בלי סבל אי אפשר לטעוםהחיים, למד להעריך אותם וליהנות מכל דבר קטן. מבחנים בונים אופי, נותנים תנופה להתפתחות יצירתית, יוצרים רגישות להבנת החוויות של אנשים אחרים, אבל בכל פעם, מול אובדן מערכת יחסים, כולם תוהים איך לשכוח את האדם שאתה אוהב. הפסיכולוגיה באה לעזרה, נותנת עצות כיצד לקבל את המצב הנוכחי.
האהבה מגיעה
אפילו מערכת היחסים העדינה והכנה ביותר יכולהסוף, כי רגשות אנושיים הפכפכים ולא תמיד ניתנים להסבר הגיוני. כשאנשים מאוהבים או מסונוורים מתשוקה, הם חסרי ביקורת כלפי בעיות יומיומיות שעולות, ההבדל בחינוך, בתפיסת החיים ובחסרונות של בן הזוג. אי אפשר לבנות משהו מתמשך ועמיד על רגשות בלבד, מה שאומר שצריך להיות מוכן לכך שהם יסתיימו במוקדם או במאוחר. מחקרים שונים "נותנים" תשוקה משלוש עד שמונה שנים. זה צריך להיות מוחלף בכבוד הדדי, שיתוף פעולה, אינטימיות.
אבל אף אחד לא חסין מהעובדה שאחד מבני זוג לא יתלקחו רגשות חדשים לאדם אחר, או שהוא לא יתחיל להרגיש אי נוחות במערכת היחסים הקיימת. קל יותר למי שנפל לראשונה מאהבה או לראשון להחליט לעזוב. ואיך לשכוח אהוב לשעבר למישהו שלא היה מוכן להתפתחות כזו של אירועים, שרגשותיו עדיין חיים, כי אי אפשר להפסיק לאהוב באותו זמן בקסם. הצעד הראשון והחשוב ביותר שצריך לעשות הוא להכיר בזכותו של כל אחד לעשות את הבחירות שלו ולקבל החלטות משלו. אי אפשר להשאיר אדם קרוב אליך באמצעות ערעור על הבטחותיו, וידויים מהעבר ותחושת החובה.
והביטוי הנפוץ "הילחם על אהבה" הוא לאאין שום קשר להפעלת לחץ על בן/בת זוג. זו דווקא קריאה לגילוי רגשותיו שלו, כדי שתהיה לאדם הבנה שהוא אהוב. אבל זה יהיה תלוי בו להחליט כמה זה חשוב לו.
מערכת יחסים לא מבטיחה
ממש בתחילת מערכת יחסים, תמיד יש הזדמנותלהפריע להם אם אחד השותפים לא רואה את הסיכויים להתפתחותם. אנשים פגיעים, עם הערכה עצמית נמוכה ופחד מבדידות, מסתבכים לעתים קרובות ברומנים כאלה. במקום להתפתח - לעבוד על המראה החיצוני, האינטלקט, הקריירה המקצועית - אדם ממהר לקראת התפתחות הרפתקנית של אירועים. לא תהיה שאלה של איך להוציא אדם מהראש שלך אם תעצור בזמן. מערכת יחסים חסרת תקווה יכולה להיות בחירה מודעת של שניהם: רומן בחג או במשרד, קשר מיני גרידא, שימוש הדדי זה בזה (מורה-תלמיד, מנחה-כפוף).
זה לא מבטיח מפני העובדה שמישהו מבני זוג לא ייקלעו לתלות פסיכולוגית ולא יסבלו לאחר הפסקה ביחסים. יש דוגמאות כאשר מערכות יחסים כאלה מתפתחות לרגשות אמיתיים, אבל זה תמיד סיכון שאדם לוקח באופן מודע למדי. עם זאת, יש מקרים שבהם זה קורה באופן לא מודע, אם אחד הצדדים מתעלם בעקשנות מהסימנים של מערכת יחסים חסרת תקווה, שיש להדגיש:
- חסרונות או הרגלים ברורים שבן הזוג לא מוכן להשלים איתם בתקווה לשנות את המצב ו"לשכיל מחדש".
- אי שוויון במצב חברתי, גיל, רמת התפתחות.
- סביר להניח שאדם יצטרך להתמודד עם הבעיה של איך לשכוח אדם אהוב אם הורים או אנשים משמעותיים אחרים מתנגדים ליחסים איתו.
- תרומה לא שוויונית לפיתוח מערכות יחסים (רגשיות, כלכליות, אישיות).
- חוסר אינטרסים הדדיים (מלבד מין).
שלבים של סבל
בעת פרידה, אדם צריך להיות מוכןשאי אפשר לצאת ממערכת יחסים עם חיוך משמח. הוא צריך לעבור את כל שלבי האבל, הדומים לעזיבת אדם אהוב מהחיים, כי עכשיו הוא באמת צריך לחיות בלי מתכונת התקשורת הקודמת. מהם השלבים האלה?
- מצב של הלם וחוסר תחושה. במיוחד כשההחלטה להיפרד מפתיעה אותך. זה עשוי לקחת מספר ימים.
