אנשים שוליים הם אנשים שעל פי שונהסיבות שנשרו מהסביבה החברתית הרגילה שלהן ואינן מסוגלות להצטרף לשכבות חברתיות חדשות, ככלל, בגלל חוסר עקביות תרבותית. במצב כזה הם חווים מתח פסיכולוגי חזק וחווים משבר של מודעות עצמית.
התיאוריה של מיהן השוליים הועלתה במחצית הראשונה של המאה ה -20 על ידי ר 'פארק. אך לפניו, נושאי הפירוק החברתי הועלו על ידי קרל מרקס.
התיאוריה של וובר
וובר הסיק את הציבור הזההתנועה מתחילה כאשר הקבוצות השוליות מקימות קהילה, וזה מוביל לשינויים חברתיים שונים: רפורמות ומהפכות. וובר נתן פרשנות עמוקה יותר מיהו השוליים, מה שאפשר להסביר את היווצרותן של קהילות חדשות, שכמובן לא תמיד איחדו את הבזבוז החברתי של החברה: פליטים, מובטלים וכו '. אך מצד שני, סוציולוגים מעולם לא הפריכו את הקשר הבלתי ניתן להכחשה בין ההמונים האנושיים, שלא נכללו במערכת הקשרים החברתיים הרגילים, ותהליך ארגון הקהילות החדשות.
בקהילות אנשים פועל העיקרון העיקרי:"חייבים להזמין איכשהו את הכאוס." יחד עם זאת, כיתות, קבוצות ושכבות חדשות כמעט ולא מתעוררות כמעט בקשר לפעילות הנמרצת המאורגנת של קבצנים וחסרי בית. במקום זאת, ניתן לראות זאת כבניית מבנים חברתיים מקבילים של אנשים שחייהם היו מסודרים למדי לפני שעברו לתפקיד חדש.
אנשים שוליים בחברה המודרנית
למרות שכיחות המילה האופנתית כיום"שולי", המושג עצמו מעורפל למדי. לכן, אי אפשר לייעד ספציפית את תפקידה של תופעה זו בתרבות החברה. אפשר לענות על השאלה מיהן השוליים לפי המאפיין "לא-מערכתי". זו תהיה ההגדרה המדויקת ביותר. כי השוליים הם מחוץ למבנה החברתי. כלומר, הם לא שייכים לאף קבוצה שקובעת את טבע החברה כולה.
יש גם שוליים בתרבות.כאן הם מחוץ לסוגי החשיבה והשפה העיקריים ואינם שייכים לשום כיוון אמנותי. לא ניתן למנות את השוליות בקרב קבוצה דומיננטית או עיקרית כלשהי, או אופוזיציה, או תת תרבויות שונות.
החברה הגדירה זה מכבר מי הםשוליים. בתודעה הציבורית נקבעה הדעה כי מדובר בנציגים של השכבות התחתונות של החברה. במקרה הטוב, מדובר באנשים הנמצאים מחוץ למסגרת הנורמות והמסורות. ככלל, לקרוא לאדם שולי מראה על יחס שלילי ומזלזל כלפיו.
אבל שוליות איננה מדינה אוטונומית, כןתוצאה של אי קבלת נורמות וכללים, ביטוי של קשר מיוחד עם הסדר החברתי הקיים. היא יכולה להתפתח לשני כיוונים: ניתוק כל הקשרים המוכרים ויצירת עולמה שלה, או עקירה הדרגתית על ידי החברה ושחרור בעקבותיה מחוץ למסגרת החוק. בכל מקרה, השוליים אינם הצד התפר של העולם, אלא רק צדי הצל שלו. הציבור רגיל להתהדר באנשים מחוץ למערכת על מנת לבסס את עולמם הנחשב לנורמלי.
