אוניית המפרש "Kruzenshtern" נבנתה בשנת 1926 בגרמניה במספנות העיר ווסרמונד. באותה תקופה היא נקראה "פדובה", ושמה שונה לכבוד האדמירל הרוסי הראשון רק ב-1946.
במהלך מלחמת העולם השנייה, אותם תקועי רוח שכולםעדיין נשאר במצב טוב, עמד בנמלים. ורק הקרוזנשטרן היא סירת מפרש, שלפי הערכות רבים הייתה כלי "רץ", הייתה גוררת עזר.
ובשנת 1945על פי החלטת ועידת פוטסדאם הוצבו לרשות ברית המועצות הספינות הגדולות בעולם מסוג זה, המפקד ג'ונזן, ששמה שונה לסדוב, ופאדובה. בינואר של השנה שלאחר מכן הונפו מעליהם דגלי ברית המועצות. ומאז הפכה הספינה, שקיבלה את שמו של הימאי הרוסי הגדול, שגידל יותר מדור אחד, לחלק מהגזרה הבלטית.
סירת המפרש קרוזנשטרן היא עדיין אחתמספינות המפרש הגדולות בעולם: רק המנוע סדוב גדול ממנו. הוא מוקצה למחלקת ספינות הכשרה של משרד הדיג. נמל הבית שלה הוא ריגה.
כשספינת המפרש קרוזנשטרן עדיין הפליגה מתחתדגל ברית המועצות, הוא חצה את האוקיינוס האטלנטי מספר פעמים, הסתובב באירופה, ביקר בנמלים זרים רבים. במסעות כאלה הוא שחה יותר ממאה ושמונים אלף מייל.
סירת מפרש "Kruzenshtern", תמונה שלההמוצגת במאמר, למרות גילם, היא ספינה מודרנית למדי עם בקרת שיט ומנוע, כמו גם מצוידת בציוד ניווט אלקטרו-רדיו העדכני ביותר, מכ"מים ומכשירים אחרים. זוהי אחת מהדוברות השייט הבודדות ששיטות כבר כמעט מאה שנים. משנת 1973 עד 1977 הפלגה ספינת המפרש קרוזנשטרן חמש עשרה הפלגות ארוכות למדי.
מציוד חילוץ על דוברההותקנו שש סירות המיועדות להובלה בו-זמנית של מאתיים שמונים וארבעה אנשים, וכן חמש עשרה רפסודות מתנפחות, שיכולות להכיל 10 נוסעים. בסירת המפרש 770 טון נטל, מתוכם מאתיים ושבעים בצורת נוזל בחללים הכפולים.
כיום, הברק השייט והמנוע מסתדר מעצמומועצת צוערים של מלחים. יותר משמונה מאות צעירים, שבחרו בהתמחות ימית, מתאמנים שם מדי שנה. משבצת הרוח האחרונה, ספינת המפרש קרוזנשטרן, אשר האריכה ימים את חבריה לכיתה במשך עשורים רבים, עדיין ממשיכה לשרת, ממתנת צוערים על הסיפון, שהצי הרוסי רואה את עתידו.