- הכחשת המציאות. במקום לפתור את הבעיה של איך להוציא את האדם מהראש, בן הזוג מנסה פעמים רבות לסדר את מערכת היחסים, מסרב להאמין במה שקורה. השלב יכול להימשך חודש או יותר.
- לקבל את המצב הנוכחי ולחוות את הכאב האמיתי של האובדן. זה עשוי לקחת בערך שישה חודשים.
- הקלה על הסבל, הורדתם לרקע בשם משימות ומציאות חיים אחרים.
מיתוסים בסיסיים
אחת התפיסות השגויות העיקריות האנושיות היאאישור שהזמן מרפא. כשם שאי אפשר לדלג מעל שלבי אבל חשובים, אי אפשר שלא להיות עצוב במעמקי הנפש על אובדן של אדם אהוב פעם. זו עוד סיבה לא לעשות ניסויים מפוקפקים על עצמך כשאתה מסתבך בזוגיות ללא עתיד. אבל הזמן מלמד את כולם להתגבר על הכאב ולאגור אותו במאגרים העמוקים של הנשמה, ומאפשר לאדם לחיות ולמלא את צרכיו. גם כאשר קרובי משפחה נפטרים, כאב חריף מתעמעם ומתפוגג ברקע לאחר תקופה של חצי שנה עד שנה.
התפיסה השגויה השנייה היא זוניתן לדפוק רק עם טריז, מה שאומר שיש צורך למהר למערכת יחסים חדשה בהקדם האפשרי. ראשית, זה לא הוגן לבן זוג שמתנהג כמו גלולה ולא מגיע להשתמש בו רק בגלל שמישהו אחר סובל מכאבים. ושנית, זה לא ישר ביחס לעצמו: בלי לעבור את כל שלבי האבל, בלי להגיע למסקנות הדרושות לגבי הסיבות לפרידה, אדם ידרוך כל הזמן על אותה מגרפה, ושוב יפתור את הבעיה איך להשיג אדם יוצא מהראש שלו.
בוגדני "אם רק..."
הקלה תגיע רק כאשר בן הזוגלהיות מסוגל לקבל את המצב הנוכחי ולהשלים עם החלטת הצד השני. מה הכי מפריע לזה? ככל שזה נראה פרדוקסאלי, תקווה, אמונה שאפשר לשנות משהו אחר, לתקן את המצב, לשחזר אירועים, מילים, מעשים. אם לבן הזוג יש אופי עדין, הוא נותן הזדמנות שנייה, ואז שלישית, אבל כתוצאה מכך, שניהם מבזבזים זמן, עצבים והורסים את האישיות שלהם. לעתים קרובות, עם החלטה זו, הצד השני מאפשר לראשון "להתאהב" ולהתמודד עם הפרידה לרעת האינטרסים והרגשות שלהם. הראשון נעשה קל יותר, והשני נראה תוקפנות ושנאה למי שפשוט ניצל אותו. אחרי הכל, תמיד קל יותר לעזוב את עצמך מאשר להיות בתפקיד של נטוש.
איך להוציא את האדם שאתה אוהב מהראש שלךלא לזרוע הרס ושנאה סביבך? כבדו את החלטת בן הזוג ואל תנסו לחפש את האשם בפרידה. הרגשות נעלמים לא בגלל שמישהו טוב יותר, אלא מישהו יותר גרוע. הסיבה לכך היא שהשניים אינם נוחים במערכת היחסים. אתה לא צריך להרהר בנושא "אם רק..." ולמהר אל העבר. כדאי להתמקד במה שצריך לשנות בעתיד.
מי אשם?
הרס של מערכות יחסים הוא תמיד אחריותשתיים. אנשים לא היו מסוגלים או לא רצו להתגבר על קשיים ואי הבנה. טינה היא תגובה ילדותית לציפיות שלא התגשמו, אך לא ניתן להטיל על בן/בת זוג אחריות על אי עמידה מלאה בציפיות של אנשים אחרים. כשההתאהבות חולפת ומשקפיים בצבע ורדרד נושרים, כל אחד חופשי להחליט אם הוא בדרך עם האדם הזה או לא. חוסר היכולת לקבל אותו כפי שהוא אינו אהבה, אלא אנוכיות אנושית ואמביציה אישית. לבן זוג תמיד יש בחירה: להישאר או לעזוב. להישאר פירושו לקבל אדם עם כל חסרונותיו.
במהלך מערכת יחסים רומנטית, כולם מנסיםנראה טוב יותר ממה שהוא באמת, אז אתה צריך להיות קשוב יותר לרגעים האלה, איך אדם מתנהג עם אנשים אחרים. אם הוא עוזב מערכת יחסים קודמת, מתנהג בצורה לא ראויה, אתה יכול לחזות מה יקרה כאשר הרגשות שלו לתשוקה חדשה יתקררו. כדי להתגבר על תלונות, לא צריך לעורר את העבר, המוטו המרכזי צריך להיות הסיסמה "לא זוכר". הצעד הראשון לקראת זה הוא הסירוב לחפש את מי להאשים בהרס הקשר.
