פורים הוא חג יהודי. מה תאריך הפורים?

פורים - חג יהודי יותרסך הקרנבל. הוא נחגג בירח המלא. פורים, חג יהודי, נופל ביום הי"ד של חודש אדר. תאריך זה בדרך כלל מתאים מרס או פברואר על פי לוח השנה הגרגוריאני.

על מה פורים?

מוקדש לפורים, לחג, לאירוע,המתואר בספר אסתר, - הגאולה מן המן, המדכא של יהודי פרס. השם עצמו בא מן המילה "pur", כלומר "הרבה". המן רצה להרוס את אויביו, היהודים, ביום מסוים. היום הזה (החודש השלושה עשר של אדר) נבחר על ידי הרבה. אך בדרך נס, היהודים לא רק לא נמחו מעל פני האדמה, אלא הם הצליחו להביס את האויבים, ובארבע עשרה הם חגגו את ניצחונם. מכאן השם "פורים".

מהו מספר הפורים המהוללים בערים שונות בישראל?

בבירת פרס (היום נקראת המדינהאיראן), בעיר שושן, מוקפת חומת מבצר, הושג ניצחון יום לאחר מכן, ולכן הוא נחגג כאן ב-15 באדר של שנת 3405. בעניין זה גזרו חז"ל כי י"ו באדר יצוין בערי פורים המוקפות בחומת מבצר. בתקופתנו, אפוא, הוא נחגג בתל אביב ב-14. ובירושלים ט"ו באדר חוגגים את פורים, חג יהודי.

בולמוס

הלייטמוטיב של פורים הוא טקס חגיגיכֵּיף. התלמוד ביום זה מתיר ליהודי לשתות כל עוד הוא יכול להבחין בביטוי "ארור המן!" מתוך "יחי מרדכי!" עלינו לחלוק כבוד ליהודים, שאינם מקיימים בריתות אחרות של האמונה. הם מנסים בכל כוחם ביום זה למלא את צו התלמוד. אפילו בני אדם משוכנעים שותים כוס וויסקי סמלית. חג פורים היהודי בישראל המודרנית הפך לקרנבל. במקביל, המהנים צועקים את המשפט הבא: "הגיהנום הוא בשביל רעל!" אלו המילים מהתלמוד, שמשמעותן בתרגום: "עד שיפסיק להבדיל".

פוסט אסתר (אסתר)

צום לכבוד אסתר מתחיל בערב החג. זה נמשך כל היום. הלכותיה אינן שונות מכללי תעניות אחרות (למשל, עשרה בטבת או צום גדליה).

במגילת אסתר נאמר שהיאביקש ממרדכי לאסוף את כל היהודים בבירה לשלושה ימי תפילה וצום. רק לאחר מכן הלכה אסתר בבקשת חנינת העם למלך. היא, תוך הפרה של חוק בית המשפט, חשפה את עצמה לסכנת חיים.

צום אסתר בבתי הכנסת מתחיל בבוקרתפילות "סליחות" (כלומר, תפילות תשובה). בנוסף, נקרא גם קטע מהתורה. הוא מספר כיצד משה משתדל למען העם שחטאו על ידי סגידה לעגל הזהב.

מהצום מתחילים מיד את החג והכיף בפורים (תאריך החגיגה הוא י"ד באדר). המעבר הפתאומי מזכיר לנו שכיף לא מהול בצער לא קיים בעולם הזה.

חגיגת בית הכנסת

אנשים הולכים לבית הכנסת אחרי השקיעה.בפורים יש הרבה ילדים בבית הכנסת. זהו ערב בבית האלוהים לילדים. כך נוצר החג הזה, וכך הוא נשאר. ילדים ביום הזה מרגישים את זכויותיהם, במה הם משתמשים. הם נכנסים לבית הכנסת עם רעשנים ודגלים שמשמיעים רעש בל יתואר.

לאחר מכן, לאחר תפילת ערבית, מתקיימת הקריאהספרי אסתר. הוא מתחיל בחגיגיות וברצינות בברכה לקריאה. הפסוקים הראשונים נאמרים בפזמון, מתוך מניע מיוחד שאומץ רק בחג הפורים. במקביל, הילדים מחכים בתככים.

