רועש וירוק אפריל, היתה השנה האחרונהמלחמה עקובה מדם. פעולות צבאיות הועברו כמעט לחלוטין לשטחה של גרמניה. ממזרח התקדם הצבא של ברית המועצות, ממערב בנות הברית היו מוחצות. כולם הבינו שסוף הוורמאכט והשתלטות ברלין היו בלתי נמנעים.
באותה עת היתה גרמניה מלאהבידוד כלכלי ופוליטי. בן הברית היחיד שנותר - יפן - לא יכול עוד לעזור, והיה באותו מצב מצער. התפוקה הצבאית הגרמנית הלכה ופוחתת בהתמדה, והכלכלה לא הייתה מאורגנת. האבדות האנושיות היו כה קריטיות, עד שגברים צעירים בני 16-17 הוזעקו לשירות צבאי. הדבר החיובי היחיד לגרמניה היה צמצום אורכו של החזית המזרחית, אשר סייעה לרכז כוחות משמעותיים להתנגדות בשטחה.
התוכנית האסטרטגית של היטלר היתהכל עוד ניתן לרסן את לחץ הכוחות הסובייטיים במזרח, ובינתיים להסיק שלום נפרד עם מדינות בעלות הברית. ההנהגה של הוורמאכט היתה מוכנה להסגיר את ברלין לחיילי אנגליה וארצות-הברית, אבל בכל מחיר לא לתת לרוסים שם.
לכן, עיקר הכוחות התמקדובמזרח גרמניה, נבנו ההגנות החזקות ביותר. הוקם אזור הגנה בריטי, הכולל שלושה מעגלי טבעת מבוצרים. העיר עצמה חולקה לתשעה סקטורים, המחוברים ביניהם לפי התור.
החזק ביותר היה מוכן להגנההאזור המרכזי שבו נמצאו המבנים המנהליים העיקריים והרייכסטאג. מספר חיל המצב בברלין גדל בהתמדה בגלל המגויסים. היה ברור שתפיסת ברלין תהיה כבדה ודם.
הפיקוד הגרמני קרא להילחם למעןעיר "לאיש האחרון, לפטרון האחרון." ההגנה המוצלחת של הבירה עשויה להיות נקודת מפנה בתולדות המלחמה. משימתם של הכוחות הסובייטים הייתה לשבור את ההתנגדות הגרמנית בכל מחיר ולהוביל לכניעה סופית וללא תנאי.
כדי להשתתף במבצע ברלין מצד ברית המועצות, היו מעורבים צבאות של שלוש חזיתות, כך שבסופו של דבר חיילינו גברו משמעותית על אלה הגרמנים.
התוכנית הכללית של המבצע הייתה כדלקמן:להביס את הקבוצות העיקריות של צבאות גרמניה "מרכז" ו"וויסטולה "בשביתות מהירות, להבטיח את כיבושה של ברלין ולהגיע לנהר האלבה כדי להתאחד עם כוחות בעלות הברית. זה היה כדי למנוע מגרמניה את האפשרות להתנגדות מאורגנת נוספת ולאלץ אותה להיכנע לחלוטין. במהלך ועידת קרים הושג הסכם עקרוני עם בריטניה וארצות הברית על תיאום פעולות משותפות.
באמצע אפריל 1945, לאחר זהירותהכנת הכוחות הסובייטים פתחה במתקפה חזקה על ברלין. כוחה של האש הארטילרית ופשיטות האוויר היה מכריע. החזיתות האוקראיניות, הראשונה והשנייה החזיתית-רוסית התקדמו במהירות עמוק לשטח האויב, וסחטו את הטבעת סביב הבירה. ב- 19 באפריל הצליחו כוחות סובייטים לפרוץ את טבעת ההגנה השלישית ולעקוף את העיר מצפון. ההפסדים משני הצדדים היו עצומים.
אך עד 24 באפריל, הוקפה ברלין, וב- 25 באפריל התקיים שילוב מתוכנן של כוחות סובייטים ואנגלו-אמריקאים - פגישה על האלבה. הכל התנהל לפי התוכנית.
ההתלהבות והשמחה מהניצחון הקרוב גברו אצל הכוחות הסובייטים. הלוחמים החלו בהמוניהם להצטרף לשורות המפלגה, ואפילו החיילים הפצועים סירבו לעזוב את שדה הקרב.
לכידת ברלין נמשכה בין התאריכים 16 באפריל ל -2 במאי.המבצע הגיע לשיאו בקרב על העיר שהחל ב -21 באפריל. כמעט 470 אלף חיילים סובייטים השתתפו בה נגד 300 אלף גרמנים. המוזרות של פעולת ברלין היא שנעשה בו שימוש פעיל ונרחב בפיגועי טנקים. הנאצים התנגדו בחריפות. אז תוך שבועיים של לחימה אבד יותר משליש מכלל הרכב כוחות הטנק הסובייטים.
הקרבות בבירה נמשכו ביום ובלילה.ב- 28 באפריל החלה ההתקפה על הרייכסטאג, הסמל והמעוז של הוורמאכט. זה הפך למעשה למבצר בלתי ניתן להריגה, שהגן על ידי מיטב יחידות האס אס והצוערים המאומנים היטב של בתי הספר הימיים. אף על פי כן, כולם הבינו שמדובר במאבק הנידונים.
באמצע היום ב- 30 באפריל הצליחו חיילים סובייטיםכובשים את הקומה הראשונה בבניין, ובאותו יום, בשעה 22:40, הניחו חיילי אוגדת הרובה ה -150 יגורוב, קנטריה וברסט את דגל הצבא הסובייטי על גג הרייכסטאג.
בערך באותה תקופה התאבד היטלר בבונקר שלו.
לכידת ברלין בשנת 1945 לא הייתה הקרב האחרון במלחמה זו. לפני כן חיכו הכוחות הסובייטים לשחרור פראג ומספר קרבות חשובים אחרים, שפרצו את הכיוון מערבה.
