ג 'יימס ווטסון הוא אחד האנשים החכמים ביותר בעולם.מילדות מוקדמת, הוריו הבחינו ביכולות שחזו עתיד מזהיר לילד. עם זאת, על איך ג 'יימס הלך לחלום שלו, ומה המכשולים הוא התגבר על הדרך שלו תהילה, אנו לומדים מן המאמר שלנו.
ילדות, גיל ההתבגרות
ג'יימס דיואי ווטסון נולד ב -6 באפריל 1928שיקגו הוא גדל באהבה ובשמחה. ברגע שהילד ישב ליד שולחן בית הספר, המורים כבר אמרו שאחד מהם ג 'יימס הקטן היה חכם יותר משנותיו.
Окончив 3-й класс средней школы, он отправился на רדיו להשתתף בחידון אינטלקטואלי לילדים. הילד הראה יכולות מדהימות. לאחר זמן מה, ג 'יימס מוזמן ללמוד באוניברסיטת שיקגו ארבע שנים. שם הוא מראה עניין אמיתי אורניתולוגיה. לאחר קבלת תואר ראשון במדעי, ג 'יימס יוצא להמשיך את לימודיו באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון.
עניין במדעים
בזמן שלמד באוניברסיטת ג'יימס ווטסוןמתעניין ברצינות בגנטיקה. הגנטיקאי המפורסם הרמן ג'יי מולר, כמו גם הבקטריולוג סלבדור לוריה, מפנים את תשומת הלב ליכולותיו. מדענים מזמינים אותו לעבוד יחד. לאחר זמן מה כתב ג'יימס עבודת גמר בנושא "השפעת צילומי הרנטגן על התפשטות הנגיפים המדביקים חיידקים (בקטריופאגים)." הודות לכך, המדען הצעיר מקבל תואר דוקטור.
לאחר מכן, ג'יימס ווטסון ממשיך במחקריו.בקטריופאגים כבר באוניברסיטת קופנהגן, בדנמרק הרחוקה. בין כותלי המוסד הוא חוקר את תכונות ה- DNA. עם זאת, כל זה מטריד את המדען במהירות. הוא רוצה לחקור לא רק את המאפיינים של בקטריופאגים, אלא את מבנה מולקולת ה- DNA, שגנטיקאים חוקרים בקנאות כה רבה.
התקדמות במדע
במאי 1951, בסימפוזיון באיטליה(נאפולי), ג'יימס פוגש את המדען האנגלי מוריס וילקינס. כפי שמתברר, הוא ועמיתו, רוזלין פרנקלין, עורכים בדיקת DNA. מחקרים של מדענים הראו שהתא הוא ספירלה כפולה, הדומה למדרגות לולייניות.
לאחר נתונים אלה, ג'יימס ווטסון מחליט להתנהלניתוח כימי של חומצות גרעין. לאחר שקיבל מענק מחקר, התחיל לעבוד עם הפיזיקאי פרנסיס קריק. כבר בשנת 1953 מדענים הכינו דוח על מבנה ה- DNA, וכעבור שנה הם יצרו מודל מוגדל של המולקולה.
לאחר פרסום הלימודים,צעקה ווטסון נפרדים. ג'יימס מונה לעמית בכיר במחלקה לביולוגיה במכון הטכנולוגי בקליפורניה. לאחר זמן מה הוצע לווטסון לעבוד כפרופסור (1961).
פרסים ופרסים
ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק קיבלו את פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה. זה היה פרס לגילוי בתחום המבנה המולקולרי של חומצות גרעין.
התיאוריה של ג'יימס ווטסון נבדקה מאז 1969כבר על ידי כל הגנטיקאים בעולם. באותה שנה ממלא המדען את תפקיד מנהל המעבדה לביולוגיה מולקולרית בלונג איילנד. יש לציין כי הוא מסרב לעבוד באוניברסיטת הרווארד. ווטסון בילה שנים רבות בלימודי נוירוביולוגיה, תפקידם של ה- DNA והנגיפים בהתפתחות סרטן.
אגב, ווטסון הוענק בפרס אלברט לסקר(1971), מדליית החירות הנשיאותית (1977), מדליית ג'ון ד 'קרטי. ראוי לומר שג'יימס הוא חבר באקדמיה הלאומית למדעים, האגודה האמריקאית לביוכימאים, האגודה האמריקאית לחקר הסרטן, האקדמיה הדנית לאמנויות ומדעים, האגודה הפילוסופית האמריקאית, מועצת אוניברסיטת הרווארד.
חיים אישיים
בשנת 1968 ווטסון מתחתן עם אליזבת לוי. הילדה עבדה כעוזרת במעבדה בה עבד פעם ג'יימס עצמו. בנישואין נולדו לבני הזוג שני בנים.
היו שמועות פעילות שאמה ווטסון הייתה בתו של ג'יימס. וג'יימס פלפס, אגב, נכנס לקטגוריה של ילדים שנולדו לכאורה מחוץ לנישואין של מדען. אם כי, ככל הנראה, זה לא נכון.
ג'יימס ווטסון על המירוץ
ווטסון טען כי אנשים שחוריםבעלי רמת אינטליגנציה נמוכה יותר, בניגוד לאדם עם עור לבן. לתיאוריה זו, המיקרוביולוג המפורסם ווטסון רצה להישפט למשפט. יש לציין שזו לא הפעם הראשונה שמדען הרשה לעצמו להביע דעה כזו. הוא נהג לומר בדיוק אותו דבר על נשים.
הצהרות כאלה הולידו סביב הידועיםמדען הרבה דיונים, דומים לאלה שהפיקו את הספר ווטסון ומורי בשנות ה -90. בה בדקו מדענים את ההבדלים בין האינטליגנציות של גזעים שונים. עבודה זו נקראה אז התנצלות על גזענות מדעית.
עדיין קשה לומר אם המדען המפורסם ייענש. נכון לעכשיו ידוע כי הוועדה האמריקאית לשוויון בין גזעים ציינה כי לא יתעלם מאירוע לא נעים זה.
אגב, ווטסון בוודאי איבד את תפקידו כמנהל מעבדת לונג איילנד דווקא בגלל הצהרה זו.
האשמת מדען בטעות פוליטית
ג'יימס ווטסון ידוע בהצהרותיו הפרובוקטיביות והשערורייתיות. לדוגמא, מדען, כנגד כל הסיכויים, סבור שאנשים טיפשים חולים, וכי 10% מהם זקוקים לטיפול דחוף.
אמירה נוספת נוגעת ליופי הנשי. ווטסון בטוח כי באמצעות הנדסה גנטית ניתן להפוך את כל הנשים למושכות ומקסימות באמת.
באותו הקשר הוא דיבר עלאנשים הומוסקסואליים. ג'יימס טוען עד היום שאם ניתן היה ליצור גן האחראי על הנטייה המינית, הוא היה מיד מתחיל ללמוד ולתקן אותו.
לאחר חוסר אהבה כזה כלפי הומוסקסואלים ותרבויות לא מסורתיות אחרות, ווטסון היה נתון לגינוי לא רק מצד נציגי תרבויות אלה, אלא גם מצד הרשויות.
ההתמקדות הייתה גם בשיקול דעתו כלפי אנשים הסובלים מעודף משקל. ווטסון טוען שלעולם לא ישכור "אדם שמן" מכיוון שהוא רואה אותו לא מפותח מבחינה אינטלקטואלית.
ובכן, לכל אחד יש את הדעה שלו! ונצפה במחקרים נוספים ובהצהרות של המדען המפורסם.