אדם רגיל, אם הוא לא ביולוג במקצועו,בקושי חשבו ברצינות על השאלה: מאיפה הדמעות מגיעות? מדוע אנשים בוכים מכאב, צער, טינה או תסכול? מדוע נשים בוכות לעתים קרובות יותר ויותר מגברים, וכיצד להסביר עובדה זו מנקודת מבט של פיזיולוגיה ופסיכולוגיה?
בואו נתחיל מההתחלה.בלוטות דמעות קיימות לא רק בבעלי חיים, אלא אפילו בציפורים. עם זאת, האדם הוא היצור היחיד בטבע החי שעבורו בכי אינו תהליך רפלקס פשוט, אלא גם ביטוי של רגשות.
בזמנים שונים, לא רק מדענים, אלא גם פילוסופים חשבו על השאלה מה זה דמעות.
הנה איך לשאלה:למה אנשים בוכים, השיב אלתר אדמו"ר, מייסד תורת חב"ד: "חדשות רעות גורמות להתכווצות המוח, ואחריה שחרור נוזלים. חדשות טובות משפיעות בדיוק הפוך. אספקת הדם למוח משתפרת. הגוף הוא מוּמרָץ." לפי הפילוסוף הדתי, דמעות אנושיות אינן אלא נוזל מוחי. המדע המודרני אינו חולק על הנחה זו, אך גם אינו מאשר אותה. למרות שכיום כבר ידוע בוודאות שפעילות בלוטות הדמעות, כמו כל שאר התהליכים בגוף, מתרחשת בהנחיית המוח.
הביוכימאי האמריקאי וויליאם פריי מזה מספר שניםהוא הקדיש את חייו למציאת תשובה לשאלה: למה אנשים בוכים? הוא הציג השערה משלו, לפיה בזמן לחץ, חומרים רעילים מוסרים מהגוף עם דמעות. תיאוריה זו טרם הוכחה במלואה, והמדען ממשיך בפעילות המחקר שלו. עם זאת, כל זה קשור לפיזיולוגיה של האדם. אבל מה עם הרגשות שלנו? האם באמת יש לדמעות השפעה מיטיבה על הנשמה שלנו, מרגיעות ומקלות על הסבל? האם זה מועיל לבכות במצב קשה או שאתה צריך לרסן את הרגשות שלך?
המדען הישראלי ביולוג אורן חסון, חוקרתגובות התנהגותיות של יחיד בקבוצה, הציע כי בדמעות אדם מאותת על פגיעותו וחולשתו. יש לציין כי תגובה כזו מגיעה מילדות, מכיוון שהילד, על ידי בכי, מושך את תשומת לבם של מבוגרים, ומודיע להם שהוא חווה אי נוחות פיזית או פסיכולוגית.
לדברי המדען, דמעות הן תגובת הגנה.נפש האדם על התנהגות תוקפנית של אחרים, כמו גם דרך טובה לעורר נטייה כלפי עצמו ברמה אינטואיטיבית. אולי זה בגלל שלכולנו יש תגובות גנטיות לבכי. המבוגר הבוכה נראה לנו כפעוט הזקוק לעזרה. הביולוג הציע תיאוריה משלו על שימוש בדמעות כדי לבנות יחסים אישיים בין אנשים.
"אל תבכה בן, אתה גבר..."
נשים בוכים הרבה יותר מאשר נציגיםהמין החזק יותר. זו עובדה ידועה. זו בעיקר תוצאה של חינוך. מגיל צעיר מלמדים ילד שגבר אמיתי אף פעם לא בוכה. ביטוי אלים של רגשות הוא זכותה של גברת צעירה עדינה, והבחור ייחשב, במקרה הטוב, לזלזל, או אפילו היסטרי לא מאוזן לחלוטין. עם זאת, פסיכולוגים מבטיחים כי יש צורך לתת פורקן לרגשות שלך לפחות מדי פעם. זה יחסוך לך הרבה צרות. רופאים אף גילו כי נשים חייבות תוחלת חיים ארוכה יותר בדיוק ליכולתן להתאבל על צרות בזמן ולזרוק אותן מראשן.
עם זאת, לא רק דמעות האישה אשמהרגשיות, אבל גם הורמונים. כל אישה מכירה מצב שנקרא בשפת הרופאים "תסמונת קדם וסתית". "אני מתעצבן בגלל זוטות, אני כל הזמן רוצה לבכות, הגוף שלי מתנפח..." - על מילים אלה מתארים את מצבם בימים אלה המין הבהיר. רופאים רבים מאמינים שהסיבה למצב זה היא חוסר איזון של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. נשים חוות משהו דומה בגיל המעבר ובתקופה שלאחר המנופאוזה.
דמעות של שמחה ורחמים
מלידה ועד מוות, אדם בוכה בממוצע250 מיליון פעמים. מסכים, נתון מרשים. ואנחנו יודעים היטב שעצב הוא לא תמיד הגורם לדמעות. תזכרו, לא הייתם צריכים לנגב את הלחות מהעיניים שלכם שיצאו במהלך הצחוק ההומרי?
למה אנשים בוכים מצחוק? הסיבה פשוטה וטריוויאלית: שרירי הפנים מגרים את הבלוטות הממוקמות בזווית הפנימית של העין, ודמעות מתחילות לזרום בהשפעתן.
יכולות להיות סיבות רבות לדמעות, זה בהחלטלאו דווקא צרות וצרות. כולנו היינו צריכים לבכות מרוב רגש, להסתכל על הילדים שהולכים לכיתה א'. בקורסי משחק מלמדים שחקנים לעתיד לסחוט מעצמם דמעה, כי תיאור רגשות באופן אותנטי הוא חלק מהמקצוע. אז, מורים מייעצים לך להתחיל לרחם על עצמך, ואחרי כמה דקות דמעות יזלגו לך מהעיניים. הנה מדע כל כך פשוט.
