בהיסטוריה של כל עם יש זמן גורלי, הקובע את מסלול קיומה העתידי במשך שנים רבות.
עבור אוקראינה, ללא ספק, נקודת מפנה כזו היתה ראדה פריאסלב, שהפך לאירוע גדול שהציל את העם האוקראיני משעבוד רוחני, כלכלי ולאומי.
במאות 16-17 היו ארצות אוקראינה ברשות העמים הפולניים-ליטאים. הם היו בבעלות מלאה של הגויים הפולניים, שניצלו באכזריות את האוכלוסייה הילידית, וקראו להם עבדים.
העבדות הכלכלית הייתה שזורה מקרוב עם העבדות הרוחנית: באותן שנים האורתודוכסיה הייתה מחתרתית, מכיוון שתוכניות פולין כללו את הקתוליזציה של אוקראינה כולה.
הריימאן חלמניצקי כבר לא רצה לסבול מצב כזה יותר, והכונן חמלניצקי בשנת 1654, שהפך לשלב האחרון בתנועת השחרור של האוקראינים.
באותה תקופה ברוסיה הצארית כבר על הדון ויאיקהיו שטחים שלא הכירו את הצמיתות ונהנו מאוטונומיה מסוימת. באזורי הקוזקים הללו, הממשלה ישבה את הקוזקים והאיכרים האוקראינים, והעניקה להם את הזכויות של אנשים חופשיים.
מהר מאוד, בשטח הסמוך, נוצרה סלובודסקאיה אוקראינה - אזור של מהגרים, שם פעל מרשם קוזקים.
פשוטו כמשמעו לפני הפגישה נפגש ההטמן עם בוטורין, ראש השגרירות הרוסית, ואז עם ראדה הזקנים, שדיברה פה אחד בעד ההסכם.
וכבר באמצע היום הם קראו לפתוחההיסטוריה ידועה בשם Pereyaslavskaya Rada. בהשתתפות אזרחי העיר, איכרים מהסביבה, גדודים שהוצבו על האדמות שכבר היו חופשיות מקהילייה.
ההטמן נשא נאום בו שובנזכר במספר הקורבנות שסבלו מאנשיו במלחמות השחרור. הוא הדגיש כי הדרך היחידה לאוקראינים לאחד את רווחיהם תהיה ההכרה ברוסיה.
הצעתו של חמלניצקי התקיימהבאישור, מנהלי העבודה, הקוזקים והבורגרים ערכו את השבועה לצאר הרוסי. לרדא פרייאסלאוול משנת 1654, שאיחדה למעשה את העם האוקראיני והרוסי, הייתה חשיבות רבה בהמשך פיתוח שתי המדינות, שדחו במשותף את ההתקפות הזרות.
מה כל צד קיבל מהאיחוד הזה?
אמנת פרייסלב סיפקה את האוקראיניאיכרים חופש וגאולה מהדיכוי הלאומי והדתי של חבר העמים הפולני-ליטאי, זקני אוקראינה והגויים חלמו לחזק את הפריבילגיות שלהם בעזרת הכס הרוסי והפכו למעמד השליט באוקראינה. והם יכלו להשיג את כל זה רק לאחר אימוץ האוטונומיה הפוליטית ברוסיה.
ממשלת הצאר הכירה בבחירתו של ההטמן האוקראיני, אך באישורו לאחר מכן. כל המדינות, למעט טורקיה וחבר העמים, יכולות לקיים יחסים דיפלומטיים עם אוקראינה.
פרייאסלבסקאיה ראדה שמרה על השלמותהמנגנון המינהלי והצבאי שנוצר במהלך המלחמה האנטי-פולנית, ובחירתו. מערכת המשפט נאלצה לעבוד לפי מסורות ומנהגים מקומיים.
במקביל הייתה על ממשלת הצאר לשלוט בגביית המסים, שחלקם נאלצו לעבור לאוצר שלה.
אימוץ החלטה כזו הקל מאוד לא רק על ידי המשותף של הדת, אלא גם על ידי קיומם של קשרים פוליטיים, תרבותיים וכלכליים, קרבתם הישנה של עמים ושפות.
עם זאת, הסכם פרייאסלב הוא רק מאודבאופן כללי קבעו את היחסים בין רוסיה לאוקראינה. רבים מהוראותיו התפרשו על ידי הצדדים בדרכם שלהם, באופן לא שוויוני, מה שיצר בעתיד סכסוכים פנימיים ועימותים עם האוטוקרטיה הצארית הרוסית.
אימוץ הסכם זה הוביל למלחמה שפרצה בין רוסיה לפולין ונמשכה שלוש שנים.
