מהפכת אוקטובר מורכבת, מעורפלתתופעה בחיי המדינה הרוסית, שעדיין גורמת להרבה מחלוקות. היא נגרמה מסיבות ותנאים מוקדמים רבים, אשר בהכרח היו צריכים להוביל לפתרון כה גרנדיוזי של הבעיות שהבשילו בארץ.
מ-1914 עד 1918 חוותה רוסיה את העולם הראשוןמלחמה שסיבתה הייתה מאבק ההשפעה בשל היעדר מנגנון משפטי ושוק מאוחד באירופה. רוסיה נאלצה לתפוס בה עמדת הגנה, הצבא איבד חיילים רבים וספג תבוסות מתמדות. על רקע זה המצב התפתח כך שהמדינה נותרה ללא ממשלה סמכותית. במקביל, גדלו גורמים שליליים במשק (מחסור בחומרי גלם, תחבורה, עבודה, עליית מחירים ועוד). בקרב פוליטיקאים, בארגונים ובחוגים, החלו להבשיל קונספירציות נגד הצאר ניקולאי השני.
למהפכת אוקטובר היו סיבות ואופי סובייקטיבי ואובייקטיבי. ניתן לייחס את הסתירות המעמדיות שהגיעו לשיא שלהן עד 1917 לאלו האובייקטיביות. לבורגנות לא היה זמן לנקוט באמצעים להפחתת עוצמת המאבק המעמדי. המצב בכפר היה חריף אף יותר. לא הרפורמה של 1861 ולא הרפורמות של סטוליפין פתרו את בעיותיהם של האיכרים, שרצו לרכוש קרקע כרכוש וזכות להיפטר ממנה. בנוסף, התבלטה בידול ברור של האיכרות עצמה בכפר. תחילת המהפכה האיצה גם את התנועה הלאומית, שהתעצמה לאחר מהפכת פברואר. הרוב המכריע של האוכלוסייה לקח קשה מאוד את תלאות המלחמה וייחל לסיום השלום. זה היה נכון במיוחד עבור החיילים.
מהפכת אוקטובר של 1917 הייתה האירוע שהוביל להפיכתה של מדינה פיאודלית למדינה בורגנית.
הממשלה הזמנית לא יכלה להחליטבעיות מצטברות של החברה (שאלות של שלום, אדמה ולחם). על רקע זה ניכרה בבירור התחזקות חשיבותם של הסובייטים, שהבטיחו לתת לעם את מבוקשו.
למהפכת אוקטובר היה גם סובייקטיביהסיבות. רעיונות סוציאליסטים היו פופולריים מאוד בקרב העם. בנוסף, כבר הייתה ברוסיה מפלגה שדגלה בתמורות קיצוניות והייתה מוכנה לעורר את ההמונים למהפכה. זו הייתה מפלגה בולשביקית עם מנהיג חזק - V.I. לנין.
בתנאים כאלה, התנגדות המשטר מולהבולשביקים, שביצעו תסיסה פעילה נגד מלחמה ואנטי-ממשל ודגלו בהעברת השלטון לידי הסובייטים, נתמכו על ידי העם. לנין דרש התחלה מיידית של מרד מזוין. קרנסקי והממשלה הזמנית החלו לאסוף כוחות לפטרוגרד. והנשיאות של הפטרוסובייטים והוועד הפועל (ל' טרוצקי) תמכו בדרכו של לנין.
כדי לתאם את פעולות המורדים נוצרהפוליטביורו (כולל את ו' לנין, ל.י. סטלין, טרוצקי, א. בובנוב, ג. זינובייב, ל. קמיניב) והוועדה המהפכנית הצבאית של פטרוגרד (י. סברדלוב, פ. דז'רז'ינסקי, א. סטלין וכו'). קומיסרים בולשביקים מונו לתפקידי פיקוד ביחידות צבאיות. הממשלה הזמנית המשיכה לנפץ את בתי הדפוס הבולשביקים כדי לסכל את התסיסה הסובייטית.
מהפכת אוקטובר החלה בהתקוממות מזוינת ב-24 באוקטובר. הגשרים על הנבה, הטלגרף המרכזי, תחנת ניקולייבסקי, בנק המדינה נתפסו מיד, בתי ספר צבאיים נחסמו וכו'.
בלילה של 25-26 באוקטובר, עם מחלקה של "אורורה" היההחל את ההתקפה על ארמון החורף. הממשלה הזמנית איבדה את השלטון. הבולשביקים עמדו בראש המדינה. בקונגרס הכל-רוסי השני של הסובייטים התקבלו גזירות על השלטון (העברתו לסובייטים), שלום (ללא פיצויים וסיפוחים) ואדמה (ביטול הבעלות הפרטית על הקרקע, חלוקתה מחדש בין האיכרים). בקונגרס נוצרה מועצת הקומיסרים העממיים - גוף ממשלתי שהיה אמור לפעול עד כינוס האספה המכוננת. הוא כלל את ו' לנין (יו"ר); I. Teodorovich, A. Lunacharsky, N. Avilov, I. Stalin, V. Antonov ואחרים. נבחר הרכב חדש של הוועד הפועל המרכזי הכל-רוסי.
מהפכת אוקטובר הייתה טבעית בהיסטוריה הרוסית והיו לה תנאים מוקדמים ברורים רבים.
