לצי האמריקני יש כיום עשרהנושאות מטוסים - לאחרונה היו 11, אבל האנטרפרייז נמחקה. במשך ארבעים שנה, ספינות מסוג זה לא עזבו את המניות האמריקאיות. נושאת המטוסים המודרנית ביותר "ג'רלד פורד" בשנת 2016 צריכה להיות מופעלת על מנת לחדש את הירידה הטבעית. מטבע הדברים, ההישגים האחרונים של הטכנולוגיה נלקחו בחשבון במהלך בנייתו. הספינה תשרת חצי מאה, שבמהלכן הרבה יכול לקרות.
נושאות מטוסים כחלק מהאסטרטגיה העולמית של ארה"ב
כבר במלחמת העולם השנייה נושאות מטוסיםספינות התפתחו מסתם שדות תעופה צפים ליחידות ימיות אדירות. עם זאת, בתיאטרון המבצעים הימי האירופי, תפקידם לא היה חשוב במיוחד, הם היו מטרה גדולה מדי, ולא היה בהם צורך מיוחד. אבל נגד יפן הם היו בשימוש נרחב, הצורך בסיוע אווירי טקטי הרחק מהחוף האמריקאי השפיע. אחר כך היו קוריאה ווייטנאם, במהלך המלחמות האזוריות הללו הותוו מגוון משימות לחימה, מה שמצביע על כך שהשימוש בתצורות נושאות מטוסים הוא היעיל ביותר אם אין לאויב פוטנציאל רציני נגד ספינות. מסיבה זו, בשנות המלחמה הקרה העדיפה ארצות הברית בסיסים קונבנציונליים של חיל האוויר היבשתי, אשר ביקשו להתקרב ככל האפשר לגבולות ברית המועצות ומדינות ברית ורשה. המסקנה מכאן פשוטה - נושאת המטוסים החדשה ביותר "ג'רלד פורד" היא אמצעי ליישום מדיניות "המקל הגדול", שגילה כבר יותר ממאה שנה, ותשמש כאמצעי להפחיד מדינות קטנות סוררות הממוקמות רחוק. מהחוף של ארצות הברית.
הנשיא פורד
ג'ראלד רודולף פורד ג'וניור היה בהחלטמנהיג פוליטי מצטיין של עידן שנות ה-70, ואף הצליח לשרת את תושבי ארצות הברית בנשיאות. עם זאת, שמה של הספינה החדשה וכל הסדרה שלאחר מכן, שבה היא תופסת את מקום התואר, כבר בשלב התכנון, שהחל ב-1996, העלו התנגדויות מצד מנהיגי הפנטגון וקציני חיל הים הרגילים. למרות כל יתרונותיו, לפי ניצים ימיים רבים, הנשיא לשעבר, שמת ב-2006, אינו ראוי לקבל נושאת מטוסים על שמו. ג'רלד ר' פורד לא התבלט בלוחמנות, היה תומך בדיטנציה ביחסים עם ברית המועצות, וחוץ מזה, הוא הפך לנשיא היחיד שלא נבחר על פי הנוהל שננקט באמריקה, אלא נכנס לתפקידו "באופן אוטומטי" לאחר התפטרותו של ניקסון, שהתלכלך בווטרגייט. שם גאה נוסף הוצע, אולי לא מאוד מקורי, אבל מרשים, "אמריקה". אבל, למרות ההתנגדויות, כאשר הניחו, הם עדיין כינו את נושאת המטוסים "ג'רלד פורד".
הפרויקט
הרעיון היה שאפתני במיוחד.לאחר הפסקה כה ארוכה, נדרש משהו מיוחד, שהפגין את התהילה הבלתי נמוגה ואת הכוח הטיטאני של הצי האמריקאי, החזק בעולם. הוצעו פתרונות שונים, כולל המהפכניים ביותר. הספינה החדשה אמורה להיבנות במקור על פי טכנולוגיית Stealth, המעניקה לקווי המתאר שלה את הזוויתיות האופיינית ל"בלתי נראים". עם זאת, לאחר שקלו את העלויות המשוערות, החליטה הנהגת המדינה בכל זאת להסתפק בגוף של פרויקט נימיץ שכבר מוכח עם כמה שינויים מוצדקים ולהתמקד בהיבטים הטכנולוגיים של הציוד. נושאת המטוסים האמריקאית החדשה ביותר, ג'רלד פורד, כבר עלתה לתקציב, לפי ההערכות השמרניות ביותר, 13 מיליארד, שזה פי שניים (גם אם לוקחים בחשבון את ירידה בכוח הקנייה של הדולר) מהעלויות של פרויקטים דומים קודמים. הסכום, אגב, אינו סופי.
יעילות השוואתית (נימיץ)
עם מאפיינים דומים בדרך כלל(תזוזה 100 אלף טון, מידות סיפון הטיסה 317 על 40 מטר) עם סדרת נושאות המטוסים העדכנית ביותר בשירות, לספינה זו יש מספר יתרונות בלתי מותנים. מבלי להתעכב על הכלכלה, אפשר להעריך במה מתעניינים בעיקר המלחים, כלומר יכולות הלחימה שיהיו לנושאת המטוסים ג'רלד פורד. המאפיינים שלו הם כדלקמן:
- מספר המטוסים של כנף האוויר הוא 90.
