זה מקובל בדרך כלל ההיכרות עם הקלאסיהספרות הופכת לסוג של אטביזם, כולם מוקסמים משוברי קופות הוליווד וסרטונים מצחיקים מהאינטרנט. זה לא לגמרי נכון, רבים שמחים לגלות מחדש את תכנית הלימודים של בית הספר בספרות, ומי שלא הספיק מתלבט ותוהה מאיפה באים כמה ביטויים מוזרים בדיבור הדיבור. למשל, למה כל כך הרבה בלוגרים טוענים בין היתר שהם יכולים לתקן את הפרימוס, או הולכים לעשות אותו, או אפילו לתקן אותו עכשיו? מהו בכלל פרימוס ולמה כל הזמן צריך לתקן אותו?
"אני לא מפריע לאף אחד, אני מתקן פרימוס"
טעם ייחודי ואפילו סוג של קו תחתוןהעסיסיות של הביטוי הזה היא מעבר לכל ספק. הוא מבוטא באינטונציה מיוחדת וברוב המקרים אינו זקוק להסברים ותרגום. הצהרה זו שייכת לחתול בשם בהמות, דמות ברומן "המאסטר ומרגריטה". הרומן הזה של מיכאיל בולגקוב נחשב לפולחן, בתקופה מסוימת הוא נחשב לאסור ומפוקפק, היה די קשה להשיג אותו בתקופת ברית המועצות, והוא לא נכלל בתוכנית הלימודים של בית הספר לספרות. רק בשנות השמונים של המאה הקודמת נחלשו במקצת איסורי הצנזורה, ומיד למדו כולם ש"פרימוס ניתן לתיקון" במובן הפיגורטיבי.
הרומן צולם, הועלו עליו הופעות,ברדיו שודרה תוכנית מצוינת "תיאטרון ליד המיקרופון", שבה קרא את הספר בהבעה של ויאצ'סלב אינוויני, שחקן בעל ארסנל אינטונציה עשיר. "המאסטר ומרגריטה" הופיע לראשונה ברשימות הקריאה מחוץ ללימודים לתלמידי תיכון, ולאחר מכן נכנס לתכנית הלימודים של בית הספר החובה. אם קודם לכן "הוא קרא" את המאסטר ומרגריטה "היה סימן של כמעט מתנגד, אז עד סוף שנות התשעים זה הפך כמעט לחובה הקדושה של כל אדם משכיל. על הרומן נכתבו עבודת גמר ועבודות קדנציה, נערכו מחקרים, נערכו דיונים, ובשלב מסוים מתוך ספר מעניין סביר הוא הפך כמעט ל"פרה קדושה". אקורד הסיום היה העיבוד הקולנועי של הבמאי ולדימיר בורטקו, שהוביל לחידוש מכירות השיא של הספר וגרם לגל ביקורות שנויות במחלוקת. אבל הביטוי "לתקן את הפרימוס", שפירושו "אני יושב, עסוק בעסק שלי, לא מעורב בכלום", עדיין מגיע לשיא הפופולריות.
חתול מקסים בהמות'
הדמות שהעניקה לכולם את תענוג הזמןמעת לעת להתאמן מחדש בתור מאסטר לתיקון פרימוס, למעשה, יש לו קסם מיוחד. אפילו דמות אחרת, Azazello, מודה בכך. הוא אומר למרגריטה שזה מעייף לנהל איתה משא ומתן, ועדיף לשלוח בהמות מקסים במקום.
"אני מתקן את הפרימוס" - ציטוט מהחלק האחרון של הרומן. על מה החתול מדבר? כל המשפט נראה כך:
אני לא שובב, אני לא מפריע לאף אחד, אני מתקן פרימוס. ואני גם רואה את חובתי להזהיר שהחתול הוא חיה עתיקה ובלתי ניתנת להפרה.
