעה כזוהומונימיות מורפולוגית. יש בו מקרים רבים וקשים ומסובכים למדי, כולל איות של חלקים דיבוריים אנונימיים. דוגמאות יאפשרו לכם לראות ולהבין את ההבדלים ביניהם.

יש לשים לב לאיגודים כאלה,כ"ככה, לכן גם כן, אם כן, ". לאיחוד "אל" אח אחוז משלו - הכינוי החוקר-יחסי "מה" והחלקיק "היה". כיצד להבדיל ביניהם? אחרי הכל, אינך יכול לטעות בשגיאות כתיב. ראשית, אם ניתן להשמיט את החלקיק "והיה" או להעביר אותו לחלק אחר של המשפט, ועל ידי המילה "מה" לבחור שם עצם, יש לנו כינוי. לדוגמה: "מה היה מצייר? - מה עליו לצייר? מה הוא יצייר? "האם הוא היה מצייר תמונה?", ושנית, אתה תמיד יכול לשים אחר במקום אחד של איחוד אחד. קראנו: "באתי אליך לדבר על הבעיות שנצברו. "באתי אליך לדבר על הבעיות שנצברו."

גם כן

איגודים "גם הם" היו בשורה זוזה לא צירוף מקרים. יש להם, כמו ל"גיבורים "הקודמים חלקי דיבור משלהם אנונימיים - פתגם עם חלקיק" אותו דבר "וכינוי עם חלקיק" אותו דבר ". כדי להבין שיש לנו בריתות, עלינו להחליף אותם זה בזה או באיחוד "ו-" ("אנחנו אוהבים בדיוני, הוא גם אוהב = הוא גם אוהב = והוא אוהב"). זו הדרך הראשונה.

בפרגום ובכינוי, החלקיק "אותו דבר" יכול להיותלהשמיט או להחליף, אך לא באיגוד ("היא רצתה כמונו = היא רצתה כמונו"). בנוסף, השאלה אינה מוצגת בפני האיחוד, אלא כן לפתג ובכינוי. ("היא רצתה את אותו הדבר (מה בדיוק?) כמו שאנחנו; היא שחתה באותו אופן (איך? איך בדיוק?) כמו שעשינו.") זו הדרך השנייה.

אבל בגלל זה, בגלל

אנו ממשיכים בנושא, ופונים לחדשים, לא פחותנקודות מעניינות: כתיבה משותפת ונפרדת של החלקים ההומונימיים בנאום "אך בגלל זה." נכון לכתוב אותם יחד אם הם איגודים, ולחוד - אם כינויים עם מילות מפתח. איך לזהות אותם? הטכניקות זהות בדוגמאות לעיל.

אתה תמיד יכול לבחור איחוד אחר לאיגוד:"אבל - אבל, כי - כי, בגלל - כי" ("הוא אמן רע, אבל (אבל) מעצב טוב"). בשילובים "בשביל זה, מזה", את הכינוי "זה, זה," קל להחליף עם שם עצם או שם תואר ולהניח את השאלות המתאימות להם ("אני רוצה להביע את הכרת התודה שלי על (על מה?) שבאת לנו לחופשה ")

מילות יחס

איות חלקי הדיבור ההומונימיים (חפש תרגילים בספרי לימוד בשפה הרוסית) הוא נושא די מסובך. לכן אנו ממשיכים במחקר מפורט בנושא.

אז, מילות מפתח וחלקי דיבור הומונימיים אחרים.יש לזכור שמשימת מילות המפתח היא לחבר בין שתי המילים המהוות את הביטוי. הם נגזרים ולא נגזרים. יש להפריד את הראשון מחלקי הדיבור שהם שם נרדף להם. אנו מציעים כמה דוגמאות:

• "הדירה הוזמנה למשך חודש. "פתאום הייתה פנייה חדה במהלך הנהר."
• "טיילנו במשך כל חודש באיטליה. "בהמשך הרומן הופיעו עלילות לא צפויות."
• "מחוסר זמן, לא סיימתי לעבוד. "שאלתי למה הוא מתכוון."
• "בזכות הרעיונות החדשים שלו השלמנו משימה זו. "האורחים נפרדו מעט, תודה למארחת לארוחת ערב נהדרת."

מה זה מה

В первом предложении сочетание «в течение» - מילת מפתח נגזרת עם הסיום -e, כפי שהיא משמשת במשמעות הזמן ועונה על השאלות "כמה זמן? מתי? "נשלל ממנו המשמעות הלקסיקלית העצמאית, קשור באופן בלתי נפרד עם שם עצם. במקרה השני, המילה המילה "בתהליך" היא שם עצם עם מילת-מפתח, מכיוון שביניהם ניתן לשים שם תואר, למשל, "בזרם מהיר". אנו כותבים את הסיום - ועל פי הכללים הכלליים לנטייה של שמות עצם.

במשפט השלישי אנו עוסקים במילוי המפתח"המשיך" בסוף עם המכתב -e. כמו בדוגמה הראשונה, יש לזה משמעות של זמן, תלוי בשם העצם. במשפט הרביעי "בסרט ההמשך" הוא שם עצם עם מילת מפתח, מכיוון שניתן להשתמש ביניהם שם תואר. לפנינו מילה נרדפת טיפוסית למילים של חלקי דיבור שונים.

בגרסה החמישית, המילה "בתצוגה" מאוית יחד,מכיוון שזה מציין את הסיבה, ולכן הוא עילה. במשפט השישי אנו עוסקים בשם עצם בעילה "בראש" וכותבים בנפרד. "תצוגה" היא הצורה הראשונית, שהיא בלשון יחיד, במקרה של מילות מפתח.

במקרה השביעי אנו נתקלים בשימוש ב-מילת המפתח "תודה", כי אי אפשר לשאול שאלה ולהסתדר בלעדיה. ובשמינית, אנו נפגשים עם חיידקים הומונימיים "תודה", מכיוון שהיא מציינת פעולה נוספת לזו העיקרית, הבאה לידי ביטוי על ידי predicates "diverged", ומהווה את הגרמוניות.

אנו מקווים כי המאמר בנושא "חלקים דיבור הומוגניים: הגדרה, איות, דוגמאות" יסייע להתמודד עם כל הקשיים בלימוד השפה הרוסית.