שפת רוסין: תכונות וסיווג של ניבים

השפה הרוסית היא קבוצה שלמה של שונותדיאלקטים ותצורות שפה נפוצות בקרב הרוסים, שחיו באוקראינה בטרנסקרפטיה, במזרח סלובקיה ובדרום מזרח פולין. כמו כן, נציגי הלאום חיו באזורים מסוימים של סרביה, קרואטיה, הונגריה ואפילו בקנדה ובארצות הברית.

כיום, על פי הסטטיסטיקה, מספרRusyns הוא בערך מיליון וחצי אנשים. השפה הרוסית דומה לרוסית, אוקראינית ובלארוסית, שכן היא שייכת לאותה קבוצת שפות.

דעות בלשנים

שפה זו היא אחת השפות הרשמיותוויבודינה היא מחוז אוטונומי של סרביה, השוכן מצפון לדנובה. עדיין אין הסכמה אם השפה הרוסינית יכולה להיחשב עצמאית. אולם בלשנים אוקראינים, כמו השלטונות, אינם מכירים ברוסינים כלאום נפרד, ורואים בהם קבוצה אתנוגרפית של אוקראינים, ודיבורם כדיאלקט של אוקראינית. עם זאת, לא כל כך מזמן, ב-2012, התקבלה החלטה לפיה רוסין הפכה לשפתם של העמים הקטנים של אוקראינה.

ללא ספק קיימות שתי שפות קשורותעל שטחה של מדינה אחת יהיה דומה. זה נורמלי. השפה הרוסית אינה יוצאת דופן. אולם המילון שלו, במידה הרבה יותר גדולה מזו האוקראיני, מלא בסלאבוניות כנסייתית. המאפיין הייחודי שלו הוא נוכחותם של פולוניזם, סלובקיזם, גרמניזם ומגיאריזם. אלמנטים מילוניים רבים מהונגרית עברו לשפה הרותנית.

היסטוריית התנגשויות

במאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 בתרבות הרותניתשלוש נטיות רווחו בחברה. כשפה ספרותית הציעו הרוסופילים להכניס רוסית, והאוקראינופילים, בהתאמה, אוקראינית. הקבוצה השלישית עשתה ניסיונות ליצור שפה רוסית ספרותית.

במהלך המלחמה, סובקרפטיה הייתה תחת ההונגריהכיבוש, ואגודת המדעים התת-קרפטית מילאה תפקיד חשוב בפיתוח התרבותי של האזור. בשנה הראשונה למלחמה יצא לאור "הדקדוק של השפה הרוסית" שחיבר ד"ר איבן גאריידה, מורה, מתרגם, מו"ל, בלשן ומחנך. הוא זה שיוצר את הרותני התת-קרפטי הספרותי. בשנים שלאחר מכן התפרסמו באזור מגזינים, עיתונים וספרים בשפה זו.

שפה משפטית

אמנם בתקופה שלאחר המלחמההשפה האוקראינית הספרותית טופחה באופן פעיל בסובקרפטיה, היא לא השתרשה בקרב הרוסים. יתר על כן, התפתחות הכתיבה הפונטית האוקראינית הפכה לבעיה גדולה עבור תושבים רבים, שבקשר אליה רבים מהרוסינים הטרנסקרפטים עדיין אינם רואים עצמם אוקראינים.

למרות כל זה, לאחר המלחמה בטרנסקרפטיהרק אוקראינית הייתה רשמית, למרות שרוסין הספרותי אושר בוויבודינה עוד בשנות העשרים, ובשנת 1923 פורסם הדקדוק הראשון.

עד עכשיו לא הייתה ספרות כלליתשפה רוסית. מתורגמן אולי לא יידרש להבין דיאלקטים שונים - אפשר להבין את המהות הכללית של הטקסט גם בלי לדעת את השפה (בתנאי שאתה יודע מזרח סלאבי אחר, למשל, רוסית), אבל זה לא מספיק לתפיסה מלאה של יצירה ספרותית.

ניבים עיקריים

באזור טרנסקרפטים של אוקראינה ובחלקובאזור פרשוב בצפון מזרח סלובקיה נפוצים הניבים הרותניים התת-קרפטיים, אשר, בתורם, מחולקים לורהובינסקי ודוליניאנסקי. דוליניאנסקי מתחלק למערבי (למצקי) ומזרחי (לישצקי, או מרמורושסקי). דיאלקט הלמאק מדובר במערב צפון מזרח סלובקיה. דיאלקט לישאק מדובר על ידי הרותנים, המתגוררים בשטח מעמק טרסבה במזרח ועד לעמק ריקי במערב.

באזור טרנסקרפטים, במחוזות וולובץ ומז'היריה, ניב ורחובינסקי נפוץ, שהוא משהו שבין דוליניאנסקי לבויקובסקי.

דיאלקט למקו קיים כיום בסלובקיהבצד הדרומי של הרי הקרפטים. חלק מהלמקוס מחשיבים את עצמם אוקראינים ורואים בשפה שלהם אוקראינית דיאלקטית. החלק השני מזהה את עצמו כעם נפרד.

תכונות

השפה הרוסינית, שההיסטוריה שלה כל כך יוצאת דופן, ספגה רבים מהניואנסים האופייניים לדיאלקטים הנפוצים באזורי הגבול.
הוא מבחין בין שני סוגים של תנועות o ו-e, אשרנצפה בשפה הרוסית העתיקה וברוב הניבים הצפוניים הרוסיים. בתת-קרפטו-רוסית "e" מבוטא באותו אופן כמו ברוסית, אם אחריו בא עיצור קשה (nebo, selo, derevo), אבל אם אותו תנועה בא לפני עיצור מרוכך, אופי ה- שינויים בסאונד. בעת הגייתו, הלשון מתקרבת לחיך הקדמי, והשפתיים נמתחות, כמו בצליל "ו". יש מתח בניסוח השפה, והקול "ה" מקבל צליל אחר לגמרי, הצליל נעשה מתוח, צר, כמו במילה הגרמנית לראות.

