הפילוסופיה החברתית היא אחת החשובות ביותרצדדים של ידע פילוסופי. ידע זה נועד להבנת התהליכים ומצבי הפעילות האנושית בחברה. בהיותה מרכיב אינטגרלי של הפילוסופיה כולה, יש לה את כל התכונות האופייניות למדע זה. עם זאת, האזור הנדון הוא בעל תכונות מסוימות המבדילות את הנושא ואת מושא המחקר.
פילוסופיה חברתית מדבר כמומשמעת ספציפית, עוסקת בחקר האוניברסלי והשלם. עם זאת, הרצון הזה בא לידי ביטוי רק בחקר החברה האנושית. יחד עם זאת, יש לזכור כי גם הפילוסופיה החברתית נוגעת לחוקי הישות האוניברסלית, המתבטאת באופן מוזר בחיי האנשים, ובחוקי התפתחות ספציפיים שאינם קיימים, למשל בתחומים אחרים.
להיות מדע, תחום הידע הזהמפתחת קטגוריות משלה (מושגים כלליים). עם השימוש בהם, הפילוסופיה החברתית בוחנת את מהות הקיום האנושי בחברה בכל שלבי היווצרותה והתפתחותה. הצורות המופשטות ביותר של ההיגיון של הביטוי של פרקטיקה חברתית כוללות קטגוריות כגון "תודעה חברתית", "יחס", "ישות", "תרבות", "פעילות" וכן הלאה. בקטגוריות אלה משקף את תנועת המחשבות לידע הולם של המציאות החברתית, כמו גם את הפיתוח של תכונות אוניברסליות של פעילויות אנושיות שונות. הודות למושגים אלה, ניתן לזהות ולנסח חוקים ועקרונות בעלי משמעות ברורה לכל תחום חיים, לקבל ראיות וידע אובייקטיבי על הפעילות האנושית. הקטגוריות של מדעים אחרים בעלי משמעות חברתית קובעות רק היבטים מסוימים, נפרדים ומאפיינים שונים של המציאות החברתית, בעוד שהמושגים של הפילוסופיה החברתית נמצאים בשלבים שונים של הכרה בתהליכים באופן כללי. בהקשר זה, תפקידו של האחרון הוא המשמעותי ביותר.
בעיות של הפילוסופיה החברתית בעיקרמורכבים בהשגת האמת האובייקטיבית, בהשגת ידע הולם ואפשרויות המימוש וההמשך בפיתוח. במקביל, המשמעת משקפת התפתחות ותפקוד בצורה מופשטת מאוד. ובמובן זה, הפילוסופיה החברתית מאופיינת ברצון מכוון להרחיק פרטים היסטוריים, שכן הידע של המציאות המשקף אותה במידה זו או אחרת בצורה נכונה, אשר, בתורו, מאושש שוב ושוב על ידי המציאות עצמה, יש משמעות אמיתית למשמעת.
הדיסציפלינה הנדונה היא הוראהכפוף להתפתחות מתמשכת. זאת בעיקר בשל העובדה שישנו ניתוח מתמשך של התהליכים והתופעות של החברה. עקב כך נשמר נושא הדיסציפלינה. בה בעת, בפילוסופיה החברתית קיים דיון מתמיד באותן שאלות דומות; ההוראה מאופיינת בהעדר פתרונות שניתנו אחת ולתמיד. יש לומר כי המושגים בעזרתם נעשית הגבלה של תחום מחקר מסוים הם שיטה לזיהוי מסוים, נוכח בחיים הציבוריים תמיד ביחס לנושא-אובייקט. יחס זה עובר שינוי מתמיד: היסטורי, מרחבי, טמפורלי. במובן זה, עלינו כל הזמן למצוא פתרונות חדשים לנושאים שונים: מהו סובייקטיבי, מה אובייקטיבי, מה אמיתי ומה לא ממשי. במובן זה, לא אותה שאלה נפתרת בדרך חדשה, אבל השאלות מתבקשות בכל פעם בדרך חדשה, שבה מתחיל החיפוש אחר תשובות חדשות.
