מרינה מוסקווינה: ביוגרפיה, הספרים הטובים ביותר

מרינה מוסקבינה ידועה לא רק בהכישרון כתיבה וספרים רבים למבוגרים ולילדים. במשך כמעט 10 שנים היא נפגשה עם מאזינים ברדיו רוסיה בתוכניתה המקורית "בחברה של מרינה מוסקבינה", שהייתה משעשעת ופילוסופית בו זמנית. ומישהו היה מאזין לכיתות האמן שלה, שאותן גם לימדה במשך 10 שנים, כמורה במכון לאמנות עכשווית, על פיתוח יכולות יצירתיות, כמו גם הוראת אמנות הכתיבה.

על ילדה מוכנה לנס

מוסקווינה מרינה לבובנה נולדה במוסקבה בשנת 1954. בתו של עיתונאי טלוויזיה והיסטוריון, היא נבחנה בדמיון מדהים מילדות. ספרי הרפתקאות הולידו את חלומה לצאת למסע על פני כל כדור הארץ כדי לעבור דרך "צינורות אש, מים ונחושת", לפגוש אנשים שונים ולהפוך להרפתקן אמיתי. וכל זה כדי שיום אחד זקנה עתיקה עם מקטרת קפטן בשיניה וכוס גרוג בידה תספר לנכדיה על חיים כל כך מעניינים, שהיו בהם מעשי גבורה כאלה שאי אפשר להאמין בהם. אוֹתָם.

מרינה מוסקווינה עצמה רואה את יום הולדתה החמישי כאחד האירועים המשמעותיים ביותר של ילדותה. ביום זה היא רכבה על תלת אופן בפעם הראשונה בעזרתו של יורי ויזבור.

אבל חלומות חיו בנפשה של הילדה. היא ראתה את עצמה כשחקנית או מעצבת אופנה מצליחה. אבל הם נשארו כאלה. יתרה מכך, קומתה הנמוכה לא אפשרה לה להיכנס לבית ספר לדרמה.

אבל היא בכל זאת יצאה לנסיעות.ומי שהיא הייתה צריכה להיות! טבחית במסעות חקר גיאולוגיים, איתה ראתה גם את המזרח הרחוק וגם את הקוטב הצפוני, וזאת בגיל 17. באותה תקופה, כשהייתי סטודנט בחוג הערב של אוניברסיטת מוסקבה (הפקולטה לעיתונות), נאלצתי לעבוד כמדריך בפינת דורוב, אפילו כעורך בהוצאת פרוגרס.

חוויה ראשונה

המורה הראשית שלה במשך שנים רבות תהיה יו' סוטניק, מורה בסמינר הספרותי של י' אקים, שבו לומדת מרינה מאז 1987. סופרת ומשוררת ילדים יו. קובל הפכה לחברה שלה.

האגדה הראשונה שלה, "מה קרה לתנין"אקים וקובל לא התקבלו בהתחלה. רק קריקטורה מצוינת שצילמה הבמאי א.גורלינקו גרמה למבקרים קשים לשנות את דעתם. ובכל זאת הם לימדו את תלמידם שיעור נוסף. המדריכים שלה לימדו אותה שכתיבה על איזה תנין רחוק שבקע ביצת תרנגולת היא לא הדרך הטובה ביותר לדבר עם הקורא שלה. הרבה יותר חשוב אם היא תכתוב על מה שהיא עצמה חוותה, ובכך תשקיע את נשמתה בסיפוריה.

ואז מרינה הביאה את הסיפור לבית המשפט של המנטורים"קטנטונת" עוסקת בצב קטן שבאמת גר בביתם במהלך ילדותה. חיית המחמד נעלמה איפשהו, ואמה, שלא רצתה לפגוע בתינוק, העלתה סיפור על איך היא נתנה את הצב לגיאולוג כדי שייקח אותו הביתה למדבר, כי היא הייתה מאוד משועממת. מרינה סיפרה את הסיפור הזה. וזו הייתה אגדה שבה Krokha, זה היה שמו של הצב, שלח מברק עם ברכות מהקרקום אל המאהבת הקטנה שלו.

אגדות הפכו לז'אנר האהוב על הסופר. אגב, על בסיס כמה מהם נוצרו קריקטורות.

מ. מוסקבינה ו"מורזילקה"

פלח מסוים מהמקצוען שלהפעילויות הקשורות לכתב העת "Murzilka". כאן היא ניהלה טור ספורט וסיפרה לילדים את העובדות הכי מעניינות על ספורט. ואז הופיע "הרפתקאותיו של אולימפיוניק", ספר עם סיפורים, חידות, שאלות, תמונות עם הסברים. מרינה עצמה משחקת את התפקיד של מספרת סיפורים עליזה.

מדור הספורט היה רק ​​ההתחלה.מרינה היא שהעלתה את הרעיון ליצור קטעים אחרים מעניינים לא פחות. כמו מדור "מזוודה" על חייזרים ועקבות של ציוויליזציות שנעלמו מזמן, מהחומרים שמהם נוצר הספר "מאחורי החלון - עב"ם, או בזמן שהמלפפון הקדוש בוער", או הרומן "ימי רעד". ", או "הרפתקאות מרזילקה" - חוברת קומיקס, לה ולסופר ש' סדוב פרויקט משותף.

כל היצירות של מוסקווינה מכילות מצחיקות ודברים רציניים נמצאים בקרבת מקום: סיפורים מצחיקים שנגמרים בעצב, ועצובים עם סוף עליז. ולעתים קרובות ספר, שעל פי חוקי הז'אנר מחויב להיות דרמה, מצחיק את הקוראים.

