ב -1835 כתב את הדרמה המפורסמת ביותר שלו"מסכות" לרמונטוב. תמצית השיר מספרת לקורא על חייו של יבגני ארבנין, שחקן קלפים מקצועי שגדל בתחום. מאחר שהאיש כבר חי להיות בגיל העמידה, הוא החליט להתיישב, להפסיק לשחק ולהקים משפחה, אשר במהרה הוא עשה. אשתו הצעירה נינה (רשמית נסטסיה פבלובנה) היתה מלאך אמיתי, ארבנין התאהב באופן בלתי צפוי בעצמו, ולכן ישב כל הזמן כאילו על חבית אבקה, מקנא ביופיו כלפי כל מי שפגש.
החשדות הראשונים של אשתו בוגדנות
אישה רעולי פנים אחת התוודתה בזווזדיץ'אהבה, והוא ביקש ממנה לתת משהו לזכור על הפגישה. היופי פחד להיות מוכר ונתן צמיד שנפל על ידי מישהו. הנסיך התרברב בארבנין, הקישוט נראה לו מוכר, אבל הוא לא ייחס חשיבות לכך. יבגני אלכסנדרוביץ חוזר הביתה ומחכה לבת זוגו, מה היתה הפתעתו כשנינה לא ענדה צמיד אחד, ואז התברר שהיא לא נמצאת בכדור, אלא במסכה פומבית, שבה הוזמנו נשים הגונות.
חקירה של בעל קנאי
כולם חושבים רק על עצמו ומצילים אותומוניטין, הוא מוצג בבירור במחזה "מסכות" לרמונטוב. סיכום מספרת כי הברונית רומזת בעדינות לזווזדיץ ', שהזר שהציג את הצמיד הוא נינה, ולכן היא מסירה חשדות מעצמה. הנסיך מתחיל לדאוג למדאם ארבנינה, אבל היא דוחפת אותו, לא מבינה מה העניין. זבזדיץ' הפיץ שמועות על רומןו עם נינה לכל סנט פטרבורג, ויבגני שוב משוכנע שהוא שולל באכזריות.
גילוי רמאות
חברים באים להלוויה של נינה, וגם זאווזדיך עם זר, שבמסכות, ניבא אסון לארבנין. הנסיך לכל קורא יוג'ין הרוצח ובכל הפרטים מספרת לו את הסיפור האמיתי של הצמיד. טיפשות וקנאה עיוורת הרסו חיים תמימים - זה מה שרמונטוב כתב עליו כ"מסכות ". הסיכום מספר לנו כי Arbenin בסופו של דבר השתגע, ואת Zvezdich היה משולל כבוד ושקט נפשי כי הוא לא יכול לערער את המתעלל שלו לדו קרב.