דוד בוהם: ביוגרפיה, תמונות ועובדות מעניינות

הפיזיקאי הקוונטי דיוויד בוהם לא תרם תרומה עצומהרק בפיזיקה תיאורטית, אלא גם בנוירופסיכולוגיה ופילוסופיה. במהלך עבודתו באוניברסיטת פרינסטון, בוהם שיתף פעולה באופן פעיל עם אלברט איינשטיין, למד פיזיקת פלזמה, מכניקת קוונטים, תורת המתכות ותאוריית החלקיקים היסודיים. ב-1951 כתב דיוויד בוהם יצירה משמעותית לעולם המדע, הנחשבת להצגה הטובה ביותר של הפרשנות האורתודוקסית של מכניקת הקוונטים.

בוהם ואופנהיימר

במשפחת מהגרים יהודים המתגוררת בארה"ב, בדצמבר 1917, נולד ילד, שממש מהעריסה החל לחקור את העולם באופן פעיל, והפתיע את כולם עם הדיוק של תצפיותיו. במדעים המדויקים, דיוויד בוהם היה מוכשר במיוחד, מה שהתגלה מוקדם מאוד. לאחר שסיים את לימודיו במכללת פנסילבניה ב-1939, פחות מארבע שנים לאחר מכן הוא קיבל תואר דוקטור בפיזיקה. דיוויד בוהם הגן על התואר הזה כבר באוניברסיטת קליפורניה. כסטודנט השתתף בהתלהבות רבה בדיונים של החוג, אותו הוביל אחד מ"אבות" הפצצה האטומית, רוברט אופנהיימר, שם נדונו בעיות שהובילו רחוק מאוד מהפיסיקה התיאורטית.

הצעדים הראשונים לתגליות עתידיות דיוויד בוהם, ספריםשכוללות שאלות פילוסופיות רבות, עשו כבר אז. הוא התעניין בחיבור של כל מה שקיים, חומר, נפש - כל מה שלא יכול אלא להתייחס לפיזיקה כמדע. עד 1947, דיוויד בוהם, פיזיקאי, חקר באוניברסיטת ברקלי (קליפורניה) את התיאוריה של פלזמה, סינכרוציקלוטרון וסינכרוטרון. בין היתר, עבודתו תרמה ליצירת פצצת האטום של אופנהיימר. הוא עצמו, כבן של מהגר הונגרי ומהגר לטבי, כמובן לא הורשה להשתתף בפרויקט, והאשים אותו ב"חוסר נאמנות". לומר את האמת, אנשים בכל המדינות הורשו לעשות סוג כזה של עבודה סודית לא בגלל הכישרון שלהם, אלא בגלל האמינות שלהם.

בוהם ואיינשטיין

בשנת 1947, לאחר המעבר לדירה חדשהעבודה (פרופסור עוזר באוניברסיטת פרינסטון) דייוויד בוהם התחיל לחשוב על הספרים שהוא עתיד לכתוב. בדיוק אז החל שיתוף פעולה פעיל עם אלברט איינשטיין המבריק, שהיה מועדף מאוד על ידי בוהם. בשנת 1951, הוא התמוגג מהספר הראשון של עמיתו, דיבר עליו כעל גאון.

עם זאת, הסופר דיוויד בוהם עצמו, משוחח עם המאסטרמוערך מאוד, נכונות הפרשנות שלו מוטלת בספק. כבר בסופה של עבודה זו, בוהם לא היה בטוח שצריך לצאת לאור. עם זאת, לא רק איינשטיין, אלא מקהלה שלמה של חברים פיזיקאים דחקו במחבר להזדרז, כי "תורת הקוונטים" התבררה כתערוכה הטובה ביותר של מכניקת הקוונטים כרגע. הספר יצא לאור ועשה רעש בעולם המדעי. אבל דיוויד בוהם חשב מחדש על כל הפרשנויות הראשוניות שלו ובהמשך השלים את הספר במספר מאמרים. "פרשנות סיבתית של מכניקת הקוונטים" היה שמה של הפרשנות החדשה לבעיה המדעית.

מערכות קוונטיות

עמיתים קראו ליצירותיו שפורסמו של בוהםביטוי תיאורטי של אמונה כה שלמה, כמעט מיסטית, במקריות של העולם הפנומנלי, במכלול אחד של מציאות אוניברסלית. הרעיון הזה כל כך עמוק עד שדיוויד בוהם עבד על פתרון כל השאלות שהועלו ממנו עד סוף ימיו. היקום ההולוגרפי, כרעיון, טפטף מקצה העט שלו דווקא כתוצאה מחשיבה על הפוטנציאל הקוונטי.

