למרות המגוון הקיים של מינים וזנים של תותים גדלים זה ברי, ככלל, באותו אופן (למעט בקנה מידה תעשייתי). ברוב המקרים, השיחים לשאת פירות מאי עד סוף יוני (בהתאם מזג האוויר ואת האקלים אזור). נכון, יש גם סוגים כאלה של תותים, אשר מסוגלים לייצר יבולים עד הכפור הראשון, אבל זה דווקא היוצא מן הכלל.
Когда у клубники обрывать усы, чтобы они не מנע התפתחות מלאה של הפרי, יש להכיר מראש, עוד לפני תחילת עונת הגינון הפעילה. מומחים ממליצים לעשות זאת בכמה שלבים בתקופת האביב-קיץ. יתר על כן, יש הממליצים על הסרת תהליכים ללא קשר לשלב הבשלת הגרגרים כפי שהם מופיעים. אך קיימת דעה אחרת: חשוב ביותר לעמוד בתאריכי הזמנים שבהם יש לקרוע תותים. ואם הדבר נעשה בזמן הלא נכון, צמח האם עצמו עשוי לסבול. הנחת ניצני פרחים לשנה הבאה מתרחשת מיד לאחר הקטיף, כלומר בערך בסוף יוני. לחסידי נקודת המבט השנייה מומלץ מאוד להיפטר משיחי יורה נוספים בדיוק בתקופה זו, שכן לדעתם, נוכחותם של שפמים יכולה להוביל לכך שהיבול העתידי יהיה נדיר.
יש גרסה אחרת (לא בלי שכל ישר)לפיו זה לא חשוב לחלוטין כאשר תות מרים שפם. העיקר כיצד לעשות זאת. בפרט, יש לבצע את ההליך בזהירות, ואסור לקרוע את התהליכים אלא לחתוך אותם עם מספריים לגינה או עם סכין. במקרה זה, הצמח האימהי נפגע באופן מזערי, כך שתוכלו לעשות זאת גם בתקופת ההבשלה הפעילה של פירות יער.
לרוב סוגי התותים מתחילים שפמיםמופיעים מיד לאחר הפריחה. משמעות הדבר היא כי בתחילת האביב, כאשר הצמחים מתעוררים רק לאחר הצטננות הקור, הם לא יאפשרו לקלעים לצאת החוצה. בתקופה זו יש להסיר קש מהשיחים (אם היו מבודדים איתה), יש להסיר את העשבים העשבים (אם יש כאלה) ולהדיש אותם. לאחר שהחלטתם מתי לקטוף שפם מתות, אל תשכחו לחתוך איתם עלים יבשים כדי שלא יפריעו לצמח.
