כמובן ששמעתי זאת פעמים רבותאמביציה היא מושג דו משמעי, ולכל אדם הם קשורים לתמונות מסוימות. מישהו מדמיין מיד איש עסקים הולך מעל ראשו ואינו מסוגל לראות מעבר לאפו, כלומר הקריירה שלו. ומישהו רואה אדם רגיל שחולם לפרוץ לעתיד מזהיר בעזרת אחד מרצונו העז.
כמו תמיד, אנו פונים להצדקה המדעית, בכאשר השאיפה היא, ראשית, הרצון להגיע לגבהים מסוימים, שמעטים מטפסים, ושנית, הערכה עצמית מוגברת, כמו גם הערכה עצמית מוגברת פי מאה.
ההגדרות הן בשניים באופן דו-ממדיצדדים הפוכים. אצל אחד מהם השאיפה טובה, עם השנייה היא גרועה. עלינו להבין מהיכן נובעת החלפת מושגים זו כאשר מונח אחד מתפרש בדרכים שונות לחלוטין. אולי יש משהו שאנחנו לא מבינים? בואו נבין את זה.
אז אם נשאל כמה מאות שניםבחזרה מצרפתי, פולני, אנגלי או רוסי מהי שאיפה, הם היו מקבלים תשובה חד משמעית - יהירות, יהירות, תאוות כוח, יהירות. למונח זה אותה משמעות כאשר הוא מתורגם מלטינית (ambitio). אדם שאפתן נתפס כנוכל המחפש רווח ומוכן להקריב הכל על מנת לספק את צרכיו.
קצת מאוחר יותר, עם התפתחות הקפיטליזם, האוכלוסייהאירופה (אנחנו מדברים על בני הנוער המובילים והמתקדמים) מתחילה להשתמש ב"אדם השאפתני "כמחמאה למי שהשיג הצלחה בתחום מסוים, הרוויח כסף וכך התפרסם, לפחות בגבולות סביבתו.
לפיכך, השאיפה אינה רק עצמהרצון להשיג את מה שאין לאחרים, אבל גם במידה מסוימת הבל. מתברר שבמדינה שלנו עכשיו אף אחד לא שם לב להגות קטגוריה אחת, אנו מקנים לה הגדרות לא זהות. המשמעות היא שכל אחד מאיתנו מדבר בשפה משלו, מסתמך על מילוני הסבר או על סרטים וסדרות טלוויזיה שהגיעו מהמערב.
מחקר מעניין נערך על ידי אמריקןמדענים, שמסקנותיהם צריכות להיות ברורות. זה לא סוד שאדם שאפתן, שמנסה להשיג הכרה והצלחה, נכנס לעתים קרובות למצבי לחץ ומצטבר בהדרגה רגשות שליליים בעצמו. כתוצאה מעייפות כרונית, הגוף נשחק, ולצערנו אנשים כאלה מתים מהר יותר מבני גילם, שאינם זוכים להצלחה כה משמעותית.
אך מהי שאיפה ללא תוצאה? צליל ריק. עם זאת, על מנת שהתוצאה תהיה, יש צורך להתאמץ לפחות ולא רק להחשיב את עצמך כאדם עם שאיפות. שאיפות אינן מוטמעות בנו מלידה, הן מופיעות בתהליך סוציאליזציה של הפרט, כאשר אנו מקשרים קשרים, מקשרים קשרים ומתקדמים בכל תחום.
כך מתקבל מעגל קסמים - אדם שהשיג משהו מנסה אוטומטית להציב לעצמו מטרות גדולות, מכיוון שבתחום מסוים בחייו הוא כבר התרחש.
ואז שאפתנות משתלטת ויוצאת מהחיוביותתכונות שמגרות אותנו לעבוד (העבודה מאצילה אדם) הופכות לאיום על הפרט. העובדה היא, שוב, על פי תוצאות מחקרים אמריקאים, אנשים שאפתניים נוטים פחות להקים משפחות, שכן, ככל הנראה, מילדותם, הוריהם קבעו בבירור וברור סדרי עדיפויות שבהם צמיחה בקריירה היא הכל.
לעתים קרובות, יחד עם רצון תזזיתי להצלחה וכסף מגיע האגואיזם, או ליתר דיוק, הוא נכנס במלוא עוצמתו. ואנוכיות מועילה רק במינונים מוגבלים, אז מה שיגידו, הבריאות סובלת.
אז מהי שאפתנות?אם מבחינה מדעית, אז הרוע הוא אוניברסלי. ולמען האמת, שכל אחד יחליט בעצמו. עם זאת, בכוחנו לפתח תכונה זו כדי לעורר את עצמנו לפעולה, במקום להתעסקות וטיפוח מגלומניה מוגזמת.
