היסטוריונים החוקרים מהי קהילה ברוסיה העתיקה מבחינים בשני סוגים של קבוצות חברתיות כאלה - עירונית וכפרית. רוב אוכלוסיית המדינה הסלאבית המזרחית חיה בהם.
קהילות כפריות
תושבי הכפר ברוסיה העתיקה עסקו בדגיםוציד בעלי חיים וכמובן עיבוד האדמה. תושבי חוות וכפרים נידחים התאחדו כדי להקל על גידול יבול עשיר, וכן לשלם מסים לנסיכים. מהי קהילה מבחינת אוצר המילים של אותה תקופה? זהו חבל. אין לבלבל בין מושג זה לבין המקום בו נבנות ספינות. החבלים קיבלו את שמם מהחבלים המשמשים לתיחום הקרקע.
זו התשובה לשאלה מהי קהילה. חבל אחד יכול לכלול כמה כפרים. בממוצע, המרחק בין יישובים היה כ-30 קילומטרים.
שימוש משותף בקרקע היה הנורמה לכולםמדינות מימי הביניים, בהן הייתה הרבה אדמה, אך מצב החקלאות נשאר ברמה די פרימיטיבית (כלים פשוטים וכו') יחד עם זאת, מערכת הקהילות הייתה נוחה לכוח הנסיכותי. לגובי מסים (פובליקנים, טיונים) היה הרבה יותר קל ליצור אינטראקציה עם קבוצה גדולה של איכרים מאשר עם כמה משפחות בנפרד.
תכונות מובחנות
מאפיין מבחין חשוב של הקהילה הסלאביתהיה שייך לטריטוריה מסוימת. מנהג כזה מדגים בבירור את חשיבות היישוב, לא החמולה (כפי שהיה נהוג בעמים אחרים באותה תקופה). כדי להבין מהי קהילה, פשוט תסתכל על שמות איגודי השבטים של הסלאבים המזרחיים. הקרחות קיבלו את שמם בשל העובדה שהם חיו בשדות, בני הזוג דרבלי התיישבו ביערות עבותים, בסבך עצים וכו'.
כל ההיסטוריונים שחקרו מהי קהילה בימי הביניים הדגישו את חשיבותה של תכונה טריטוריאלית, בדומה לעיקרון שאומץ על ידי איגודי השבטים.
שוויון בחברות
החשיבות המשנית של הסוג לא אפשרהלהתקדם עם חמולות משפחתיות שונות. גם ההתעשרות ההדרגתית של הקהילות והעלייה בפריון העבודה בהן לא הביאו להגברת אי השוויון. ההטבות חולקו בערך שווה בשווה בין כל חברי הקו.
אורח חיים זה נשמר בקרב הסלאבים עבורבמשך כמה מאות שנים. בדיוק בגלל זה העם הרוסי תמיד חשד וסר בעין יפה את מהמרי הכסף החמדנים, שעבורם העושר היה מעל הכל. לכידות ומתינות בחיי היום-יום - זו קהילה.
יחסים בקהילה
היחסים הנ"ל בכפר היו מעוליםיציב. הם לא אפשרו ל"קפיטליזם" להתפתח בכפר, כשכל אחד הרוויח לעצמו. להיפך, האקלים הקשה של רוב שטחה של רוסיה אילץ את בני האמונה לחיות זה לצד זה ולדאוג זה לזה במקרה של כשל יבול.
חייו של איכר היו תלויים לחלוטיןכמה הוא גידל מוצרים חקלאיים. אם מזג אוויר קר בטרם עת או מלחמה ביטלו את תוצאות עבודתו, אז החבל נחלץ לעזרתו של עובד פצוע שכזה. לשם השוואה, יחסי החקלאות באירופה התפתחו אחרת. למשל, באנגליה של ימי הביניים תמיד היה מעמד של איכרים עניים - האבנים.
המאבק נגד הבויארים
עד המאה ה-14, הלכידות של האיכרים לא נתנההאדונים הפיאודליים מקבלים את כל האדמה החקלאית של המדינה. תכונה חשובה זו של הקבוצה החברתית שאנו מתייחסים אליה מראה שוב בבירור מהי קהילה בהיסטוריה של ימי הביניים ומהי משמעותה. בעוד שהסדר הישן נשאר ברוסיה, הקפיטליזם האירופי הרס חוות בודדות רבות.
איכרים מערביים לא יכלו ליצור חזקקהילה שתגן על האינטרסים שלהם, בשל הדומיננטיות של יחסי החמולות בכפר. כל זה הוביל לכך שהאדונים הפיאודליים העשירים שיעבדו בהדרגה את כל העניים. ברוסיה העתיקה זה לא קרה דווקא בגלל לכידות החבלים. גם בזמנים הקשים ביותר לא הגבילה המדינה את חירותם של האיכרים. במקרה קיצוני הועלה מס המזון, שתרומותיו עברו למרכז (למשל לקייב או ולדימיר). אבל באירופה בתקופה זו, עבודת חובה על אחוזת האדונים הפיאודליים כבר הייתה נפוצה. כך ניצלו העשירים את העבודה החופשית של האיכרים, והגדילו עוד יותר את הפער בין העשירים לעניים.