בסצנה הזו, ה-Behemoth לועג בגלויקציני מודיעין שבאו לעצור אותו ואת כל הפלוגה של וולנד. וקשה להאשים אותו במשהו: ראשית, הוא חתול, ואיזה תלונות יכולות להיות נגד חתול, ושנית, הוא ליצן. אולי לא כדאי לקחת ללב את הצהרותיו של הליצן, אבל יש אמת בכל בדיחה.
שימוש בביטוי במובן פיגורטיבי
אם אתה לוקח את הביטוי פשוטו כמשמעו, אז תקן את הפרימוסלא כל כך קל - זה מכשיר ביתי שעלול להיות מסוכן, מבער נפט או בנזין לבישול. אבל פנינה זו משמשת בדיוק כיחידה ביטויולוגית מבוססת. כאנלוגי, לפעמים מוזכרת האמרה "הבית שלי על הקצה, אני לא יודע כלום". המשמעות מאוד דומה, למרות שאם מישהו יושב ומתקן פרימוס, אז הוא לא סתם מרוחק, הוא גם עסוק מאוד בעסק שלו, מאוד חשוב ואחראי.
תחום הבלוגים
רשתות חברתיות ובלוגים הם מידעמרחב שבו כל ביטויי תופסת יכולים לעבור כל מיני מטמורפוזות. אולי בגלל זה הופיע הביטוי "תיקון פרימוס", למרות שזהו ציטוט מעוות, ובמבט ראשון אין קשר ישיר לרומן. המילה "תיקון" עצמה היא כל כך רחבה ותואמת את רוח הזמן, המתוארת ברומן, שאין לעוות אותה ולהחליף אותה בצורות אחרות. פרפרזה על הציטוט מוסיף גם בלבול.
ציטוטים משמשים לעתים קרובות כתגים עבורכושר הביטוי של הדיבור, במקרים מסוימים עוזרים לתת לטקסט את מידת הסרקזם הדרושה. "מחרוזות של סילוגיזמים עמוסים היטב" אחרים מהרומן נמצאים בשימוש נרחב באותה מידה ובהנאה בלתי מוסתרת.
הערעור של הרעיון של תיקון תנורים
אולי לכל אדם היהרגעים שבהם רציתי לסגת מאיזה מצב קשה, להגיד "אני יושב, מתקן פרימוס" כדי שלא יתערבו בבעיות שלהם. פסיכולוגים אומרים שזו מיומנות רבת ערך. אם אדם יכול לשרטט בבירור את גבולותיו ולא לאפשר לאחרים לבזבז את זמנם, כוחם המוסרי והפיזי, הרי שזו לא אנוכיות, אלא היגיינה בריאה של יחסים בין אישיים. לכן, אם יש לכם דחף שכמעט אי אפשר לעמוד בפניכם לומר שאתם רק מתקנים את הפרימוס ולכן לא מוכנים לעבור לפעילות אחרת, יש סיכוי גדול שכדאי לעשות זאת.
פנינים אחרות של היפופוטמים
כיאה לכל ליצן הגון, חתולההיפופוטם נבדל בדיבור פיגורטיבי חי, שיפוטים שנונים וספונטניות נעימה. אז "אני מתקן את הפרימוס" הוא לא ציטוט אחד. מזוהה לא פחות היא הקריאה "מלכה, האוזן שלך תתנפח!", המשאלה הגסטרונומית "שים עוד ענבים למעלה" או "מאסטרו! חתוך את הצעדה שלך!"
הבעיה עם המאסטר ומרגריטה היאבכך שהוא מפורק למרכאות במשך זמן רב. אפוריזמים עברו לאנשים, ורבים משתמשים בהם מבלי לחשוב על המקור או על המשמעות האמיתית. למרבה המזל, כתבי היד לא נשרפים. אתה תמיד יכול לפתוח את הספר ולגלות, למשל, מדוע היה הפרוש החמישי האכזר של יהודה, הפרש פונטיוס פילטוס, כל כך מדוכא.
