בהקשר של תחומי חיים ציבוריים של כל מדינה, ניתן לזהות סוגים מסוימים של מדיניות. בין היתר:
- מדיניות כלכלית, שמשמעותה יחסים בין גופים עסקיים במשק;
- חברתי - מווסת את היחסים בין נושאים (אזרחים, קבוצות חברתיות) לגבי מיקומם בחברה;
- לאומי, ויסות היחסים בין עמים וקבוצות לאומיות;
- תרבותית, האחראית על היחסים בין נושאים בחיים הרוחניים;
- מדינה-מינהלית, האחראית על הסדרת היחסים בין הנושאים בתחום הפוליטי.
יש גם סיווג שונה למדי של המדיניות - על ידי רמות של יישום:
- מקומי, בעזרת אילו נושאים בעלי חשיבות מקומית מוסדרים;
- אזורית, אחראית על הסדרת נושאים הקשורים לפיתוח של האזור;
- לאומי, המסדיר את התפתחות החברה כולה;
- מדיניות בינלאומית וסוגי מדיניות הפועלים ביחסים הן ברמת האינטראקציה המדינית והן בהתמודדות עם בעיות עכשוויות עולמיות.
לאפיון מלא יותר של המושג הזה מבחינת פעילות המדינה, יש לשקול קטגוריות כאלה כמדיניות פנים וחוץ.
לפיכך, מדיניות החוץ היא מדינההפעילות המסדירה את היחסים הבינלאומיים בין נושאי הזירה הבינלאומית (מדינות אחרות, ארגונים בין-לאומיים בינלאומיים, וכן גורמים זרים). מדיניות החוץ צריכה להתבסס על הפוטנציאל הכלכלי, הדמוגרפי, הצבאי, המדעי, הטכני והתרבותי של המדינה. השילוב הזה צריך לקבוע את סדרי העדיפויות והמטרות של המדינה, אותה היא שואפת להשיג בזירה הבינלאומית. המכשירים ליישום מדיניות זו הינם:
- יחסים בין מדינות על בסיס דיפלומטי;
- חברות במדינה בארגונים בינלאומיים בינלאומיים;
- שיתוף פעולה עם מדינות ידידותיות.
הודות ליחסים יציבים עם זריםהשותפים יכולים לשלב שיטות ואמצעים של מדיניות חוץ: חילופי ביקורים ברמות שונות, חילופי מידע שוטפים, עריכת הסכמים והסכמים במגוון רחב ככל האפשר של נושאים.
המדיניות המקומית מיוצגת על ידי שילוב שלתחומים כלכליים, דמוגרפיים, שילוב חברתי, חברתי-תרבותי וכו '. כלומר, כיוונה של המדינה ומוסדותיה לרפורמה או לשימור המערכת החברתית והפוליטית. כדי להשיג את היעדים העיקריים של המדיניות, המדינה יכולה להשתמש במגוון רחב של מכשירים: מנופי מס, תמריצי מס, הסדרת תעסוקה באמצעות יצירת מקומות עבודה נוספים, ביצוע פעילויות בתחום הספורט והבריאות.
לא ניתן לאפיין סוגי מדיניותללא כל התחשבות במדיניות הצבאית, אשר צריכה להיות מכוונת לשימוש ולהכשרה של אמצעים חמושים להשגת יעדים לאומיים, מעמדיים, כמו גם נגד המלחמה.
כדי להגביר את האפקטיביות של יישום המדיניות, תפקידיה העיקריים הם:
- ניהול, לידי ביטוי בהנהגה הפוליטית של החברה;
- אינטגרטיבית, המבטיחה את התבססות החברה ותורמת להשגת יציבות;
- רגולציה, קידום רגולציה, התייעלות ביחסים פוליטיים;
- תחזית, שמטרתה העיקרית היא לפתח מושג וכיוון לשיפור החברה;
- נורמטיבית - קשורה לפיתוח ואישור של מערכת ערכים במדינה.
רק באמצעות כל מיני פוליטיקה, המדינהיכול באופן אובייקטיבי ובאמת משקף את האינטרסים הציבוריים החיוניים, כמו גם את השימוש בשיטות מפותחות ואמצעי יישום כדי להשיג את המטרות הבסיסיות שנקבעו.
