סונדקוב ויטלי ולדימירוביץ' נולד בהבירה הדרומית של הרפובליקה של קזחסטן, העיר אלמה-אתה, 7 באוקטובר 1957. הוא מחברם של ספרי טיולים ומאמרים רבים, והוא מומחה לאבטחה משולבת והישרדות. שירי ערש של תרבויות ואזורי אקלים קיצוניים נמצאים בסמכותו. יש לו מגוון מיומנויות מעשיות בפעילויות אקסטרים. תוכנית הילדים שלו "רנסנס" יושמה ביותר משבעים אזורים ברוסיה, והיא אומצה גם במחנות הילדים "נשר" ו"ארטק". אין זה מפתיע שרבים מתעניינים כיצד חי ויטאלי ולדימירוביץ' סונדקוב.
ביוגרפיה
אחד המטיילים הרוסים המפורסמים ביותרהחל את "פעילותו" בגיל שתים עשרה, אולם אז הנסיעות הללו ללא השגחת הורים הסתיימו בדרך כלל במשטרה. שירת בצבא תחילה בצבא, ולאחר מכן בחיל הים, שם היה מפקד מדור כוח משימה במלחי שייטת הצפון.
לאחר תום שירותו, הוא נכנסהאוניברסיטה הפדגוגית ניקולייב, שם סיים את לימודיו בפקולטה לפילולוגיה, ולאחר מכן בפקולטה לעיתונאות באוניברסיטת מוסקבה. כמעט שבע שנים עבד כעיתונאי. בתחילה היה כתב של הוצאה רגילה בתפוצה גדולה, ובתום פעילותו בתחום זה כבר מילא את תפקיד סגן העורך הראשי בכתב העת של משרד חיל הים. אחר כך עזב את הקריירה שלו כעיתונאי כשהחל ליצור את "בית הספר להישרדות וביטחון" הראשון בארץ.
מסע ראשון
סונדקוב ויטלי ולדימירוביץ' ארגן את הראשוןמשלחת כמעט מיד לאחר הצבא. אחר כך הוא חי באוקראינה, בעיר ניקולייב, על שפת הים. לאחר ששיתף פעולה עם מועדון הספורט והצלילה הטכני המקומי "סדקו", שעסק בחיפוש אחר ספינות שמתו במהלך המלחמה הפטריוטית, החל בפעילותו. המשלחות היו רציניות, שכן צעירים נאלצו לשחזר את תמונת הקרב ומותם של ספינות וכלי טיס, וכן לחפש את הנעדרים. מכתבים מכל הארץ הגיעו בשקים למועדון סדקו, שם תיארו עדי ראייה ומשתתפי הקרבות את האירועים. יחד עם משתתפי "סדקו" השתתף סונדקוב בחמש משלחות.
במשך זמן רב לאחר מכן, ויטלי ולדימירוביץ'לסונדקוב לא היו יציאות רציניות, הוא פשוט הסתובב בברית המועצות להנאתו, ועד 1989 הוא לא חשב שמסע צריך לתת תוצאות.
טיול מקצועי
ויטלי ולדימירוביץ' סונדקוב מאמין בכךמשלחת יכולה להיקרא רק טיול כזה, שממנו "נולד" סוג של מוצר שימושי לחברה. זה יכול להיות מחקר מדעי, דו"ח, יצירת אמנות או סרט. הוא תמיד התעניין בתרבויות פרימיטיביות, אז כאשר הגבולות נפתחו והתאפשר לחקור את החיים של השבטים הפרימיטיביים ביותר שעדיין שרדו בחלקים מסוימים של כדור הארץ, החליט ויטלי לארגן משלחת חדשה. עם זאת, זה כבר דרש הכנה יסודית הן בציוד והן בתמיכה החומרית, כי אחרת אתה עלול פשוט לא לחזור הביתה בשלום.
לפני המשלחת, סונדקוב "חוקר את האדמה",כלומר, הוא עושה כמה נסיעות לארץ שאת שבטיה ילמד אחר כך. במהלך הטיולים הללו הוא אוסף ציוד, משוחח עם מומחים ומדענים מקומיים, לומד את התרבות ומנהל משא ומתן עם מדריכים. המשלחת הראשונה שלו לג'ונגל האמזונס התכוננה במשך כשנתיים.
בחירת המסלול תלויה לא רק בתוכניתמחקר, אלא גם על גורמים פוליטיים וכלכליים, כפי שיש לטעון לתוצאות המשלחת. כמובן, ויטלי מניח מראש מי יזדקק למשלחת שלו, וכמה היא תעלה. ככלל, המשלחת מחזירה את עצמה רק אם אירופאים לא נסעו בעבר במסלול זה, ולכן הוא בוחר לרוב בטריטוריות כאלה. כל "גיחות" למדבר דורשות הוצאות רציניות, למשל, משלחת לגינאה החדשה עלתה לסונדקוב כמעט ארבעים אלף דולר, וזהו רק הרף התחתון, מודה ויטלי ולדימירוביץ' סונדקוב.
מימון
העובדה היא שבמקומות כאלה אין ממשאין כבישים, ולכן המשלחת צריכה להשתמש ב"ציוד חד פעמי". יש להבין את המונח הזה לא רק כתיקים, רצועות, אלא, ככלל, סירות מנוע, מכוניות וכלי רכב אחרים. הם מגיעים למקום מסוים עליהם, משם יוצאים חברי המשלחת כבר ברגל. "לרוב יש להשאיר מכוניות או סירות לנצח", אומר ויטלי ולדימירוביץ' סונדקוב. בנוסף, מכוניות שנתקעו בביצה לא ניתנות לשליפה בתנאים כאלה.
מחוץ לארץ
זה לא מפתיע כי הנושא הכספי עבור כזהמטיילים הם תמיד חריפים, אבל ברוסיה במשך זמן רב העמידו פנים שאין מטייל רוסי תחת השם ויטלי ולדימירוביץ' סונדקוב. ספריו יצאו לאור, פרויקטים התפתחו, אך לא הייתה תמיכה מהמדינה.
ביקרנו את משפחת סונדקוב יותר מפעם אחתפקידים שונים, כולל בכירים, אבל שום דבר לא עבר מילים, אבל מדינות אחרות הציעו לא פעם לויטלי ליצור תנאים לפעילות המשלחת שלו. ההצעה האחרונה הייתה כל כך מעניינת שהנוסע אפילו שקל להסכים. זה הגיע מהתאגיד האמריקאי-מקסיקני DCX, שהציע לוויטאלי 150 דונם של קרקע באזור אקפולקו, כמו גם מימון רציני להקמת האקדמיה הבינלאומית לנסיעות. עם זאת, הפרויקט בוטל עקב תוצאת בחירות בלתי צפויה.
משפחה
סונדקוב ויטלי ולדימירוביץ', אישה וילדיםשגם הוא מעורב לפעמים בעבודתו, מספר שהבן הבכור, ולדיסלב, ביקר איתו במקסיקו, שם עשה את הסרט "מסע לעולם הקסם המוחלט", והבן הצעיר עדיין לא יוצא לטיולים, אלא באופן פעיל עוזר בעבודת ההכנה. אלאונורה, אשתו של המטייל, מחכה בסבלנות לבעלה, אבל יש להם כלל שלא נאמר: ויטלי מבלה שלושה חודשים בשנה בבית, לא עוזב לשום מקום.
