В повести «Детство» Максим Горький изобразил תמונה משלו. הסופר איבד את אביו מוקדם ונאלץ לחיות בבית משפחתו, שם שררה אווירה קודרת וחסרת שמחה. סבי היה אכזרי, קרובי משפחה אחרים - תאוות בצע ופחדנות. בסביבה שכזו נוצרה אישיותו של הספרות הרוסית הקלאסית והסובייטית, אך בבית הזה מצא גם אהבה והבנה. אפיון של אליושה מתוך הסיפור "ילדות" על ידי גורקי הוא הנושא של מאמר זה.
מגיל צעיר למד הסופר את האמת הקשה של החיים.המציאות של חיי העם הרוסי התענתה בו במשך כל השנים. ובכל זאת, גם על רקע תמונה מכוערת, הוא מצא משהו יפה. אמונה בלתי מנוצחת באדם הובילה אותו בחיים ובעבודה.
סבא
לפני שאליושה נכנסה לביתהקרובי משפחה, הוא לא ידע דבר על אלימות. סבו - אביו של אמו - היה אדם לא רק אכזרי, אלא גם מאוד לא הוגן. בפחד שמר על כל הבית. ילדים נענשו כאן על כל עוול. וגם אם אשמתו של הילד לא הוכחה, הוא הוכה קשות.
מה המאפיין של אליושה מהסיפורילדותו של גורקי? לאחר ניתוח מעשיו של הנער, ניתן להסיק שהוא הובדל מקרוביו ברצונו לצדק ובחמלה לצערו של מישהו אחר. האווירה בבית של סבי הייתה חסרת רוח. האדם וחוויותיו לא נלקחו בחשבון. לאליושה היו כל הסיכויים להפוך לאחד מתושבי הבית העגום הזה. עם זאת, העוול שעמד בפניו הביא לרצון להילחם על זכויותיו ותרם לפיתוח מיטב התכונות האנושיות.
סבא היה עריץ גמור.מכל סיבה שהיא, הוא זעם. ועם השנים החלה להתפתח בו יותר ויותר תאוות בצע, שלובשת בשנים האחרונות צורות פתולוגיות. האיש בבית הזה לא היה חסר ערך. ערכים חומריים היו מעל הכל. אבל, למרות זאת, החיים ליד אנשים כאלה הפכו לבית ספר טוב לחיים עבור אליושה פשקוב.
גרגורי
מאפיינים של אליושה מהסיפור "ילדות"גורקי לא יהיה שלם ללא תיאור של יחסיו לדמות זו. בבית הסבא גר מאסטר עיוור. ודודיו, בעלי אינטלקט דל ביותר, לעגו לו בקביעות. לעג לעיוורון שלו שעשע אותם. ובניהם - בני דודיו של אליושה - אימצו במהירות דרך בידור דומה מאבותיהם. גיבור הסיפור של גורקי לא רק שלא חיקה מבוגרים בעסק הלא אטרקטיבי הזה, אלא מגיל צעיר החל להבין עד כמה קרובי משפחתו מתנהגים בשפל. הוא חש חמלה כלפי גרגורי. האפיון של אליושה מהסיפור "ילדות" מאת גורקי מעיד על כך שהגיבור הזה ניחן בנפש אצילית נפלאה, שלא הייתה נכה אפילו בעולם אפל וחסר רוח.
אקולינה איבנובנה
מחבר הסיפור מתאר את סבתו כ"עגולה,ראש גדול, עם עיניים גדולות ואף מצחיק". האישה הזו כמעט החליפה את אמו והפכה לאדם, שבזכות טוב ליבו לא התקשה נפשו של הילד. אקולינה איבנובנה הייתה אדם משכיל דל, אך מוכשרת בדרכה. היא סיפרה הרבה אגדות וסיפורים לנכדה. ייתכן שהנטייה לשימוש בנושאים מיתולוגיים ובמניעים רומנטיים, שניתן לראות ביצירתו המוקדמת של גורקי, הונחה בילדותו של הסופר. בנוסף, לאישה זו הייתה אומנות יוצאת דופן. "היא לא רקדה, אלא כאילו היא מספרת משהו", נזכר המחבר ביצירתו. האמונה באלוהים עזרה לה להתגבר על קשיי חיים. והכי חשוב, הסבתא ניחנה בחוסר פחד ואומץ, כפי שמעיד השבר בסיפור, המתאר שריפה בבית הסב.
אליושה פשקוב הוא אישיות שבגיבושהתפקיד מיוחד מילא המאבק בין טוב לרע. לא היה לה אופי פתוח. אשתו לא הגיבה על האכזריות והטיפשות של סבו. אבל הילד, בדוגמה של סבתו, הבין שאפשר להתגבר על הרוע רק באהבה ובטוב לב. אליושה פשקוב שמר בלבו את דמותה של האישה הזו עד סוף ימיו.
צועני
בבית הסב בנוסף לאשתו, בניו ונכדיו,חי איבן - אציל, שבשביל הופעתו הוא ניחן בכינוי אופייני. הוא היה חתיך, שחור שיער, כמו צועני. כולם בבית התייחסו אליו בצורה מיוחדת. באופן מפתיע, גורקי זכר את ילדותו לפרטים הקטנים ביותר. תיאור האירועים בסיפור והאנשים שהשפיעו על היווצרות עולמו הפנימי הם הוכחה לכך. דמותו של הצועני מוצגת בסיפור בצורה חיה למדי. צריך לומר שהוא קיבל את הכינוי הזה לא רק בגלל נתונים חיצוניים, אלא גם בגלל נטייתו לגניבה. ובכל זאת, למרבה הפלא, אליושה אהב אותו בדיוק בגלל היושר שלו. איוון היה אדם כן והפך לחבר אמיתי של הגיבור שלנו במהלך שהותו בבית סבו.
עסקה טובה
היה עוד אדם שמילא תפקיד משמעותיבגיבוש אישיותו של אליושה. זה היה אדם מוזר בשם העסקה הטובה. הוא גר בבית חדש, שסבו קנה לאחר שהישן נשרף, והתבלט בלמידה ובחוסר אנוכיות. הילד אהב לדבר איתו הרבה זמן. והוא היה נסער מאוד כשמעשה טוב הודח מהבית. בספר הוא כינה אותו אחד הקרובים ביותר משורה אינסופית של זרים.
אחד הדימויים המרכזיים ביצירתו של הסופרהפך לאליושה. גורקי כתב את "ילדות" בבגרותו. אבל תמונה חיה וחיה של חוויות הנער מעידה על כך שאירועי תקופה זו בביוגרפיה של המחבר הפכו למכריעים בחייו ובכתיבתו.
