אם נדבר על אילו ציפורים נודדות, וכמה - לא, אז אתה יכול להקדיש לזה מאמר שלם, מה שלא הייתי רוצה לעשות, כי נראה לנו שעצם תהליך נדידת בעלי החיים, כמו גם הגרסאות השונות שלו, הרבה יותר מעניין לתאר מאשר רשום ציפורים נודדות, הכוללות סנוניות, עגורים, חסידות, ברווזים ויצורים בעלי נוצות אחרים. הגעתם מבשרת את תחילת האביב, שפירושו, בקרוב, וקיץ!
הכל יודע... התנ"ך!
התנ"ך מזכיר את זמן הגעת הציפורים, הואילו ציפורים נודדות. נאמר גם על פלישות ארבה עצומות, אשר נקראה כהוצאה להורג המצרית השמינית. הרי ארבה כיסה את ארצות מצרים במשך כמה ימים (למען הדיוק, שלושה). הם לא יכלו לברוח ממנה לשום מקום: לא בבתים, לא בהרים! כל זה אומר רק דבר אחד: הטקסטים של התנ"ך הם אחד המסמכים הכתובים הראשונים שמתארים נדידת בעלי חיים וציפורים!
איזה ציפורים נודדות הציל את בני ישראל, ולאן נעלמים הדגים?
בני ישראל רעבים, כחושים וחלשים מתו במדבר... על פי ספר במדבר, להקת שליו נודדים, אשר הוכו ארצה ברוח חזקה, הצילה אותם מרעב.
גרסאות, ניחושים, עובדות...
המדען והפילוסוף הגדול אריסטו באחד מספריו ניסו להסביר התנהגות זו של בעלי חיים וציפורים. במשך כמה אלפי שנים, גרסה זו הייתה בלתי ניתנת להכחשה. באופן עקרוני, השקפותיו הכילו הן עובדות נכונות והן ניחושים ושיקולים אישיים שאינם תואמים את המציאות.
היו עוד גרסאות, דעות, ניחושים...ותיאוריות פנטסטיות לחלוטין. למשל, שציפורים עפות לחורף על... הירח! אבל איך אם כן יכולים להיות ציפורים קטנות, כי השביל לירח, בלשון המעטה, אינו קרוב. הם הסבירו זאת כך: מיני עופות קטנים מנצלים את הגדולים כ"תחבורה ציבורית". באופן כללי, כך או כך, ציפורים נודדות שחוזרות לאדמות הולדתן באביב הן סימן שאין עוררין על תחילתם של ימים חמים, קציר חדש ובאופן כללי מצב רוח מצוין של קיץ!
