באופן כללי, המונח "אופי לאומי" מתייחס אליולקטגוריית התופעות והמושגים החברתיים המורכבים ביותר של כמה מדעים מודרניים בו-זמנית: לימודי תרבות, פילוסופיה, פסיכולוגיה חברתית, אתנולוגיה והמדע הקשור למדע אתנו-פוליטי.
1. אופי לאומי. הגדרת המושג
הגדרה זו מתארת מאפיינים מתמשכים שונים האופייניים לרוב חברי קהילה אתנית או לאומית מסוימת, וכוללת:
- ערכים רוחניים;
- רעיונות;
- אינטרסים;
- דָת;
- מוּסָרִיוּת;
- מניעים;
- מחסן נפש;
- מנגנוני הגנה סוציו-פסיכולוגיים;
- שאיפות;
- החושים.
כל האמור לעיל ניתן לייחס בביטחון לעם מסוים, לאום או קבוצה אתנית.
בכלל, נראה לי שתכונות האופי של אומהאו עם שלם - זהו מושג מורכב למדי, המרמז, קודם כל, על המבנה הפסיכו-גנטי של האתנוס הזה. זה האחרון, ככלל, מתעורר בהתבסס על ניסיון היסטורי, חברתי ותרבותי, כמו גם תוך התחשבות בכל הרעיונות, המסורות, הסטריאוטיפים, הערכים, האינטרסים והאידיאלים הנפוצים בקהילה נתונה.
ניתן לומר בבטחה שדמותו של עם מתבטאת בשתי קטגוריות: הן כמערכת של נורמות תרבותיות וחברתיות, והן כתופעה נפשית.
נפוץ מאוד לשמוע שאלה בנושאהבדלים בין אופי לאומי לעם. האם יש הבדל? לאחר שלמדתי הרבה ספרות מתמחה, הגעתי למסקנה, לצד רוב המומחים, ששתי ההגדרות הללו זהות לחלוטין, שכן הן משקפות ומבטאות את התכונות והפרטים של הדעות, ערכים ותחושות המקובלות בקבוצה אתנית מסוימת.
2. אופי לאומי בעולם המודרני
עם זאת, כמה חוקרים מודרניים בבתורו, לדבוק בנקודת מבט מעט שונה. הם מאמינים שיש להבחין בין המושגים של אופי עממי ולאומי, שכן יש להבין את האחרון כתופעה מורכבת ומפותחת יותר מבחינה היסטורית.
למה?זה נובע בעיקר מהעובדה שבמדינות מסוימות, חלק מהנציגים הפעילים של קבוצה אתנית או אומה לוקחים חלק במודע בתחומי החיים החשובים ביותר, כלומר בתחומי המשפט והפוליטי. הם חושבים בכוונה על ההיסטוריה של אזורם, מכבדים אותה ורוצים לשמר אותה לדורות הבאים. הָהֵן. כל זה קורה במודע.
במקרה זה, תשומת הלב מתמקדת בבעיות האומה בכללותה, מה שאומר שהן קשורות לא רק בהתפתחותו של כל פרט, אלא גם ביחס בין האינטרסים הציבוריים והאישיים.
מדענים מאמינים שבעיות אלה אינן נחשבות, או כמעט שאינן נחשבות, בקהילות העם, אלא שהן מטופלות בעיקר על ידי ארגונים, קהילות, קבוצות לאומיות.
3. האופי הלאומי של עמי העולם: שוודים ורוסים
המאפיין העיקרי של השבדים, אולי, הואעבודה קשה. בנוסף, כל מי שביקר במדינה הזו יציין שבניגוד לנו הרוסים, תושבי המדינה הזו לא ששים להביע את נקודת המבט שלהם, לא להראות את רגשותיהם, רגשותיהם וחוויותיהם.
לכן, כנראה, הם נהנים מהתהילה.אנשים משעממים וחסרי תקשורת. לעתים רחוקות אתה מוצא שוודי מתרברב בהצלחותיו או הישגיו. נציגי תרבות זו מעדיפים בדרך כלל לא לדבר על עצמם או על בני משפחתם. יתרה מכך, זה בכלל לא סנוביות, כפי שרבים מאמינים, זו הנורמה של התנהגותם. עבור שוודי, בניגוד לרוסי רגיל, זה די טבעי לא להכיר שכנים בכניסה, לא לבקר בחגים, לא להביא מתנות מחופשות או נסיעות עסקים.
למרות שיש כאן פרדוקס מסוים:אם תצליח איכשהו לגרום לשבדי לדבר בדרך נס, אז זה יהיה פשוט בלתי אפשרי להשתיק אותו. הוא מוכן יותר ליצור קשר עם זר, משתף אותו בפתיחות רבה יותר בפרקים על חייו האישיים, על הניואנסים של העסק ועל הישגיהם של ילדים. רק אל תצפו למצוא מאזינים אסירי תודה בשוודים, הם לא רק שלא יודעים להקשיב, אלא בכלל לא מרגישים צורך כזה.
האופי הלאומי הרוסי מספק ויחסים שונים לחלוטין בין בני המין השני. בניגוד אלינו, לשוודים יש יחס שונה לחלוטין למין ההוגן. הם לעולם לא ישלמו עבור בן לוויה שלהם בבית קפה, קולנוע או חשמלית. וזה בכלל לא מתאוות בצע. הגברים של המדינה הזאת מאמינים באמת ובתמים שבכך הם משפילים את כבודה של אישה עובדת, שבתורה, לא תתייחס לזה כמחווה של נימוס, אלא כנדבה.