היצירתיות המאשרת את החיים של מוסקווינה

על איזה עיקרון הוא דבק בספריו?מרינה מוסקבינה? הסיפורים של הסופר הזה כתובים על פי כלל ברזל אחד: אגדה צריכה תמיד להסתיים בטוב. על דפי ספריה היא מארגנת "קרקס" שבתוכו מסתתרת עצב ובמקומו מופיע משחק קרנבל שמסתיר היטב את מה שנמצא מתחת למסכה. כך מדבר הסופר על בעיות מודרניות חמורות. הגיבורים שלה אף פעם לא מאבדים את הלב, והם לא יושבים בחוסר מעש, הם מרבים לדחוף את אפם היכן שהם לא צריכים, אבל הם תמיד עוזרים לכל מי שצריך עזרה.

על העובדה כי מרינה מוסקווינה, שהביוגרפיה שלהמוצג לתשומת לבך במאמר, אוהב את הגיבורים שלו, ואומר שהם מופיעים בסיפור כזה או אחר. בין האהובים ביותר: שישקינה לנקה, אנטונוב אנדריוקה, הוריו והכלב קית', הסיפור "מפלצת הבלוכנס" הוא עליו.

ובכל זאת העיקר בעבודותיה הוא אנשים, ולרוב ילדים, ללא קשר לז'אנר. בין ספריה ניתן למצוא את הסיפור הבלשי "אל תדרוך על החרק". במבט ראשון נראה שמדובר בסיפור מצחיק מחיי פנימיית ילדים, אבל הבעיות שהועלו לא מצחיקות בכלל. לנקה, ילדה קטנה שחולמת להיות בלשית, נכנסת לריב עם נבלות שגונבים כלבים ומכינים מהם כובעים. אז, כמעט בצחוק, בצורה פרודית, הסופר מנסה לשכנע אנשים שהאדם הוא לא האדם הכי חשוב בעולם, שעלינו לדאוג לאחים הקטנים שלנו. ולנקה היא ילדה כנה עם השקפה אירונית מבוגרת על החיים.

והיא מדגימה בהצלחה את התכונות הללו בסיפור אחר, "תנו לכולם להיות בריאים", עוזרת לאוהבים להתאחד.

בתור מבקר

מאמריה כמבקרת ספרות ילדיםלא דומה כלל לניתוח. מאמרי הביקורת שלה הם זיכרונות חמים וחיים, מלאים בהומור ומוצגים בצורה ייחודית. למורים שלה, סוטניק וקובל, היה מזל במיוחד.

זיכרונות של יורי קובל "מים עם סגורעיניים" הוא תשובה-הרהור מתמשך על השאלה היחידה על מה היה יכול לקרות אם לא היה הסופר הזה, שהוא כל כך יקר. ועל יורי סוטניק - סיפור כמעט אישי, המספר איך ספריו לימדו אותה שהיא צריכה לכתוב על חייה, על מה שהיא יודעת ומבינה.

מצוות לעצמך

סופרת ילדים, מטיילת ומספרת סיפורים זו, המאוהבת בחיים ובאנשים, דבקה בחייה בתקיפות באותן מצוות שפעם קיבלה לעצמה כנורמת חיים ויצירתיות:

1. אוהב את העבודה שלך.
2. אל תחשיב את עצמך חכם יותר מילדים.
3. הקפד על חוש הומור.
4. אל תדמיין.
5. אל תתלונן אם לא תתקבל לאיגוד הסופרים.
6. אל תזדקן.

מרינה מוסקבינה, שספריה מלאים באהבה לחיים ולאנשים, הפכה מזמן לחביבת הקוראים. בואו נדבר על כמה מהספרים שלה.

מרינה מוסקבינה, "הכלב שלי אוהב ג'אז"

ספר הסיפורים הקצרים הזה הביאהסופרת קיבלה את התואר זוכת הפרס של פסטיבל האמנות Artiad of Russia; בשנת 1989, היא הפכה לבעלים של הדיפלומה הבינלאומית של אנדרסן; כדי לקבל אותה היא נסעה להודו, ולאחר מכן הקדישה לו את הסיפור "שבלולים שמימיים" ( המסע).

לפעמים סיפורים כמעט חסרי משמעות מאדםהשירים של אנדריי בן העשר עדיין מהדהדים בנפשם של ילדים ומבוגרים. הספר הזה יכול להציל אותך ממצב רוח מגעיל, ממש אנטי סטרס, כמו כל סיפור על הילד הזה.

מרינה מוסקבינה, "רומן על הירח"

פשוט ספר טוב. אוֹר. אוֹפּטִימִי.וזה מפתיע איך אקסצנטריים תמימים כאלה מצליחים לשרוד במטרופולין, והסוף הטוב של הסיפור משמח. כי זה נפלא כשהכל נגמר כל כך טוב.

"למד לראות"

בדיוק כמו שעשה פעם אקזופרי, יום אחד הבינה מרינה את זהצריך ללמוד קודם כל בראייה ולא בכתיבה. היא מבינה את המדע הקשה, אך כל כך מרתק, יחד עם תלמידיה. הם מסתובבים במוסקבה, מסתכלים מקרוב על חיי הבירה, עושים היכרות עם אנשים, ואז כותבים סיפורים...

מרינה מוסקבינה אספה את הסיפורים המדהימים ביותר בספרה הזה. כשקוראים אותם, אתה מבין שכל אדם מוכשר כשהוא מסתכל ורואה.

אולי גם אתם תרצו לגלות את עולמו המופלא של הסופר ומספר הסיפורים הזה.