רעיון
אוסף השירים "פרחים של רשע" מאת בודלר - это целое откровение, задуманное автором еще в הנוער כמוצר יחיד. נראה כי זהו אוסף קבוע, אבל כל החלקים שלה קשורים זה לזה באופן הדוק ונושאים את הרעיון הכללי. היא נמצאת בהרמוניה ובדואליות של עולמנו: היכן שיש טוב, יש רוע, שבו יש אושר, יש מקום ועצב עמוק. אבל מה שמדהים, בודלר אינו מחלק את העולם, כפי שרבים התרגלו לעשות, לשחור ולבן, בפסוקים שלו זורמים מושגים אנטגוניסטיים זה לזה: השטן מחליף את אלוהים, וקריאת הבשר משגשגת. "הפרחים של הרע" על ידי בודלר לתת לנו את ההבנה כי הרע וטוב יכול להיות מקור היופי שווה מידה שווה.
אחד המקומות החשובים באוסף הוא הדימויהנשים עליזות ועצובות, אוהבות וקר כמו פסל, אבל כולן יפות וקסםן אינו נותן מנוחה למשורר. שיריו של בודלר "פרחים של רשע" חושפים את מהות היופי מכל הצדדים השונים, את הסיבות שבגללה היא באה, אם לא ירדה מן השמים, או אולי קמה מהגיהנום. הסוד הוא מסוגל להבין, לראות בין השורות, לא כל קורא, אבל חודר את הרעיון, הוא מבין כי מה מקור היופי, זה מחליק את המכות של הגורל עושה את העולם יפה יותר. מי עוד משורר יכול להעביר זאת בצורה הטובה ביותר? "פרחים של רשע" בודלר - זה לא רק אוסף של שירים בודדים, לא,כל הבריאה מחוברת עם חוט דק, אבל ברור ועמיד. השיר "אלבטרוס", שנמצא ממש בתחילת הספר, היה אהוב על רבים. הציפור המלכותית בים על הסיפון בין המלחים האכזריים נעשית חסרת ישע ומעוררת רחמים. הכאב והעצב של המחבר מתעצמים בכל שורה חדשה, שבה הוא מתאר שוב ושוב את פאר האלבטרוס. ההנאה של המלחים הופכת את כנפיו הענקיות לשום דבר, והוא לא יכול להמריא, הוא נידון. אולי המחבר הזדהה עם הציפור חסרת האונים הזאת: לא מובן, מרוסק, איבד את היכולת לעוף - זהו גורלו של המשורר בחברה המודרנית.
שיר נוסף מתוך האוסף "פרחי הרע" מאת בודלר - "הבל וקין", נכתב אחרי המהפכןאירועים בצרפת באמצע המאה ה -19. הוא לא מהסס לקרוא לאנשים למרד, בו הוא עצמו לקח חלק. בעמדתו על המתרס הונחה באודלר בעיקר לא על ידי השקפות עולם פוליטיות, אלא אך ורק על ידי דחפים רגשיים. הרעיון המקראי, כביכול, מצא המשך בשיר הכנה הזה, ומשפחת קין היא שמבטאת את רצונם של אנשים למרוד ולדחות את היסודות והפקודות של אז. נושא הרשע עובר על האוסף כולו כחוט אדום, המחבר דן בטבעו של הרשע וחושף את צדדיו השונים, לא בכדי נבחר שם זה. פרחים הם תמיד משהו יפה וחיובי, ועצם המילה "רשע" מעוררת רק שלילי, סתירה זו רומזת על ידי בודלייר. שווה לקרוא את "פרחי הרוע", שתיאור קצר הוא בלתי אפשרי, וליהנות מהשילוב של הלא-מתאים, לגלות צדדים חדשים של מושגים מוכרים.