כמו כן, לשתי הגיות יכולות להיות וצליל "o". בגרסה הרגילה, זה לא שונה מה"o" הרוסי או הצ'כי, אבל לפני עיצורים רכים זה מבוטא בשפתיים מושטות, מסתבר שמשהו בין "o" ל-"u".
שפתי העיצור "p", "b", "c", "m" inב-subcarpathian Rusyn מבטאים עם ריכוך אם אחריהם מופיע ה-o הרך שתואר לעיל. תנועות שיניים "t", "d", "n" לפני תנועות זה אינן מתרככות לחלוטין, אלא נעשות רכות למחצה, אך "ts" ו- "z" הופכות לרכות.

צלילים אחרים

מכיוון שצליל השפתיים "v" רך כאשר מבטאים אותו,הוא נעלם בהדרגה ולגמרי. בכל הדיאלקטים התת-קרפטיים החלה להגות את המילה "קדוש" כ"סיאטי" בחלק המערבי וכ"סיאטי" בקרב קבוצת הניבים המזרחית.

אבל כאן הצליל "ы" נשמר בנפרד מ"ו".תת-קרפטו-רוסית שונה מהדיאלקטים של אוקראינית בהגייה של מילים עם הסיום "איו", למשל: "אני נותן" במקום "אני נותן" ו"אני יודע" במקום "אני יודע", ב- גוף שלישי רבים הכלל נשמר (דבות, זנבות).

הנה עוד כמה מאפיינים אופייניים של הרותני:iotized ו (olaiiti, doiiti), נוכחות הצליל Г", שילוב ייחודי של אותיות "ы" (עליון, שלישי). המאפיינים העיקריים המייחדים את השפה הרוסינית.

היסטוריה של הכרה

כפי שהוזכר לעיל, Subcarpathia היהנכבשה על ידי ההונגרים, ובשנת 1939 נתמכה השפה הרותנית על ידי ממשלת הכיבוש. הם ראו ברוסינים-מגיארונים הונגרים רוסים. זמן זה יכול להיקרא במידה מסוימת ימי הזוהר של השפה הרוסית: "הדקדוק של השפה הרוסית" יוצא לאור, ספרים יוצאים לאור, עיתונים וכתבי עת מודפסים. עם זאת, בשנת 1944, סובקרפטיה סופחה ל-SSR האוקראיני, והממשלה הסובייטית אסרה על הפעילויות התרבותיות והחינוכיות שביצעו הרוסים. הם מוכרים רק כאתנו הקטן של אוקראינה, ושפתם היא דיאלקט, למרות העובדה שביוגוסלביה הוכרו הרוסים רשמית כעם נפרד.

ארץ הסובייטים

רק ב-1991, לאחר נפילת הקומוניזם,המדינות שהיו חלק מברית המועצות הכירו בהדרגה ברוסינים כעם. בפולין, סלובקיה, הונגריה, צ'כיה, רומניה ורוסיה, הרוסינים נתמכים בתחום התרבותי והחינוכי, ויותר מעשרים שנה לאחר מכן, הרוסים הוכרו על ידי אוקראינה.

מעניין שהמילה "רוסין" ידועה למדיבמשך זמן רב. אפילו בסיפור על שנים עברו, השם האתני הזה שימש להתייחס לאנשים החיים ברוסיה. המילה מופיעה שבע פעמים בהסכם בין אולג ליוונים מ-911. מהמאה ה-13 עד המאה ה-18 נקראו כך האוקראינים והבלארוסים. בליטא ובפולין באותה תקופה, כל תושב שהצהיר על אורתודוקסיה ודיבר כל שפה או ניב מזרח סלאבי נקרא רוסינים (הפולנים והליטאים עצמם היו בעיקר קתולים).

לפני 1945 לא היה שם תואר"רוסין", במקום זה נעשה שימוש ב"רוסית" (ומכאן כותרת הספר "דקדוק השפה הרוסית"). לאחר המלחמה, המילה "רוסית" קיבלה את המשמעות "רוסית", אשר באה לידי ביטוי הן בשפה הרוסית והן בספרות.

לומד רותנית

הנאום הארכאי המעניין הזה הוא בהחלטמושך תשומת לב. ישנם שירים רבים שרוסינים עדיין שרים בניב הילידים שלהם, אז בתור התחלה, אתה יכול להתמקד בהם. לא יהיה קשה לאף דובר יליד של השפה המזרחית-סלבית ללמוד את השפה הרוסית. ניתן למצוא את מדריך ההדרכה העצמית במשאבי המידע הרלוונטיים, אך קהילות ברשתות חברתיות המוקדשות לרוסין, שבהן דוברי הילידים מתקשרים ישירות, יעזרו יותר וילמדו מהם.

בנוסף, כשיוצאים לטיול, אפשרלבלות קצת זמן באזור שבו הם מדברים רותנית. זה ייתן התחלה מהירה בלימוד השפה, יאפשר לך ללמוד תכונות פונטיות. אבל לפני ביצוע הכשרה, יש צורך להחליט על הניב, מכיוון שרוסין ספרותי נפוץ עדיין לא קיים.