לאורך כל תהליך ההתהוות והתפתחות האנושות שינתה מדינות, אוכלוסיות, ערים, אך צורות מבנה הכוח שהתפתחו במשך מאות שנים אוחדו וקיבלו את התפתחותן נוספת. אחת הצורות הללו הייתה מוחלטות. זהו מכשיר כזה של שלטון שבו השליט העליון החזיק במלוא מלואו ללא הגבלה של מישהו או משהו.
"תור הזהב של האבסולוטיזם"
המאפיינים העיקריים של האבסולוטיזם הופיעו לפני שלנועידן ועבר את המבחן במלכות המזרח הקדום. שם, במדינות המתעוררות, הופיעה תופעה זו, שנכנסה להיסטוריה כעקרון הדספוטיזם המזרחי. הצדדים המובעים שלו כוללים התעלמות מאישיותו של האדם, כל השאיפות מכוונות לשגשוג המדינה. המלך, העומד בראש המדינה, היה לעתים קרובות אלוהי והיה סמכות שאין עליה עוררין עבור פשוטי העם. יחד עם זאת, כוחו היה כה מוחלט עד שכל חבר בו עלול לאבד עושר, מעמד בחברה ובחיים. עם קריסת הציוויליזציות של אסיה העתיקה ואפריקה מופיע כוח בלתי מוגבל באירופה. שם, האבסולוטיזם הוא רצונם של השליטים לבנות ולרכז את מדינותיהם, בשלבים הראשונים לקיומו הוא באמת מילא תפקיד חיובי, אך עם הזמן הצורך בו נפל. אף על פי כן, המלכים האירופיים, לאחר שלמדו את כל תענוגות העוצמה האוטוקרטית, לא מיהרו להיפרד ממנה. לכן, ימי הביניים הם באמת "תור הזהב" לאבסוליזם.
מטמורפוזות של אבסולוטיזם
לסיכום, אנו יכולים לומר כי האבסולוטיזם הואצורת מעבר של המשטר הפוליטי, אשר לאחר שהתמודד עם משימותיו, הפך לשם דבר. אך בשלבים מסוימים הוא מופיע שוב, קם לתחייה מהשכחה כמו ציפור עוף החול, דווקא ברגעי המעבר של ההיסטוריה, כאשר יש צורך לגייס את כל משאבי המדינה בתקופה קצרה.