תמיכת הנסיכים
בין השאר קהילת האיכרים ברוסיהמוגן גם על ידי הכוח הנסיכותי. שליטי האחוזות חילקו לווסלים שלהם אדמות לשירות צבאי, בעוד שבאירופה נקנו שטחים גדולים על ידי ברונים ורוזנים עשירים. הכוח המלכותי שם נחלש ולא יכול היה לעמוד בפני התהליך הטבעי הזה. ברוסיה, הנסיכים, שלא רצו להחליש את עמדותיהם, נתנו לווסלים (בויארים) חלקות אדמה מוגבלות.
רוריק גם לא הרשה לפקודיהםלהשתלט על קהילות איכרים, לשמור על איזון בכפר, שבו הייתה תלויה המדינה כולה לפרנסתה. נורמות היחסים בין כפריים לבויארים עוגנו ב"אמת הרוסית" - מערכת חוקים סלאביים שאומצו תחת ירוסלב החכם. מסמך זה דיבר על זכותו העליונה של הנסיך לשפוט את האדונים הפיאודליים על השרירותיות שהתבצעה נגד הקהילה.
אנשים ושחונים
קיום מקביל של חופשי והאיכרים הלא חופשיים הם גורם נוסף שעוזר להגדיר מהי קהילה ברוסיה העתיקה. ההבדל הזה בין תושבי הכפר אף מושרש בשפה. איכרים חופשיים נקראו לודינים, ואיכרים תלויים נקראו סמדים. האחרונים היו רכושו בפועל של הנסיך - הם עבדו על אדמתו ונשאו שירות עבודה לטובתו.
"רוסקאיה פרבדה" מעוגן באופן חוקיעמדתם הבלתי שוויונית של חברי הקהילה (על רציחתם הוטל קנס של 40 גריבנה) והשחיתות (העונש על שלילת חיים היה 5 גריבנה). עבירות פליליות נענשו גם על ידי בית המשפט הנסיך. אז, בואו ננסה כעת, בהתחשב בגורם זה, לנסח מה הייתה קהילה ברוסיה העתיקה. ההגדרה תרמוז בהכרח על איכרים חופשיים שחיו הרבה יותר טוב מהקטנים שהיו מחוץ לקהילה.
קהילה עירונית
העיר הרוסית מימי הביניים היא אחרתסביבה חברתית, מבלי ללמוד אותה קשה להגדיר מהי קהילה. בנושא היסטוריה, נושא זה מתקיים בכיתה ו'. חשוב שילדים ידעו שיישובים גדולים הופיעו על אדמות הסלאבים המזרחיים במאה ה-9. הם נבדלו מכפרים רגילים על ידי ביצורי הגנה הדרושים להגנה מפני צבאות ונוודים של האויב. כוחן של ערים כאלה השתרע על השטחים שמסביב. הם כונו "אדמות" או "וולוסטים".
עם שחר הממלכתיות הסלאבית, עירוניתהקהילה נוהלה בהכרח על ידי veche - אסיפה לאומית. לכל מבקר באירוע כזה הייתה זכות הצבעה. לכן, אין זה מפתיע שרוסיה העתיקה עדיין נחשבת למדינה דמוקרטית, שבה החלטת העם עמדה לעתים קרובות מעל רצונו של הנסיך. עיקרון זה בלט במיוחד בווליקי נובגורוד, שם הווצ'ה נותרה מרכז החיים הפוליטיים עד 1478, אז סופחה כל הרפובליקה למדינת מוסקבה.
אבל למפגשים עממיים היו גם חסרונות.מגוון האינטרסים והיעדר מערכת ברורה של ספירת קולות הביאו להופעת מחלוקות סוערות ואף לא שקט עירוני. מצבים כאלה הובילו לא פעם לאנרכיה. לכן, נוכחותו של הנסיך, שיכול לשמש כבורר בין הצדדים היריבים, הייתה חשובה גם לשקט הנפשי של התושבים. כך או אחרת, בכל מקרה ספציפי, ההחלטה התקבלה על ידי הגעה לפשרה בין חברי הקהילה העירונית מתנגדים.
חשיבות ה-veche
כוחו הבלעדי של הנסיך היה חשוב במיוחד עבורערים בכל הנוגע לקמפיינים צבאיים. בכל הנוגע לניהול הצבא לא יכלו להיות כמה דעות - זה יהרוס את הצבא. לכן, בעניין זה, לכל נסיך הייתה סמכות, כאן היה חשוב מאוד לשמור על קדושת הכוח.
כאשר המדינה הרוסית העתיקה המאוחדת התפרקהבכמה גורלות החלו הנסיכים הקטנים לחוות קשיים ביחסים הן עם הצבא והן עם קהילת העיר. דוגמה להמחשה היא אותה נובגורוד, ממנה גורש וסבולוד ב-1136. וצ'ה האשים אותו בפחדנות ובבריחה משדה הקרב במהלך המלחמה נגד יורי דולגורוקי. הסכסוך הוביל לכך שהכוח הנסיכותי בעיר היה סוף סוף בשליטת האריסטוקרטיה והאסיפה העממית.
אדריכלות פוליטית דומה הייתה בשכנהפסקוב. שם לא ירשו הנסיכים את התואר מאב לבן, אלא נבחרו על ידי התושבים. אז בפסקוב במאה ה-13, עלה דומונט לשלטון - ליטאי מלידה, שהשיג את ההכרה של תושבי העיר בזכות אומץ ליבו ויושרו.
