כל מדע מבוסס על המתודולוגיה שלו - מערכת של כללים ועקרונות מסוימים להשגת ועיבוד מידע מדעי. מתודולוגיית המחקר - אלה כמה קריטריונים שבהם הבחירה מתרחשת.עובדות של העולם והיווצרות ידע מדעי. יתר על כן, תגליות רבות במדע נעשו רק הודות לשיטות מחקר חדשות, אשר אפשרו לבחון דברים מוכרים מנקודת מבט שונה ושונה, מנקודת מבט אחרת. ניתן לומר כי מתודולוגית המחקר מייצגת תפיסה מסוימת של העולם או של תופעה, אשר, בתורו, נוטה לידע רציונלי, אחרת כל השיטות הופכות מיותרות וחסרות תועלת. מה עוד חשוב להדגיש בשאלת היסודות המתודולוגיים של המדע? זוהי יכולתו של החוקר להציג נכונה את התוצאות שהושגו, כמו גם את שמירת סטנדרטים אתיים בהשגת תוצאות, זה חשוב במיוחד במדעים הקשורים לחקר האדם והחברה.
עכשיו בואו נדבר על הפרטים הסוציולוגייםמחקר. סוציולוגיה היא מדע בו המתודולוגיה מוגדרת ואושרה די קשה, למרות העובדה שאין לה שיטות מיוחדות, אינן טבעיות בלבד. אך העובדה היא שיש מספר רב של שיטות לאיסוף וניתוח נתונים בסוציולוגיה, וקשה לבחור נכון שתתאים לביצוע משימות ספציפיות שהוטלו על מדען. הסוציולוג הוא רע, אשר, בהזנחה, אולי, מעט עבודות קבינט שגרתיות, "מיד" רץ לתחום לאיסוף נתונים אמפיריים, כשהוא מדמיין לא טוב את התוצאה הסופית של עבודה מדעית. פעילות הסוציולוג מתחילה במשרדו, שם הוא בונה תוכנית פעולה ברורה, מגדיר את המשימות והמטרות של המחקר הקרוב, בוחר את השיטות המתאימות ביותר לכך ורק אז מבצע סקר סוציולוגי.
למעשה, המתודולוגיה הסוציולוגיתהמחקר כולל את היישום העקבי של המשימות העיקריות הבאות: 1) פיתוח מסגרת מושגית; 2) הגדרת אובייקט הלימוד, יחידותיו, מטרותיו ויעדיו; 3) ניסוח של היפותזה; 4) פיתוח תכנית עבודה ותכנית לאיסוף וניתוח נתונים אמפיריים; 5) הכנת דו"ח המוסמכת על התוצאות שהושגו.
הבה נתאר ביתר פירוט את המשמעות והתוכן של כל אחת מהמשימות העומדות בפני הסוציולוג, בקביעת המתודולוגיה של מחקרו.
השוואה של המסגרת המושגית מציעהפרשנות של ידע תיאורטי והוראות בהתאם לנתונים אמפיריים על מנת ליצור הבנה נכונה של מושא הלימוד, אשר בכל מקרה יש לגבש באמצעות מושגים בסיסיים. זה עוזר כדי לקבוע נכונה את הכיוון שבו הנתונים "שדה" צריך להיות שנאסף. תהליך זה מתבצע בראש ובראשונה על ידי ניתוח הספרות הרלוונטית בנושא.
Методология исследования предполагает определение מטרותיו ויעדיו. המטרה היא התוצאה הסופית של העבודה המדעית, והיא מושגת על ידי עובר בשני שלבים: תיאורטית ומעשית. בראש ובראשונה נבחרו הכלים הרעיוניים המשמעותיים למחקר זה, ובשלב השני, המידע המתקבל במהלך הניסוי מעובד ומפורש, ומפותחות ההמלצות הנדרשות.
באשר ליעדי המחקר, הם מציינים את המטרה, מחלקים לשלבים את עבודתו של המדען להשגתו.
מתודולוגיית המחקר מכילה בהכרחאלמנט כה חשוב כמו השערה. ללא השערה ראשונית, כל מחקר מדעי יהיה לא שלם ולא ממוקד. אחרי הכל, התוצאות הסופיות צריכות תמיד להתאים להשערה המקדימה המנוסחת של המחקר. רק אז הם יהיו משכנעים ואמינים. בעת ניסוח ההשערה נבנית האמירה הקטגורית המותנית "אם ...., ואז ...", כאשר החלק הראשון של הבנייה הוא תנאי, והשני הוא תוצאה של תנאי זה. התוצאות הסופיות עשויות או לא לאשש את ההשפעה; במקרה זה, ההשערה מאושרת או לא מאושרת. עם זאת, אישור ההשערה אינו אומר את מהימנותה ההגיונית, אלא רק מעיד על הסתברותו.
תוכנית העבודה משקפת את כל המשימות והשיטות העיקריות של המחקר המוצע ברצף הגיוני, היא מארגנת את כל התהליך ומחלקת אחריות בין המבצעים.
לבסוף, מתודולוגיית המחקר כוללתהכנת דוח מוסמך ומקיף על תוצאות העבודה שנעשתה. זה מורכב מביאור הסבר, המציג את רצף התוכנית, וספחיות אליה, הכוללות גרפים, מסמכים, שאלונים ושאלונים, מבחנים, טפסים וכו '.
ניסינו לאפיין את המרכיבים הכלליים ביותר במתודולוגיה של מחקר מדעי, הקובעת את התנהלותה ואת התוצאה הסופית.
