זה היה קשה למדי להבין את העיקרוןהוא נוסח, קודם כל, כטיעון להסברת חלק מהיחסים המורכבים בין התופעות המתרחשות בעולם, כולל הסבר על עצם מוצאה ופיתוחה. ההשערה הראשונית להסבר היא ההצהרה כי העולם נראה לנו בדיוק כפי שאנו רואים אותו, כי בו אנו קמים ונוכחים כמשקיף. מנקודת המבט של מדעי הטבע, העיקרון האנתרופי נועד להסביר מה צריך לקשור בין הפרמטרים הפיזיקליים והכימיים הבסיסיים כדי לקדם את הופעתם של חיים נבונים.
המונח "עקרון אנתרופי" היה הראשוןששימש בשנת 1973 על ידי הפיזיקאי הבריטי ב 'קרטר. עם זאת, לאחר פרסומו, מדענים רבים ציינו כי רעיון דומה גובש בפרשנויות אחרות קודם לכן. בפרט, הוא הוכרז לראשונה כעיקרון אנתרופי בקוסמולוגיה כבר בשנת 1955 בברית המועצות בכנס מדעי על אסטרונומיה אקסטראגלקטית. בין המדענים שהציעו את הרעיון היו המדענים הסובייטיים ג 'מ' אידליס, א 'ל' זלמנוב, האמריקאי ר 'דיקה.
אבל עבודתו של קרטר הפכה לנושא של גנרלתשומת לב וסימנה את תחילתה של הבנה מדעית מפורטת של עיקרון זה ותפקידה בקוגניציה. עם זאת, הקהילה המדעית לא מצאה נקודת מבט אחת על האפשרות ליישם את הרעיון במדע מעשי. רק ב -1988 התקיימה בוונציה כנס שבו לראשונה היה העיקרון האנתרופי הנושא העיקרי של השיקול, והוא משך את תשומת הלב של מגוון רחב מאוד של אנשים המעוניינים - מפיסיקאים ועד פילוסופים דתיים. לאחר מכן, נושא זה היה נושא לדיון בפורומים מדעיים רבים, ובאופן כזה או אחר, גם בכנסים בנושאים מדעיים צרים, העלה הדיון את השאלה מה קובע העיקרון האנתרופי. כיום היישום שלה הוא המורחבת מגוון רחב מאוד של בעיות - מן התיאולוגיה כדי הקוסמולוגיה extrolar.
בבמאמר המפורסם שלו, קרטר בחרה שתי אפשרויות לביטוי העיקרון - חזק וחלש. הגרסה החלשה מניחה שיש ערכים קבועים ביקום שאדם יכול לראות רק בגלל שהוא שם. וההיפך: יש שונים מן הרגיל לנו, את ערכי הקבועים בעולם, שבו אין משקיף (אדם) כרגע. תפיסה אינטואיטיבית-יומיומית של עיקרון זה באה לידי ביטוי במשהו על ידי אמירה משותפת: "טוב, איפה אנחנו לא".
מתוך ההבנה של גרסה חזקה של הביטוי של העיקרון יש צורך להסיק מסקנה - היקום פוטנציאל יש פרמטרים המאפשרים את המוח לפתח.
העיקרון האנתרופי בביטוי חזק התגבש היטב על ידי ג'יי וילר וטען כי "צופים נחוצים כדי שהיקום יהפוך להיות."
ההבדל בין אפשרויות חזקות וחלשות הוא שהחזק מאפיין את העולם בכל שלבי קיומו, והחלש רק באלה שבהם ניתן לשער את הנפש בלבד.
ביטוי מעשי לעיקרון האנתרופימורכב מתוך הנחה שהמציאות שאנו צופים בה וחוקיה אינם היחידים, ולכן קיימת אפשרות לקיומן של מציאות עם חוקים אחרים. בשלב מסוים, עקרון האנתרופיזם בפרשנות זו התבטא בגילוי הגיאומטריה הלא-אוקלידית, שם חוקי הקלאסיקה אינם פועלים. ניתן להניח כי הביטוי של האנתרופיזם הוא במצבים שתיאר איינשטיין: התלות בזרימת הזמן במהירות.
פיסיקאים שחקרו אפשרויות לקיום ההיפותטי בזמן ובמרחב של יקומים אחרים הגיעו למסקנות הבאות:
- במהלך שינויים מתמידים המתרחשיםביקום, גם הפרמטרים שלו משתנים ללא הרף, ולכן עשוי להתפתח שילוב כזה של פרמטרים אלה, שבהם הופעת החיים האינטליגנטים הופכת לבלתי נמנעת;
- אותו דבר יכול לקרות במסגרת יקום אחד, באותם מקומות בהם תכונותיו מסתכמות ביחס נוח;
- אי אפשר להכחיש את השערת קיומו של "רב-גוני" מסוים בטענה שאיננו מקיימים אותו.
לפיכך, נעשה ניסיון באמצעות עקרון האנתרופיזם להרחיב את תחום הידע המדעי, תוך מעבר לחוקי הטבע שנקבעו ולמתודולוגיות הרגילות להסברם.