אמירת שמו של המן בבית הכנסת

הפרק הראשון נקרא, ואחריו השני,לאחר מכן מגיע הרגע של אמירת הביטוי המיוחל המזכיר את המן. מילה זו גורמת לרקיעה, שריקה בחג הפורים היהודי. הקורא ממתין בסבלנות. בהדרגה הרעש דועך. הוא ממשיך לקרוא, וכשהוא חוזר למילה "אמן", ההטבעה והשריקה חוזרות על עצמה. הקריאה לא נעצרת שם, אבל עוד ועוד רעש מתחדש. זה מרתק ילדים יותר ויותר. מדי פעם במהלך הקריאה מתחלפת הדממה המתוחה בכל אזכור שמו של המן ברעש. יש מקומות במגילת אסתר שבהם היא מופיעה מספר פעמים בפסקה קצרה. קללות וצרחות נשמעות כמו יריות אקדח בפורים (חג יהודי). כאשר סבלנותו של הקורא נגמרת לבסוף (אי אפשר לקרוא כשמפריעים לך כל דקה), הוא, פונה לילדים, מנענע באגרופיו, זורק מבט מתחנן לעבר הרב. כמובן, החבר'ה רק מחכים לזה. הם נענים לאתגר. המאבק הבלתי פוסק בין הילדים לקורא נמשך עד הסוף. הוא מנסה לבטא את שמו של המן בטפטוף, לא ברור, אבל זה לא עוזר. בכל פעם, למרות הכל, זה גורם לצרחות רמות. לבסוף, הקורא המובס, כועס, נואש, מגמגם את הפסוקים האחרונים. שוב מתמלא בית הכנסת בצרחות קדחתניות. כמובן, זה לא הוגן שהקורא, בתפקידו, כאילו לוקח על עצמו את השנאה שגורם אמן, אבל בדרך כלל זה המצב.

באופן מסורתי חוגגים את פוריםלכן. מנהג זה עיקש מאוד, ורוב אפילו הקהילות היהודיות האמריקאיות הרפורמיסטית והשמרנית מכירים אותו. ההצגות המצחיקות מכילות את כל הדתות החיות.

חיקוי ייצוגים

הכיף השופע ממשיך בפורים.ביום זה, על פי המסורת, ניתנים מופעי חיקוי שונים. אמנים נודדים הציגו פעם מחזה על אמן ואסתר בהצלחה בלתי משתנה בכפרים הרוסיים והפולניים. היום, באיפור ובתלבושות תואמות, הסיפור הזה מתגלגל בבתי ספר.

"תורה פורים"

אפילו במשרדים מבודדים שבהם לומדיםכתבי הקודש יהודים אלוהיים, הומור פולש. תורת פורים היא מעין פרודיה על חיבור מלומד. בעזרת שיטת התלמוד היא מוכיחה את ה"אמת" של האבסורד המוחלט. היגיון מוזר כזה נועד להראות את חוסר העקביות של שיטת התלמוד הקפדנית.

משמעות פורים

פורים הוא חג יהודי, הקסום שבהםהשאר. המופעים שהועלו בתקופה זו, בישיבות מודרניות, הפכו לאלתורים פארודיים שונים עם מוזיקה ופסוקים. אף אחד מהאנשים המכובדים אינו חסין ביום זה מפני לעג. הרבנים והדיקנים, מיוזמתם, משתתפים בכיף, גם לרעתם. פורים הוא מעין שסתום חירום שבזכותו, יחד עם התפרעות והנאה, משתחרר המתח והגירוי העצבים שהצטברו במשך שנה שלמה.

עם זאת, זה לא רק זמן לשעשועים ובידור. פורים מטיל על היהודי את ארבעת החובות הדתיות הבאות: לתת נדבה לעניים, להאזין לקריאת המגילה (כלומר, סיפורי אסתר), להעניק מתנות לחברים ולשכנים ולערוך ארוחה מהנה. מתן מתנות (מתן מתנות) נקרא משלוח מנות. נוהגים להביא אוכל ושתייה זה לזה, אותם שותים ואוכלים באותו היום.

משלוח מנות

אין פלא שהאבות הקדמונים ייחסו לכך חשיבות רבהחַג. הם נשאו אוכל מבית לבית, עטפו בפשתן והונחו בצלחות. היה צריך להיזהר מאוד: ברגע שקרוב משפחה קפדן מדי שלח את האוכל הלא נכון או את הכמות הלא נכונה, והאדם שאליו זה נועד עלול להיעלב. סעודת פורים, המכונה הסעוד, החלה בדרך כלל בצהריים ונמשכה לאורך כל היום. כשהם מוקפים באורחים, התחילה המשפחה לאכול ולשתות, ולאחר מכן אכלה משלוח מנות עם הגשת המנחות. כל הדלתות היו פתוחות, והאורחים נדדו בין משתה למשתה. בין היהודים לא היה עני שלא יתקבל בברכה לשום בית באותו יום, בכל מקום אליו ילך. מנהג זה בקהילות מאוד דתיות ממשיך לפעול עד היום. בארצות הברית של אמריקה, ייתכן שהוא כבר לא יתאושש במלואו.

במהלך הארוחה מגישים גומנטאשן (בתרגום ל"אוזני המן") - קינוח מיוחד, וכן פשטידות קטנות בצורת משולש עם פרג, משמשים, שזיפים מיובשים ומילויים נוספים.

למטעמים המסורתיים של החג הזהכוללים פשטידות אלה, הדומות לאוזני המן, או לכיסיו, או כובע. המילוי המתוק, החבוי בתוך המעדן הזה, מרמז על השתתפותו של הקב"ה בסיפור זה. גם במזרח אירופה נהוג להגיש חלה גדולה עם צימוקים בפורים, שכן ברכה על לחם גמוצי היא חלק מחייב בארוחה. כמו כן מוגשות מנות נוספות, בהן הודו, קרפלך (כופתאות ממולאות), זרעים ושעועית.

כך חוגגים את פורים בישראל, כמו גם במדינות נוספות שבהן יש קהילות יהודיות.