פרזולוגיה היא רובד ענק של מודרנישפה רוסית ספרותית, המכילה אינספור ביטויים המדהימים את הדמיון. ואם ידוע לכולם ולכולם נתח כלשהו של סיבובים ביטויים, אז כמה ביטויים באמת גורמים לך לחשוב. למשל, "אבן הפינה" היא יחידה פרזולוגית, שמשמעותה לא ברורה במיוחד בבת אחת. מהיכן בא הביטוי הזה ומתי יש ליישם אותו, אם בכלל? ומה, באופן עקרוני, הנטייה להשתמש בביטויים של סגנון זה בשפה המדוברת המודרנית? בואו ננסה להבין את זה.
היכן אנו משתמשים בו?
ראשית יש לציין שמשהו כזההביטוי טבוע יותר בסגנון הספרותי הגבוה: אינך שומע אותו לעתים קרובות כל כך בדיבור יומיומי, אולי זו הסיבה שמשמעות המילה "אבן פינה" אינה ברורה לכולם. ברוסית המודרנית, באופן עקרוני, יש נטייה לירידה בשימוש בביטויים ביטויים לצורך פשט השפה, שללא ספק, היא לא טובה במיוחד. יחד עם זאת, יחידה פרזולוגית זו שייכת למה שמכונה תנ"כי, כלומר, לראשונה ביטוי זה מוזכר דווקא בספר הקדוש של העמים הנוצרים, מה שמוביל לנוכחות של ביטוי דומה באנגלית, וב גרמנית, ובשפות אירופאיות אחרות. אי אפשר לעשות שום דבר נגד הלוואה. מעניין כי בשפה האנגלית המילה "יסוד" כבר כלולה ביחידה הפראולוגית עצמה, מה שמאפשר מיד להבין את משמעותה, בניגוד לשפה הרוסית, שם אתה עדיין צריך לנסות להבין. זוהי "אבן פינה" כזו - יחידה פרזולוגית, שמשמעותה ידועה הן לאירופים והן לסלאבים.
אבל עדיין? על מילים נרדפות
אבל נחזור לאילים שלנו, ליתר דיוק, אבנים.אז, "אבן הפינה". פירוש היחידה הניסוחית הוא שם נרדף לביטוי כל כך מוכר וגם לא מאוד ברור "בקדמת הבמה". שני הביטויים הללו חוזרים לאגדה המקראית על בניית מקדש האל, במהלכה אבן זו, שנחצבה מן הסלע, הונחה בפינה כדי להדק את הקירות - בערך, כל הבניין נתמך על ידי "אבן פינה". משמעות היחידה הביטוי קצרה - הבסיס, היסוד העיקרי. לאדריכלים של תקופות רחוקות זה היה קשה מאוד לעשות את צומת החומות, ולפי האגדה, בהתחלה הם דחו את אבן הפינה, שלא התאימה כמרכיב הקיר הנושא של הקתדרלה. אבל זה היה בפינה, במקום החשוב ביותר, שהאבן הדחויה הועילה.
ועוד קצת?
יש המשייכים יחידה פרזולוגית זו גםאבן מקראית נוספת - אבן נגף, אולם כאן המשמעות כבר מעט שונה, עם קונוטציה שלילית קלה (אלמנט שבכל מקרה הופך לסוג של מכשול, מכשול). כן, זה שונה באופן ניכר מהנאמר לעיל. אך, באופן עקרוני, "אבן הפינה" היא יחידה פרזולוגית, שמשמעותה נקבעת באופן מדויק למדי, נכון יותר יהיה לומר שהשפה הרוסית המודרנית בכל זאת קרובה יותר למשמעות הראשונה - החשובה ביותר, היסודית.
צריכה
זה פרדוקסלי שלמרות זמן רב מאודבהיסטוריה של ביטוי זה, רחוק מלהיות קל למצוא דוגמאות לשימוש בו בספרות. אך אפילו הציטוטים הנדירים הללו שבהם הוא מופיע, כמו "המשכיות רוחנית של דורות היא אבן הפינה של התקדמות וציוויליזציה." זה נשמע באמת מאוד נשגב ויוצא דופן לאוזנו של אדם רגיל ברחוב. סביר להניח שזו הסיבה שבדיבור העממי בן שיחו לא באמת יעריך תפנית פילולוגית שכזו.
לְסַכֵּם
אז עכשיו בואו להכליל."אבן הפינה" היא יחידה פרזולוגית, שמשמעותה חופפת במידה רבה את הביטוי "בקדמת הבמה", במשהו קרוב ל"אבן הנגף ". באופן עקרוני, אם הוא מתפרש על פי המקרא, אז הוא יכול לשמש גם כתיאור של דמותו של ישוע המשיח או כמנהיג העם היהודי בכללותו. זהו סמל של צדיק שנדחה על ידי החברה.
אך לרוב הפרשנות הקשורה להיסוד, היסוד הבסיסי, העיקרי והראשוני של משהו. ביטוי כזה אופייני יותר לסגנון הספרותי הגבוה - דוגמאות לכך אינן קלות למצוא אפילו בסיפורת, בעיקר מודרניות. עקב הנטייה לפשט את השפה, "אבן הפינה" כמעט ולא נמצאת בדיבור השוחח - זה יכול להסביר את העובדה שמעט מאוד אנשים מבינים נכון את משמעות הביטוי המקראי הזה, שהיה חלק מהשפה הרוסית כל כך הרבה זמן. .