בוהם שקל כעת את תורת הקוונטים האורתודוקסיתלא שלם, דחה את האי-דטרמיניזם שלו, מתוך אמונה שכל חלקיק ומסלולי התנועה שלו נקבעים לא רק ולא כל כך על ידי חוקי הפיזיקה הפשוטים, הם נשלטים על ידי מידע אקטיבי פעיל על סביבת החלקיק הזה עד ליקום כולו בכללותו .

פוטנציאל קוונטי

הוא לקח את העבודה הזו מקרוב רק בשנות ה-70.שנים, על מדרון החיים, לעומת זאת, מדענים כמו דיוויד בוהם, הרעיון ההולוגרפי של היקום לא יכול היה אלא להיבנות. הזמן עצמו דרש את הידע הזה. כשם שמכ"ם מנחה ספינה על פני אוקיינוס ​​סוער חסר גבולות, כך כל חלקיק לא רק "גולש במרחבי היקום", הכל בתנועתו תלוי בתכונות הפוטנציאל הקוונטי, ולא במרחק, ואף יותר מכך. לא בזמן, הכל משתלט על ידי הקשר בין מערכות קוונטיות.

לפיכך, הפיתוח של רעיון זה הפך ביותרההקדמה הראשונה של מידע לעומקה של התיאוריה הפיזיקלית, וכעת עבודותיו של דיוויד בוהם הן ההנחה של תורת הקוונטים של חישוב ומידע. נפתחות הזדמנויות להנחות שונות, אפילו הכי הזויות, במבט ראשון. למשל, האם יש רמות עדינות יותר של המציאות? ובניקוד הזה לבוהם יש תיאוריה - קוונטית, עם משתנים לא-מקומיים נסתרים. הוא כתב כמה מאמרים בנושא, שהובילו מאוחר יותר לניסוי המחשבתי הנדון היום: פרדוקס איינשטיין-פודולסקי-רוזן ואי השוויון של בל.

פוליטיקה

מאז חוג הסטודנטים, חבר בוהיה בוהם, הוא עסק לא רק בפיזיקה, אלא גם ברעיונות פילוסופיים, כולל הקומוניסטי, חבריו ועמיתיו נעצרו ביום מצער אחד. זה היה 1950, המקארתיזם המשתולל ביותר בארצות הברית. דוד ספג אותו גורל, אך סירב להעיד נגד חבריו.

למרות העובדה שהוא שוחרר מהכלא עםבהסרה רשמית של כל ההאשמות, אוניברסיטת פרינסטון לא חידשה את החוזה שלו. אפילו הבקשות העיקשות של איינשטיין, שסמך על עבודה משותפת נוספת עם בוהם, לא הביאו להצלחה. הנהלת האוניברסיטה לא פגשה באמצע הדרך אפילו מדען מבריק. תקופה מסוימת עבד בום בברזיל, ולאחר מכן בישראל, שם הכיר את שרה וולפסון, אשתו.

תכונות חדשות

חיפה הפכה למקום סמלי ושמח עבור בוהם.שניים מתלמידיו, אישים מבריקים במיוחד, הפכו לעמיתיו, ויחד איתם התגלו התגליות המדהימות ביותר בתחום הפיזיקה הקוונטית. שמות אלו מוזכרים בכל מקום לצד שמם של דוד בוהם - גדעון כרמי ויקיר אהרונוב. בשנת 1957, הוצע לו כיסא בבריסטול (בריטניה), ובוהם נענה.

שם, יחד עם אהרונוב, ה"אפקטאהרונוב-בוהם "על היכולת של אלקטרונים להרגיש שדה מגנטי גם היכן שהוא לא היה שם. שנת 1961 הפכה את בוהם לפרופסור לפיזיקה תיאורטית. זה קרה כבר ברמה המפורסמת של המדע בירבק קולג' (אוניברסיטת לונדון). בוהם עבד שם עד לפנסיה, כלומר עד 1984.

פיזיקה ופילוסופיה

הגיע הרגע מזמן שבו בום הרגישהצורך לשלב את שתי תמונות העולם הללו. ב-1959 הוא קרא בטעות את יצירותיו של פילוסוף הודי, והדמיון של דעותיהם על דברים רבים זעזע אותו. אבל את הדחף הגדול ביותר לחקר הקשר בין פילוסופיה לפיזיקה נתנו שיחותיו של קרישנמורטי עם דיוויד בוהם, שבמהלכן האחרון נדהם שוב ושוב מהנוכחות של כל כך הרבה הקבלות בחזון העולם על ידי שני אנשים שונים לחלוטין. ידידותם נמשכה יותר מרבע מאה. למרבה המזל של האנושות, השיחות של שני האנשים החכמים ביותר לא שקעו בשכחה, ​​אלא נשאו פרי. הם היו ספרים: "מדע, סדר ויצירתיות", "קץ הזמן", "שלמות והסדר המשתמע".