- מספר הגיחות במהלך היום - מ-160 (רגיל) עד 220 (מקסימום, בתנאי לחימה).
המדד האחרון הוא המדד העיקריטיעון של מבקרי הפרויקט. ה"נימיץ" המיושן יכול היה "לירות" לשמיים ולקבל 120 מטוסים ביום (במצב רגיל) על הסיפון שלו. יעילות הלחימה עלתה ב-30% בלבד בעוד שעלותה של נושאת המטוסים ג'רלד פורד הוכפלה.
כמה עולה להטיל פצצה?
האמריקאים סופרים הכל.למשל, העובדה שבמהלך העשור האחרון שלחה התעופה הימית 16,000 פצצות וטילים לראשי הסרבים, העיראקים, הלובים ושאר ה"רעים". חלוקת נתון זה במספר המטוסים נותן את הנתון 18 (כמה פצצות נמסרו בממוצע למטרה על ידי כל יחידת ציוד קרבית). אבל זה לא הכל, יש גם נתונים על עלות הפלת כל תחמושת בודדת - 7.5 מיליון דולר. יקר מדי? לכן, אם ניקח בחשבון את המחיר של המטוס המבוסס על נושאות F-35C, שעתיד להיות מצויד עם נושאת המטוסים ג'רלד פורד, ואת עלות התחזוקה שלו, אז הסכום הזה יכול לגדול פי כמה. גם הספינה עצמה יקרה פי שניים. לכן, כדי שהתקציב לא יסדק, יש צורך באמצעים לחיסכון. והם התקבלו, וברמה בונה ביסודה.
איך לחסוך כסף על נושאת מטוסים?
סעיפי ההוצאה העיקריים בפעולת הלחימההספינה כוללת הוצאות על אחזקת הצוות, דלק, פחת ופעילויות הקשורות לעבודות אימוני לחימה. בעת תכנון נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" (ג'רלד פורד) נלקחו בחשבון רצונות הנהגת המדינה והפיקוד על הצי להפחתת עלויות הצוות והתפעול בהשוואה ל"נימיץ". "אוכל הכסף" העיקרי בספינות עם תחנת כוח גרעינית הוא הכור (יש שניים מהם על הפורד), במיוחד בזמן החלפת אלמנטים יוצרי אנרגיה. חיי השירות של נושאת מטוסים הם 50 שנה, וכל השנים הללו היא יכולה להסתדר ללא טעינה. דלק גרעיני שהוטען לליבה במהלך הבנייה נמשך חצי מאה.
באשר לצוות, הוא צומצם באלףאנשים, ומורכב מ-2500 חברי צוות. זה מושג על ידי אוטומציה של פעולות רבות. ועדיין, תפעול הספינה במהלך שירותה יעלה למעלה מ-22 מיליארד.
TTX וכלי נשק
פרויקט נושאת המטוסים הבא של ג'רלד פורד(CVN-77) ייקרא "ג'ון פ. קנדי". במהלך שתים עשרה השנים הבאות, מתוכננות להעלות ארבע ספינות מסוג זה לשירות קרבי. לא הרבה ידוע עליהם, אבל כמה נתונים פורסמו. מסלול נושאת המטוסים הוא 30 קשר (מיילים ימיים לשעה) עם טווח שיוט בלתי מוגבל, הטיוטה היא 7.8 מטר. סיפון 25. מבני-על נועדו למזער את משטח הפיזור האפקטיבי (ESR), כתוצאה מכך, נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" על מסכי המכ"ם "תאיר" כמו משחתת קטנה יחסית. חומרים מרוכבים (כולל רעש שיכוך) וציפויים בולמי רדיו נמצאים בשימוש נרחב בעיצוב. לספינה יש מכ"ם וציוד ניווט חזק, מערכות תומכות טיסה, תקשורת מקודדת לוויינית ועוד ועוד, כולל מערכת Aegis. הבסיס של כנף האוויר יהיה ה-F-18 Super Hornets, ואולי ה-F-35C, אם יחודש ייצורם. נושאת המטוסים האמריקאית החדשה ביותר נועדה להשתמש במגוון רחב של כלי רכב בלתי מאוישים. הגנה אווירית על ספינה מבוססת על טילי SM-3 "סטנדרטיים" בעלי מאפיינים צנועים למדי.
כמה נוראית הפורד?
הספינה מרשימה בגודלה, בתזוזה,מספר המטוסים על הסיפון ומתחתיו, והאלקטרוניקה שלו. כמובן שעם הופעתו, הצי האמריקאי יתחזק עוד יותר. עם זאת, עצם הדגשת יכולות הפגיעה של הכנף האווירית לרעת הגנה מפני תקיפה אווירית אפשרית (כולל טילים) מעידה על כך שבניגוד למערכות נשק רבות אחרות, נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד אינה נבנית כדי לאיים על רוסיה... הצי הרוסי נחות בהרבה (פעמים רבות) מהאמריקאי מבחינת תזוזה מוחלטת, אך יחד עם זאת יש לו מבנה יעיל המאפשר לשמור על ענקי הים הללו במרחק בטוח.
נושאות מטוסים הן כלי ענישה, הם מועילים מעט לקרב אמיתי עם אויב חזק.
