/ / מה תרם לאיחוד השבטים הערביים: סיבות ועובדות

מה תרם לאיחוד השבטים הערביים: סיבות ועובדות

הערבים הם אחת האומות הגדולות בכדור הארץ, למרות שאמונתם די שמרנית באופייה. עם זאת, המדענים הערבים הם שהעניקו לעולם רפואה, מתמטיקה, דוגמה למבנה מדינה יעיל.

מה תרם לאיחוד השבטים הערביים
כיום מספר האנשים שמתיימריםהאיסלאם הוא 1.5 מיליארד, או 23% מכלל האוכלוסייה על פני כדור הארץ. אי אפשר שלא להיות מופתע מהמודעות העמוקה של ערבי רגיל, רחוק מביתו, לאינדיבידואליות שלו כחלק מעם יחיד ובלתי ניתן להריסה. ניתן להסביר קשר כזה על ידי גורמים שונים: דת, השקפת עולם, סביבה חברתית מיוחדת. קשה לדמיין שפעם העם הזה היה חבורה של שבטים מפוזרים על שטח חצי האי ערב. המכונה החברתית שהתהוותה לאחר איחודם הייתה דומה לאימפריות הבולטות ביותר הידועות בכל ההיסטוריה של האנושות. ננסה להבין מה בדיוק הוביל לאיחוד השבטים הערביים הלוחמים כל העת.

מאפיינים גיאוגרפיים של האזור

להיסטוריונים רבים יש את השאלהתרם לאיחוד השבטים הערביים. התשובה לה מורכבת ממספר גורמים שכל אחד מהם יידון להלן. אנו יודעים מההיסטוריה שבמקור הריכוז הגדול ביותר של הערבים היה בחצי האי ערב. האקלים בשטח זה של כדור הארץ הוא לא ידידותי למדי: מדבריות, לחות נמוכה, היעדר אדמות פוריות וכו '. כל הגורמים הללו כבר מעידים על כך שקשה מאוד לשרוד בתנאים כאלה, במיוחד לבד. מימוש זה דחף את הערבים להתאחד במשך שנים רבות. עם זאת, היו הרבה חילוקי דעות בין השבטים: הבדלים בדתות, מסורות, טקסים ועוד. למעשה, כל שבט ערבי ראה את עצמו מיוחד בקרב כל האחרים. כמובן, המיקום הגיאוגרפי הקשה דחף אותם לאחד כוחות, אך בסופו של דבר הקלה על איחודם של השבטים הערבים על ידי הדת.

מוחמד ותורתו

כבר במרווח שבין המאות החמישית ל -6 לספירהתת התרבויות של ערביי הצפון והדרום נקלעה לריקבון מוחלט. בתחילת שנתיים מופיע הנביא הגדול מוחמד. האיש הזה השקיע מאמצים רבים באיחוד השבטים הערביים.

מה תרם לאיחוד השבטים הערבים
הנביא הטיף לאסלאם - מוניסטידת מגובה בקוראן ואמונה באללה. הדת מוצגת כמעין הכלאה של יהדות, נצרות ואמונות פגאניות של הערבים. בתחילה, כל הדוגמות שהטיף מוחמד נתפסו בצורה שלילית ביותר, אך כבר במאה ה-6 יצר הנביא קהילה משלו - האומה. לפיכך, האמונה באל יחיד היא שתרמה לאיחוד השבטים הערביים.

הולדת הח'ליפות

יש לציין שהח'ליפות הופיעה רחוקה מלהיותמיד. אבן הנגף הייתה היעדר כוחות איסלאמיים. רק לאחר שבטי אווס וחזרג' קיבלו את האמונה באל האחד של אללה, יכול הנביא מוחמד לדבר בגלוי על תורתו. מאז, מתחילה התפתחותה של הח'ליפות כמדינה ערבית אחת. במקרה זה, מוחמד אינו פועל עוד כנביא, אלא כמנהיג שהטיף לאידיאולוגיה הסמכותית שלו.

שיא התפתחות המדינה הערבית

מותו של הנביא מוחמד בשנת 632 הובילהרבה אירועים שליליים עבור הח'ליפות הערבית החדשה שנוצרה. בשלב זה, המדינה כבר החזיקה בשטח הגון שהשתרע לכל חצי האי ערב.

הדת תרמה לאיחוד השבטים הערבים
במקביל לכך, מתחילה מלחמה בין הכופרים, שהתנערו מהאסלאם מיד לאחר מות הנביא, לבין המפקד חאליד בן אל-וואליד.

לאחר הבס כל הכופרים מתחילמאבק בין יורשיו של מוחמד לאחרים הטוענים לשלטון. בשנת 661 נהרג אחרון הנביא הגדול עלי בן אבו טאליב. מואפיה מהחמולה האומיית הפכה לשליט החדש של הח'ליפות הערבית. בשלב זה ניתן לדבר על סיום היווצרות הממלכתיות בשטח חצי האי ערב, שתרמה לאיחוד השבטים הערביים.

אז הדת הפכה ל"פיצוץ" ההכרחי הזהשבזכותו הופיע עם ערבי גדול באמת. האדם של מוחמד עד היום גורם להרבה מחלוקות ודיונים. חוקרים רבים מאמינים כי האסלאם ממש הומצא על ידו כדי לתפוס את השלטון בשטחה של ערב. אולם כל מעשיו הפכו למה שתרם לאיחוד השבטים הערבים, כך שהמטרות אינן חשובות, רק התוצאה חשובה.