חג הפסחא היהודי הוא אחד החגים העתיקים ביותר,שתולדותיה תואמות אלפי שנים. היהודים עצמם קוראים לזה "פסח", אשר בעברית פירושו "לעבור" או "לעבור". בתשובה לשאלה כאשר חג הפסח היהודי נחגג בישראל, יש לציין כי הוא נחגג ביום ה -15 בחודש ניסן, אך כל תאריכים של לוח השנה היהודי צפים, ולכן האירוע הבלתי נשכח בסגנון ג'וליאני עשוי ליפול על מספרים שונים, בהתאם לספציפי שנים.
היסטוריה: החג קשור לאירוע היסטוריהמתואר בפירוט בספר השני של התורה, אשר במסורת הרוסית נקרא "אקסודוס". זוהי אגדה תנ"כית על חיי העבדים של היהודים במצרים, רדיפתם של אנשים קטנים על ידי פרעה וכמרים, וכן על שחרורם לאחר מכן. המושג "מעבר" קשור בפקודת האל למשוח את המשקוף בדם של כבש קרבן, כך שמלאך המוות יכול לעבור על ידי בתי היהודים ולהרוג רק את הבכורות המצרים.
Исследователи убеждены, что корни Песаха следует נראים בשני חגים חקלאיים ארכאיים שכבר שכחו. אחד מהם מזוהה עם צאצא חדש של בעלי חיים, כאשר היהודים היו להקריב כבש אחד ללא פגמים גלויים, והשני עם הקציר הראשון. איסוף שעורה, אנשים הרסו לחלוטין את הלחם הישן שהשתמר בבית ואפות עוגות מדגני היבול החדש, שנקראו "מצות".
משמעות החג: חגים כאלה בארץ כמו פסח קיבללא רק משמעות דתית מובהקת, אלא גם נקודת מפתח נוספת שמשכחים יהודים מודרניים. כך, למעשה, הפך חג הפסח היהודי לנקודת מפנה בהתהוותו של עם אחד ובהזדהות הלאומית הבאה של היהודים כאתנוסים נפרדים.
לפני היציאה המתוארת בתורה היו העבדיםסובייקטים רגילים של הפרעה, למרות ששמרו על זהות מסוימת ועל ספציפיות דתית ביחס לשאר תושבי מצרים. לאחר שעזבו את שטחה של מדינה עוצמתית, היהודים, ובראשם המנהיג משה, הפכו לעם אמיתי עם היררכיה ומוסדות משלהם, ולאחר שעברו לארץ המובטחת, הם הצליחו להקים מדינה משלהם, להקים מקדש יחיד ל לשרת את הקב"ה וליצור את שושלת המלוכה הראשונה בתולדותיה.
חגיגה: חג הפסח היהודי נחגג באופן מסורתי בשנתלתקופה של שמונה ימים, וכל יום מאופיין לא רק בטקסים דתיים מסוימים, אלא גם במעשים המקבילים של המאמינים. במהלך טקס שנקרא "סדר", כל מנה שהונחה על השולחן מסמלת כמה פרקים הקשורים ליציאת מצרים. לדוגמא, מצה, שנאפתה בצורת עוגות דקות ושטוחות, קשורה לבצק בלתי מכוסה, שהיהודים נאלצו לקחת איתם בחיפזון כשנאלצו לברוח מרדיפת כוחות פרעה.
חובה לכלול תערובת של אגוזים ותפוחים, כוס מי מלח, חזרת או עשב מר. הם משמשים תזכורת לאופן שבו אבותיהם של היהודים המודרניים נאלצו לפסל לבני חרס בבניית פירמידות, להזיל דמעות ולחוות מרירות מחיי עבדים וחוסר זכויות מוחלט. חג הפסח היהודי הוא לא רק חג, כל ארוחה מלווה במערך מסוים של ברכות ותפילות, כמו גם קריאת תהילים.
בסוף הטקס הביטוי נשמע בכל פעם:"בשנה הבאה - בירושלים!", מה שקשור להשלמת ה"פיזור "בקרב שאר העמים והחזרה לארץ המובטחת. הטקסים הדתיים העיקריים מתקיימים בבתי כנסת, הרב קורא את שיר השירים, וכל המאמינים שקועים באווירה שמחה וחגיגית, שצריכים לשיר ולרקוד, בשבח הקב"ה.