הגדרת נוסטלגיה, ככלל, היא מחולקת לשני סוגים:
1. געגועים, בית יליד.
2. געגוע העבר מנוסה בעבר ואיבד עכשיו.
משמעות נוסטלגיה מתורגם מיווניתפירושו "החזרת הכאב". מן הסתם, המשמעות השנייה, הכללית והאוניברסלית יותר של הרגשה זו היא רחבה ומספיקה, שכן היא קובעת לא רק את העדר העבר, אלא גם את העדר המרחב. זה גם המקום שבו הבית האבהי, ובכלל, המולדת. ואתה יכול להסתכל רחבה יותר.
אם תענה על השאלה מה זהנוסטלגיה במילה אחת, זה יהיה געגוע. מילון הכינויים של השפה הרוסית מקצה לא פחות מ-163 הגדרות למושג זה. מסתבר שהגעגועים יכולים להיות לא רק חסרי תקווה, אלא גם גאים, לא רק בלתי נסבלים, אלא גם מרדניים, לא רק חסרי תקווה, אלא גם שמחים, לא רק רעילים, אלא גם מתוקים ואפילו מכשף ומשמחים, למשל, געגועים לילדות. . תחושה מסוג זה מאפיינת ביתר דיוק את סדרת הכינויים השנייה. יש לו אופי מיוחד משלו. זה מוכח בכך שההגדרה של "געגוע" כמעט זהה לשם "שעמום", וקריאה לנוסטלגיה בצורה כזו לא תפנה את הלשון.
פסיכולוגים מייחסים כמיהה כזו לא לרגשות, אלא לחוויות, לפעמים ברמה התת מודע. וזה אומר שהנוסטלגיה גורמת לאדם לעשות עבודה פנימית קשה: לזכור את העבר, להראות את היכולות האינטלקטואליות והדמיון היצירתי שלו. הוא מתבטא בצורה הבולטת ביותר בארבעה סוגים של פעילות אנושית: אמנות, דת, פילוסופיה וחיי היומיום.
נוסטלגיה מוצגת בצורה הברורה ביותר במגווןז'אנרים של אמנות: מוזיקה, קולנוע, ציור, פיסול. אבל, כמובן, המוביל העיקרי של מוטיבים נוסטלגיים הוא הספרות. יש אפילו ז'אנר ספרותי שלם - זיכרונות. מה לגבי רשומות ביומן? מה זה, אם לא דרך לאדם לשמור על זיכרונות מעברו, כדי שבהמשך יהיה קל יותר להזין בהם את הנוסטלגיה שלו.