פרשנות של מכניקת הקוונטים, מעליהלדיוויד בוהם עבד עד סוף ימיו, הייתה משמעות מתגלגלת בפיתוח מודל הולוגרפי של מבנה היקום ותאוריית ה"הולומובמנט" (הולומומנטציה), ושתי הכמויות הללו רכשו קשרים חזקים יותר ויותר. לדבריהם, כל מקטע של העולם במרחב ובזמן חוזר לחלוטין על כל מה שקיים בשאר היקום, כולל לא רק ההווה, אלא גם העתיד והעבר. כלומר, לכל קטע יש מידע על כל האובייקט. על ידי לימוד התא אפשר להבין את היקום. רעיון זה אינו מיינסטרים, שכן המושג "כמו למטה, כך למעלה" פותח על ידי בייקון, ומאוחר יותר על ידי בני הזוג רואריץ' ובלאוואצקי, במסגרת הפילוסופיה. אבל דיוויד בוהם הוכיח את היושרה האוניברסלית ואת הסדר הנסתר בעזרת הפיזיקה.

בעקבות

הנוירופסיכולוג האמריקאי קארל פריברם השתמשהרעיונות של בוהם, הרכיבו מודל הולוגרפי של המוח, והוא הצליח. הפיזיקאי מהולנד וחתן פרס נובל ג'רארט הופט בעבודותיו התחילו מהתפתחויות של היקום ההולוגרפי, שחיבר דיוויד בוהם, הערך הנפרש של חלקיקים עזר לו לפתור את אחת הבעיות הנצחיות של הפיזיקה - השגת תחזיות סבירות ונכונות מתמטית של התיאוריה של אינטראקציות אלקטרו-חלשות, על איחוד של השדות הטרוגניים, במבט ראשון, הפועלים ביקום.

הוא גם ניסח את העיקרון ההולוגרפי, לפיאליו ניתן לייצג את כל המידע של אזור מסוים כהולוגרמה, והמחשבה היא גם מרכיב של יצירתיות אוניברסלית, כפי שטען גם דיוויד בוהם. יושרה וסדר נסתר - הרעיון הזה הוא שהופתע ונתמך על ידי חסידיו של בוהם. הוא היה אדם מעניין שהייתה לו השפעה עצומה על אינטראקציה בין-תרבותית. הוא התקבל בשקיקה על ידי הדלאי לאמה ומנהיגי האינדיאנים של צפון אמריקה, הוא היה הרבה יותר רחב במושג מאשר רק מדען. בשנת 1990, הוא אף זכה לכבוד בחברות בחברה המלכותית של לונדון. ובשנת 1992, בגיל שבעים וארבע, דיוויד בוהם חש כאב בלבו ומת מהתקף. כתב היד האחרון נשאר על השולחן. זה נקרא כך: "יקום בלתי ניתן לחלוקה". את הפרשנות האונטולוגית של תורת הקוונטים עדיין הצליח דייוויד בוהם להשלים. שלמות היקום חזרה על עצמה בשלמות אישיותו של אדם זה.

"רעיון מטורף"

רעיון האשליה האוניברסלית, שהוגש על ידיאת עולמו של דיוויד בוהם, שיחות הפיזיקאים והפילוסופים לא עזבו עד היום. המסקנה מהנחת היסוד הזו נעשית מהממת לחלוטין: מציאות אובייקטיבית אינה קיימת, למרות נוכחותה של הצפיפות הברורה שלה, בליבתו היקום הוא הולוגרמה מפורטת להפליא, פנטום ענק. מהי הולוגרמה? זהו צילום תלת מימדי, הנורה באמצעות קרני לייזר. איך זה נעשה, כולם יודעים היום.

הנושא מואר בקרן לייזר אחת,והשנייה, בנוסף לאור המוחזר מהמצולם, נותנת חילוף מסוים של מקסימום ומינימום של הקרניים, כלומר תמונת הפרעות שמקובעת היטב על הסרט. כשהעין נופלת על התמונה המתקבלת, אי אפשר להבין כלום - קווים כהים ובהירים משתלבים בה, וזה חסר משמעות לחלוטין. עם זאת, כדאי לכוון קרן לייזר נוספת לתמונה, מיד תופיע התמונה התלת מימדית, והיא תהיה בדיוק אותו אובייקט מקור. על זה בדיוק דיבר דיוויד בוהם - היקום ההולוגרפי, המציאות היא אשליה. לאחר מכן, מיכאל טלבוט כינה את ספרו "היקום ההולוגרפי".

