חרטום (סודן) היא בירתה של מדינת צפון אפריקה הגובלת בלוב, מצרים, צ'אד, אתיופיה ועוד.
ההיסטוריה של העיר מתחילה בשנת 1823. באותה תקופה, חרטום היה חיל מצב של חיילים מצרים ומקום מושבו של מושל צבאי. עם הגעתם של אירופאים לאדמות אפריקה, העיר החלה להתפתח במהירות. בשנת 1834 הופכת חרטום לבירת סודן. הודות לשוק סחר העבדים הגדול ביותר, העיר הגיעה לשיא פריחתה בשנים 1825-1880. באותה תקופה חוקרים רבים ביבשת השתמשו בה כנקודת מוצא לטיול באפריקה.
כיום בירת סודן היא התחבורה הגדולה ביותרמרכז פיננסי, תעשייתי ותרבותי. נהר הנילוס ממלא תפקיד עצום בהתפתחות העיר. מרבית הסחורות המיוצרות בארץ מיוצאות דרכה, וחלק גדול מהיבוא מיובא. בנוסף לנתיבי הנהרות, מצטלבים כאן כמה קווי רכבת ודרכים. אף שהתעשייה בעיר מפותחת בצורה גרועה, מפעלי המגזר החקלאי ותעשיית זיקוק הנפט גוברים על ענף עיבוד המתכות. תושבים מקומיים באזורים הסובבים עוסקים בחקלאות. יצוא הכותנה מהווה אחוז ניכר מכלכלת סודן.
בזכות צבירה יחידה, המספראוכלוסיית חרטום מונה כ -4 מיליון איש. מדובר בעיקר באירופים, סודנים, נובים וקבוצות אתניות. כיום זו עיר משולשת יוצאת דופן, המשלבת שלוש פרברים: חרטום (מושב הממשלה), אומדורמן (מושב הפרלמנט) וצפון חרטום (בירת התעשייה). סודן מפורסמת בזכות המפעלים העיקריים הממוקמים בחלק זה של העיר: סדנאות רכבת, ארגונים של תעשיית האור והמזון, מספנה של ספינות נהרות, מפעלי תרופות. שדה התעופה הבינלאומי ממוקם גם בפרברי חרטום.
בירת סודן בנויה ברובהבנייני מגורים נמוכים. ברחובות הרחבים עומדים בתים בני שלוש קומות. החלק העתיק והירוק ביותר של העיר ממוקם לאורך סוללת חרטום, ואחריו מבנים חדשים מסוג מודרני, ומגורי עובדים עניים ממוקמים בפאתי העיר.
החלק המרכזי של חרטום הישן הואמרכז תרבות. יש ספרייה, אולם הכנסים הגדול ביותר, ביתן תערוכות והתיאטרון הלאומי. קצת בצד, מאחורי הגשר, נמצא הקמפוס. כמה מוסדות מחקר ומספר מכונים מרוכזים בה: טכנולוגי, טקסטיל, הנדסת מכונות, פיננסי, פוליטכני.
בירת סודן עשירה במוזיאונים שוניםתערוכות. אורחים אורחים יתעניינו בביקור במוזיאון הלאומי לאתנוגרפיה. הוא מציג את כלי הבית של איכרים מקומיים, כלי נשק לאומיים ובגדים לתיירים סקרנים.
