ארנסט המינגוויי הבחין בכך פעםיצירה ספרותית היא כמו קרחון: רק שביעית אחת מהסיפור נמצאת על פני השטח, וכל השאר מוסתר בין השורות. וכדי שהקורא יראה מה אין, על המחבר "לרמוז" על האירוע או הסיטואציה. רמזים כאלה נקראים "תת-טקסטים" - זהו עוד טריק גאוני בארסנל העצום של "טריקים" של סופרים. במאמר זה ננסה לנתח בקצרה את הנושא שנקרא "Subtext is ...".
מתי זה הופיע ואיפה הוא השתרש?
לראשונה, מושג הסאב-טקסט נכנס לספרות בתחילת המאה ה -19. טכניקה זו אופיינית במקור לפרוזה פסיכולוגית או לשירה של סמליות ופוסט סימבוליזם. מעט מאוחר יותר, השימוש בו נעשה אפילו בעיתונות.
בספרות המושג "סאב-טקסט" היה הראשון שהביןהמינגוויי. הגדרתו הפילוסופית של המונח הייתה כדלקמן: תת-טקסט הוא חלק נסתר ביצירה, שבו נמצאים עיקרי הסיפור, שעל הקורא למצוא באופן עצמאי.
הסאבטקסט נתקע הכי טוב ביפן, שםלשון המעטה או רמז הם מדד אמנותי מיוחד שלעתים קרובות ניתן למצוא לא רק ביצירות ספרות, אלא גם בתחומי אמנות אחרים. אחרי הכל, הדת והמנטליות של ארץ השמש העולה מתמקדים בלראות את הבלתי נראה מאחורי הגלוי.
מה זה סאבטקסט?
כפי שכבר ברור מהאמור לעיל:תת-טקסט בספרות הוא רמיזה אמנותית. סוג מיוחד של מידע החושף בפני הצד הקורא את הצד השני של הסיפור. להבין את זה אומר למצוא משהו שהמחבר שתק עליו. כשחושף את הסאבטקסט, נראה שהקורא הופך להיות מחבר משותף, מדמיין, חושב ומדמיין.
הסאבטקסט הוא תעלומה, כאילו הצרכן התבקש לנחש את התמונה על ידי הצגת מספר משיכות בלבד. על ידי כיוון הדמיון של הקורא, המחבר גורם לו לדאוג, שמח או עצוב.
המשנה היא מה שמסתתר "מתחת לטקסט".הטקסט עצמו הוא רק חבורה של אותיות וקומץ סימני פיסוק. הם לא מתכוונים לשום דבר - הם כל כך פשוטים, אבל יש משהו אחר מאחוריהם. במרחב הלבן שבין השורות זורחות קורותיו של הגיבור או יופיו של עולם אחר.
דוגמאות עם הסברים
סאבטקסט הם ביטויים שהופכים את הקוראדמיין מה קורה, דמיין את חוויותיו של הגיבור. ניתן למצוא אותו בכל פיסת בדיה. כדי להבין טוב יותר את מהות הסאבטקסט, כדאי לתת כמה ביטויים ופענוח "סאב-טקסט".
המשנה בספרות היא (דוגמאות):
- א. אחמטובה: "שמתי על יד ימין שלי, את הכפפה על יד שמאל שלי." אחרי שורות אלה, הקורא מבין שהדמות הראשית במתח. מעשיה מפוזרים בשל החוויה.
- ל 'טולסטוי: "קדימה, שריקת קטר הקיטור שאג באבל ובעגמומיות (...) אימת השלג השלג הפכה להיות נפלאה כעת". כאילו הקורא עצמו חווה את מצבה הנפשי של אנה קרנינה לפני מותה: סופת שלגים נוראה הופכת יפה בגלל הפחד ממוות מתקרב, "מצער וקודר".
- א 'צ'כוב: "יצור שקט, כנוע, בלתי מובן, לא אישי בצייתנותו, חסר עמוד שדרה, חלש מאדיבות מיותרת, סבל בשקט על הספה ולא התלונן." במילים אלה ניסה המחבר להראות את חולשתו של הגיבור (דימוב), שמת.
ניתן למצוא את הסאבטקסט בכל מקום:הוא קיים בספרות, בשיחות ובדרמה. תת-הערכה ומשמעות נסתרת היא דרך נוספת להעברת מידע, ההופכת את נושא הדיון העיקרי לממשי וקרוב יותר.