נכסים אחרים

וזה לא הנפלא היחידנכס - תלת מימד. להולוגרמה יש הרבה יותר מה להציע. לדוגמה, הולוגרמה של כל עצם חתוך לשניים, מוארת בלייזר, נותנת תמונה שלמה בכל חצי של אותו אובייקט, באותו גודל. ואפשר להמשיך בחלוקה זו. אפילו בחתיכה הקטנה ביותר, נמצא חפץ שלם. כלומר, לכל חלק בהולוגרמה יש מידע על האובייקט כולו, עם ירידה פרופורציונלית בבהירות.

העיקרון העיקרי של ההולוגרמה הוא שבכל אחדהחלקים של השלם הם השלם. זה מאפשר לך להסתכל על ארגון וסדר בצורה אחרת. תיאוריית גלי הפיילוט, שנולדה ב-1927 על ידי לואיס דה ברולי, היא הדוגמה הידועה הראשונה למשתנים נסתרים. על ידי חשיבה מחדש ו"הוכחה מחדש" של התיאוריה הזו, אתה יכול להבין את האמיתות המטורפות ביותר, כפי שעשה דיוויד בוהם. "גל טייס" הביא והסביר מושגים כמו הפרדוקס של החתול של שרדינגר והתמוטטות מיידית של פונקציית הגל.

פיזיקה ומתמטיקה

כמעט כל הפרשנויות של מכניקת הקוונטיםהשתמש בפורמליזם מתמטי, שאושר במלואו על ידי ראיות ניסיוניות. גם אם ההנחה של איינשטיין מופרת (המהירות המגבילה שווה למהירות האור), איכשהו האלקטרונים יודעים הכל זה על זה, בין אם הם במרחק עשרה מילימטרים או עשרה פרסקים זה מזה. כל חלקיק מודע להפליא למה שהשני עושה. לא תקשורת, לא. לא אינטראקציה. לא אותות מסתוריים. ההפרדה שלהם היא פשוט הזויה. זה מה שדיוויד בוהם ניסה להסביר לעולם: היקום ההולוגרפי, הולוגרפי.

רק ברמה אחרת של מציאותאולי עמוק יותר, החלקיקים האלה אינם אובייקטים נפרדים, אבל למעשה ההתרחבות של הנושא היא הרבה יותר בסיסית. יש רמה ממדי גבוהה יותר של מציאות נסתרת מאיתנו. חלקיקים אינם חלקים נפרדים, הם היבטים. האחדות הזו היא בלתי נראית והולוגרפית, כל המציאות הפיזית מורכבת מפנטומים כאלה, ומה שאנו צופים ביקום הוא רק השלכה. אנחנו בוודאי לא קיימים גם במציאות. מה בעצם נושאת ההולוגרמה האוניברסלית בעצמה – איש אינו יודע. לדוגמה, זוהי המטריצה ​​שבה כל דבר בעולם הזה מקורו, והיא מכילה את כל החלקיקים היסודיים כדי לחבר כל דבר, החל מפתית שלג ועד קוואזר, מקרני גמא ועד דולפינים כחולים. יכול מאוד להיות שהולוגרפיות היא רק רמה של העולם, אחד הצעדים של האבולוציה האוניברסלית.

מה השעה

מטבע הדברים, אנשים סקרנים.הם "חיטו" את כל הטבע ההזוי הזה בעזרת מכשירים. הם יצרו טלסקופ כבידה בהאנובר, הם מחפשים גלי כבידה ותנודות מרחב-זמן אחרות שנוצרו על ידי עצמים סופר-מסיביים בחלל. משום מה לא נמצא גל אחד. עם זאת, נמצאה הסיבה: הגלאי מזהה רעשים מוזרים בטווח שבין שלוש מאות לאלף וחצי הרץ, מה שכמובן מפריע מאוד לעבודה. מקור הרעש לא היה נמצא אם מעבדת פרמי לא הייתה מציעה זאת.

היה צורך לשקול את העיקרון ההולוגרפי,שבעקבותיו מרחב-זמן אינו רציף, זהו אוסף של מיקרו-זונים, כגון גרגרים, כמויות מרחב-זמן. הציוד בהאנובר כל כך מדויק שהוא מזהה תנודות ואקום המתרחשות על קו הגבול של קוונטות החלל. הטלסקופ נתקל במגבלה של מרחב-זמן וקיבל את המגבלה הבסיסית הזו כרעש. עד כה, החישובים תואמים את קריאות הגלאי של הטלסקופ. העולם על סף פתיחה, יותר מגרנדיוזי. אנחנו וכל מה שמקיף אותנו הוא אשליה...