בהקשר זה, ניתן לאפיין שלושההבעיות העיקריות של המערכת הכלכלית. הראשונה קשורה לעובדה כי יש צורך לבצע את אפשרות הפיתוח הטובה ביותר, אשר תאפשר לייצר את הסכום הנדרש של סחורות ושירותים בתנאים של משאבים מוגבלים. השני נקבע על ידי יעילות הייצור. זה אומר שאתה צריך לברר עם בעזרת אילו טכנולוגיות ובאילו מפעלים זה יהיה מועיל ביותר כדי לייצר את המוצרים הדרושים. הבעיה השלישית כוללת פתרונות המבוססים על עקרונות ההפצה של הסחורה המשוחררת בקרב צרכנים שונים.
התכונות העיקריות של המערכת הכלכלית יכוללשקול את שיטת יישוב היחסים הכלכליים ואת אופי הבעלות הקובע את אמצעי הייצור. בהקשר זה, ניתן להגדיר מספר סוגים של מערכות:
1. מסורתי.
2. צוות.
3. שוק.
4. מעורב.
הבה נבחן את הסיווג שהוצג ביתר פירוט.
המערכת הכלכלית המסורתית היאמבנה המבוסס על חקלאות קיום ורכוש משותף. חלוקת הכספים והמשאבים, כמו גם השימוש בהם, מתבצעת על פי מנהגים ומסורות קבועים. מערכת זו יכולה להיות מאופיינת על ידי ייצור בקנה מידה קטן, שמרנות, טכנולוגיות ייצור לאחור. כיום הוא נצפה במדינות לא מפותחות.
המערכת הכלכלית הפיקודית היאדרך מוזרה לבנות את החיים הכלכליים של החברה. כאן, אמצעי הייצור המשמעותיים ביותר הם בכוחה של המדינה, בעוד שהקצאת המשאבים מרוכזת באמצעות תכנון.
המערכת הכלכלית בשוק היא כזו, בתוךשישנה תחרות חופשית, המיוצגת על ידי חופש בחירה, יזמות, כמו גם בעלות פרטית על משאבים. תהליך הרגולציה מתרחש ללא התערבות ממשלתית או מועטה. לפיכך, השבת פרופורציות ושמירה על איזון מתרחשות באופן טבעי.
מערכת כלכלית מעורבת היאתמהיל מסוים של המגזר הציבורי והפרטי. רגולציה ממלכתית מבטיחה את ההגנה על חיי החברה של האזרחים והמדינה עצמה מעורבת ישירות במתן לחברה כל מיני יתרונות חברתיים.
היעילות של מערכות כלכליות יכולה להיותמוגדר על ידי כמה פרמטרים כגון היצע וביקוש, מחיר ותחרות. האינטראקציה בין שלוש הראשונות במשק נקראת בדרך כלל "מנגנון השוק". אינדיקטור זה קובע את תיאום הפעולות בין הצרכנים ליצרנים. בתורו, תחרות מסייעת בזיהוי מידת חוסר ההשפעה על מחירו של כל משתתף ביחסי שוק.
