/ / תיאוריה כלכלית חיובית חוקרת רק עובדות

התיאוריה הכלכלית החיובית בוחנת רק את העובדות

כלכלה חיובית חוקרת עובדות ומטרתה לא לכלול הערכות איכותיות. היא נשענת רק על המצב הכלכלי בפועל וצריכה לתרום לגיבוש מדיניות אפקטיבית שמטרתה לייצב תהליכים שונים במדינה.

לימודי תיאוריה כלכלית חיובית
במילים אחרות, תיאוריה זו מבוססת על הצהרת עובדות. אז, לימודי תיאוריה כלכלית חיובית:

  • ההשלכות שאליהן יכולה להביא החלטה מסוימת של גוף עסקי;
  • האמצעים שבהם אתה יכול להשיג את המטרה;
  • עלות השגתם.

בנוסף לאמור לעיל, גישה חיובית יכולה:

  • להסביר ולחזות תופעות כלכליות;
  • ללמוד חוקים כלכליים כלליים;
  • לזהות קשרים מסוימים (סיבתיים) או תפקודיים בין תופעות מסוימות.

כלכלה חיובית ונורמטיביתהם הפכים זה לזה. לפיכך, הנורמטיבי, בניגוד להיבטים המוצהרים של התיאוריה הראשונה, מבוסס על חקר הערכות איכותיות של המצב הכלכלי של המדינה. השיטה הנורמטיבית יכולה להביע דעה סובייקטיבית על מצבו ההכרחי של אובייקט.

כלכלה חיובית ונורמטיבית

בחירת כלכלה חיובית לומדתדרך יעילה לענות על צרכים אנושיים תוך שימוש במשאבים רציונליים. במילים אחרות, נושא התיאוריה הכלכלית הוא הסתירה בין אילוצי המשאבים לאינסוף הצרכים האנושיים. לפיכך, תיאוריה כלכלית חיובית ונורמטיבית ממלאת את תפקיד מציאת שילוב רציונלי של משאבים על מנת להשיג את הסיפוק הגדול ביותר של צרכים חברתיים. לפונקציה הבאה יש התמקדות מעשית. היא מבוססת על ידע מסוים שתאוריה כלכלית חיובית חוקרת את מדיניות הציבור וממליצה על המלצות מסוימות.

כלכלה ותאוריה כלכלית נמצאים באינטראקציה זה עם זה בשל הגדרת מושא המחקר שלהם. לכן, בהתאם לקריטריון זה, נשקלים המושגים הבאים:

  • מקרו-כלכלה (תיאוריה כלכלית הלומדת את כלכלת המדינה);
  • מיקרו-כלכלה (תיאוריה כלכלית החוקרת התנהגות של גופים עסקיים ספציפיים).

כלכלה ותאוריה כלכלית
בהתאם לרמת המחקר הכלכלי (מאקרו או מיקרו), ישנן יעדים מסוימים.

  • יציבות בהפקה הלאומית, ממנההכרכים תלויים בדינמיקה וברמת הרווחה של האזרחים, באופי המדינה, בהיקף פעולות הייצוא ובמצב הפוליטי הכללי.
  • יציבות במחירים שיכולה ליצורתנאים של חיזוי כלכלי, וגם עוזרים בבחירת הכיוון לעידוד תהליכי השקעה והלוואות. יש לציין את ההשפעה החיובית של גורם זה על חיזוק האמון ביחידה המוניטרית הפועלת במדינה, מה שמוביל ליציבות כללית בחברה חברתית.
  • שיווי משקל במאזן סחר החוץ.