אם אתה רוצה לראות את ספרד האמיתיתבלי הזוהר התיירותי, כמו גם שהייה טובה ותקציבית במלון, לשחות בים הצלול וליהנות מההזדמנות לחקור את ולנסיה, אז דניה היא בדיוק המקום שיתאים לכם. עיירה קטנה זו ממוקמת מאה קילומטרים מאליקנטה. כמעט אותו דבר לוולנסיה. אבל רכבות זולות הן מה שמתגאה בספרד. דניה היא בסיס מצוין לחקר ולנסיה, במיוחד מכיוון שלוקח רק כשעה להגיע לשם תמורת מעט כסף. בהקשר זה, מדינות אירופה המטיילות ביותר - הגרמנים והבריטים - קנו כמעט את כל שטח המחיה במקומות אלה. יש מכאן גם מעבורות זולות למיורקה.
ספרד, דניה. מה שמעניין פה
ראשית, שקט ושליו כאן, כמו גם אצלכםשירותים של חוף ענק ונקי בן עשרים קילומטר (חולי). תוכלו לטייל בנחת לאורך הסוללה, להתפעל מעצי הדקל ולנשום את אוויר הים. ואם אתם משתעממים במחוז הנעים הזה, אנחנו מזכירים לכם שוולנסיה העליזה והרועשת נמצאת במרחק של שעה נסיעה בלבד.
שנית, המטבח כאן מצוין.מקומות אלה נמצאים במחלוקת עם טריטוריות ספרדיות אחרות על הזכות להיקרא מקום הולדתה של הפאייה. הסוג המקומי הזה של פילאף אהוב כאן עד כדי כך שהם אפילו מארגנים חגיגות לכבודו - באיזה רובע עדיף להכין מנה ענקית ולפנק את כולם. כמובן שכל ספרד יכולה להתפאר בפסטיבלים כאלה. דניה אינה יוצאת דופן. אבל נחזור למקומות המעניינים. זה תענוג להסתובב ב"עיר סראצנית" לשעבר. הרי מבנים שנבנו בתקופת השלטון הערבי שרדו כאן.
דניה (ספרד). מראות
גם העיירה עצמה מתהדרת משלהמקומות מעניינים. זהו כמובן מוזיאון הצעצועים – האטרקציה שהכי קרובה לתחנת הרכבת. כדאי לראות גם את כנסיות העיר - במיוחד את כנסיית עליית הבתולה. הם כובשים לא כל כך עם העתיקות שלהם, כמו עם הבארוק הספרדי הטיפוסי עם אהבתו לסבל ולתחכום. בית העירייה יפה מאוד, שמתהדר אפילו בכתובות מהתקופה הרומית העתיקה. אבל הכי חשוב הוא קסטלו, טירה לשעבר (כיום המוזיאון לארכיאולוגיה). כמו כמעט כל ספרד, דניה הייתה טריטוריה רומית עתיקה בעידן העת העתיקה. עם זאת, הטירה הוקמה על ידי הערבים, ועדיין ניתן לראות את שרידי האושר המזרחי בארכיטקטורה שלה. הרנסנס הוסיף נופך של יוקרה ועושר. המגדל האדום אופייני במיוחד בהקשר זה.
וכמובן הדגים
שני ריחות נוספים שולטים בחוסר מעצורים על כךעיירה קבורה בירק. אלה דגים ופירות הדר. מישהו יגיד שזו תערובת לא מקובלת, אבל זה הים התיכון, ספרד. העיר דניה מושכת גורמה מכל רחבי העולם עם חילופי הדגים שלה. כאן מוכרים פירות ים כל השנה - שרימפס אדומים ענקיים, דיונונים, תמנונים. ומכירת דגים הופכת למכירה פומבית עם חוקים משלה, התרגשות ותשוקות משלה. אחרי הכל, קוסטה בלנקה - "החוף הלבן" - מפורסמת במתנות הים, וספינות מגיעות לכאן מדי יום כדי לחדש את המטבח של המסעדות עם מלכוד טרי יקר. ובכל ערב נושבת על הטברנות ניחוח עוצר נשימה של דגים ופירות ים בגריל. ככה הם חיים כאן.
