המלוכה הפיאודלית הקדומה היא שלב שמתפתח בהתפתחות הכלכלית והפוליטית שלה בתקופה של הפיאודליזם המוקדם. ברוסיה, הפעם נפלו במאות ה- IX-XI.
ראש המדינה היה הגדול בקייבנסיך (מלוכה). בשלטונו במדינה הוא נעזר בדומא בויאר - מועצה מיוחדת שכללה נסיכים זוטרים ונציגי האצולה השבטית (בויארים, לוחמים).
![מונרכיה פיאודלית מוקדמת](/images/novosti-i-obshestvo/rannefeodalnaya-monarhiya-drevnej-rusi.jpg)
המערכת הפוליטית של Kievan רוס במובנים רביםשנקבע על ידי התכונות הבאות. אדמות נפרדות היו בידיהם של קרובי הנסיך קייב - נסיכים ספציפיים או posadnik. תפקיד חשוב בהנהגה שיחקו וכיתת הנסיך. הסגל הבכיר שלה כמעט צירוף עם נציגי הדומה של בויאר. בימי שלום ביצעו לוחמים זוטרים את תפקידיהם של השליטים הקטנים, ובזמן המלחמה השתתפו בלחימה. הנסיך שיתף אותם עם שלל צבאי חלק מחווה שנאסף.
ללוחמים הוותיקים בשלבים המוקדמים היתה הזכות לגבות מחוות מסוימות, שבסופו של דבר הם הפכו לבעלי קרקעות (בעלי קרקעות).
![מונרכיה פיאודלית מוקדמת](/images/novosti-i-obshestvo/rannefeodalnaya-monarhiya-drevnej-rusi_2.jpg)
כמעט כל המחווה שנאספה יוצאה. היא נשלחה במים לקושטא, שם החליפו אותה בסחורות זהב ומותרות.
![המערכת הפוליטית של קייב רוס](/images/novosti-i-obshestvo/rannefeodalnaya-monarhiya-drevnej-rusi_3.jpg)
בנוסף לחוק האזרחי, פיאודל מוקדםהמלוכה הסתמכה גם על הכנסייה. זה הסדיר את חלקה של הכנסייה בהכנסה ובפשעים הנסיכים שהיו נתונים לבית משפט בכנסייה (כישוף, חילול ה ', פשעים משפחתיים וכן משפטם של אנשים השייכים לכנסייה). מוסד זה מילא תפקיד חשוב בחיי רוס. הכנסייה תרמה לאיחוד האדמות למדינה ריכוזית ולחיזוק הממלכתיות, לפיתוח התרבות.