פעילויות מועדפות
הזיכרונות מציפים אותנו כשנמצאים בתוכנולפעילויות יש הפסקות. הדבר הטוב ביותר הוא לעבור לעבודה, לתחביבים או ללימודים נוספים. התנאי העיקרי הוא שהעסק אהוב ודורש מסירות. יש לתכנן את היום כך שלא יישאר זמן לבילוי סרק. אם מגיעה חופשה שלא ניתן לתזמן מחדש, עדיף לצאת לטיול. רשמים חדשים מרגשים את המוח ומעוררים רגשות חיוביים, הנחוצים כל כך כשצריך למצוא את התשובה לשאלה איך להוציא אדם מהראש.
מוזיקה בעלת אפקט טיפולי עוזרת מאוד.השפעה. הקפידו לתכנן קונצרטים של הלהקות האהובות עליכם, להכין סרטונים לשירים הטובים ביותר שלהם, לדון באלבום החדש שיצא בפורום. כל זה אפשרי בכפוף לתנאי העיקרי - היפטרות מהתקווה לשיחת טלפון, שינוי בהחלטה או במצב הרוח של אדם אהוב. זה יכול לקרות, אבל תן לזה להיות הפתעה כשהחיים מראים איך בני זוג יכולים להסתדר אחד בלעדיו. ואז ההחלטה תתקבל על ידי מי שנשאר. בינתיים כדאי למחוק את ההתכתבות ולהפסיק לחפש תשובות לשאלות היום במילות עבר.
חברים
בשלב הראשון, קשה לאדם פשוטלקום מהמיטה ולצאת מהבית. אני רוצה להיות לבד ולבכות. זה בסדר. אחרת איך אתה יכול לשכוח את האדם שאתה אוהב? פסיכולוגיה מתארת מקרים שבהם התהליך מתעכב, ואנשים מאבדים שליטה על המצב. ברגעים אלו אתם זקוקים לעזרת חברים שיש לפנות אליהם. הם לא רק מסוגלים להקשיב ולתמוך בחבר, אלא גם עוזרים לארגן את שעות הפנאי מבלי להשאיר זמן פנוי מיותר. חברים אמיתיים לא יקבלו החלטה עבור אדם, לתת עצה כזו או אחרת, אלא יתמקדו בשיפור ההערכה העצמית, שסובלת מלכתחילה.
יש דעה שיש צורך להיפטר מהכלדברים שמזכירים אדם שפעם אהב. לפעמים זה די כואב לעשות את זה, אז אתה יכול פשוט לשים הכל בקופסה אחת או קופסה אחת, לשים את זה. הזמן מרפא במידה שלאחר תקופה מסוימת עובר השלב החריף של הכאב, ואדם מסוגל לקבל החלטה לא על רגשות אם לענוד צמיד שהוצג פעם או לא. במובנים רבים, זה יהיה תלוי אם בן הזוג מצא את הכוח בעצמו לא רק לקבל את המצב, אלא גם לסלוח לאדם האחר.
סְלִיחָה
בעוד כמה חודשים, כל אחד יכול לשאולהשאלה העיקרית לעצמו: מה הכי מרגיז אותו בפרידה. אהבה היא לא תמיד הגורם לחוויות. זה יכול להיות טינה, אכזבה, פחד מבדידות או רצון להשיג את מה שאתה רוצה בכל מחיר – להחזיר בן זוג, למשל. בשלב זה, כבר אפשר לנטוש את כלל "אל תזכור", כי פנייה לעבר לא תביא חוויות כואבות. שיחה כנה עם עצמך חשובה מאוד על מנת להיות מוכנים לבנות מערכות יחסים חדשות, להסיק את המסקנות הנכונות מטעויות העבר. הצעד האחרון צריך להיות לסלוח לאדם שפעם אהב, בשביל זה אתה צריך לנסות לשים את עצמך במקומו.
בפסיכולוגיה יש שיטת טיפול משפחתי,נקראת שיטת התמורה של הלינגר, המסייעת בבניית מערכות יחסים בין בני זוג. אחד העקרונות הוא ניסיון לנתח את פעולותיו ורגשותיו של בן הזוג. השיטה מובילה לגילוי מדהים: גם בן זוג שנפל מאהבה, מסתיר במיומנות את רגשותיו האמיתיים מאחורי מסכת של אדישות או אדישות, מרגיש אשם, אי נוחות וחוסר שביעות רצון מעצמו בנפשו. זה גם היה כואב וקשה לו להחליט להיפרד, כך שלאדם השני אין ברירה אלא לסלוח ולשכוח את האדם שאיתו הוא פשוט התברר שהוא בדרך הלא נכונה בחיים האלה. יתר על כן, סליחה נחוצה לא כל כך עבור בן זוג אלא עבור עצמו כדי להחריג את ההרמוניה והשלווה הדרושים.
רק אחרי שהלך את כל הדרך הזו, אדם מוכן לאושר שמחכה לו מעבר לפינה.
