לאחר שברית המועצות חדלה להתקיים, רוסיהכמעט כל הזמן חוו בעיות כלכליות. המדינה הייתה זקוקה מאוד למימון זר, בעוד שהיא לא יכולה להבטיח את שירות החוב החיצוני. כתוצאה ממספר עצום של הלוואות לא רק חיצוניות, אלא גם פנימיות, נוצר חוב לאומי גדול. זה מה שהפך לתנאי מוקדם לאירוע המפורסם בעולם, שנכנס להיסטוריה כ"יום חמישי השחור "של 1998.
הצטברות החוב הציבורי, או איך הכל התחיל
על פי המידע שנמסר על ידי הבנק המרכזיRF, בזמן המשבר, מערכת ההגנה האווירית במדינה התאימה ל -24 מיליארד דולר. במקביל, החוב לתושבי חוץ בשוק ה- GKO / OFZ ושוק המניות הסתכם ב -36 מיליארד דולר. החוב השנתי הממוצע לתושבי חוץ התקרב ל -10 מיליארד דולר בשנה. המצב הוחמר מירידה חדה בעלות חומרי הגלם בשוק הבינלאומי. הירידה השפיעה על נפט, גז ומתכות. במקביל החל המשבר הפיננסי העולמי באסיה. רווחי מטבע החוץ של רוסיה ירדו מספר פעמים, שער הדולר בשנת 1998 חידש את מקסימום, ונושים זרים החלו לחוות ספקות וחששות עזים בכל הנוגע למתן תמיכה כספית למדינה עם מצב כלכלי לא יציב.
סנטימנט שלילי: הכל התחיל ביולי
למרות המצב הקריטי במדינה,"יום חמישי השחור" בשנת 1998 התקרב בנאומו של מישל קמדוס, שהיה אז המנהל הכללי של קרן המטבע. בגלל דבריו כי גם אם כל תנאי קרן המטבע על ידי רוסיה יתמלאו, הקרן לא תוכל להנפיק הלוואה בסך 15 מיליארד דולר, שהמדינה ביקשה, דואגת לפיחותו של המטבע הלאומי. הפכו להיות חריפים במיוחד.
כבר ב -7 ביולי הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית הפסיק לחלוטין את ההנפקההלוואות לומברד למוסדות פיננסיים. ב- 9 ביולי נערך משא ומתן, וכתוצאה מכך הייתה למדינה כל הסיכוי לקבל הלוואה בסך 22.6 מיליארד דולר. למחרת הודיע האו"ם כי פיחות הרובל עשוי להביא למדינה יתרונות חסרי תקדים, והיא תופעה הכרחית ביותר לכלכלה.
שינויים במצב הרוח פיקטיבי
אירועים שהתרחשו בארץ בסוףיולי, נתן תקווה שברירת המחדל של שנת 1998 עשויה שלא להתקיים. אז, ב -29, הוקצתה למדינה חלק ראשון של הלוואות חירום חיצוניות. גודלו היה כ -14 מיליארד דולר. איום הפיחות נסוג. ב -24 לאותו חודש הוריד שיעור מימון מחדש של הבנק המרכזי ל -60%. מצב הרוח החיובי השתנה מעט על ידי נאומו של אנדריי אילריונוב, שהוא מנהל המכון לכלכלה. הוא מתח ביקורת רשמית על מדיניות ממשלת המדינה והתעקש להאיץ את פיחות המטבע הלאומי.
אירועי אוגוסט 1998 - התקרבות המשבר
משבר 1998 ברוסיה החל להחמירלאחר הפוגה זמנית ב -5 באוגוסט, כאשר הממשלה ביקשה להגדיל את מגבלת ההלוואות למדינה מ -6 מיליארד דולר ל -14 דולר. החלטה זו הצביעה בבירור כי המדינה פשוט אינה מסוגלת לממן את תקציבה ממקורות מקומיים.
כבר ב- 6 באוגוסט הונפקה המנה השלישית למדינהלשיקום המשק בסכום של 1.5 מיליארד דולר. חובות החוב הרוסים בשוק העולמי ירדו לערכי המינימום שלהם. יום חמישי השחור בשנת 1998 הלך והתקרב.
הקריסה ההדרגתית של הכלכלה
קריסה בלתי נמנעת של הצעות מחיר של ניירות ערך רוסייםהתקיים ב- 11 באוגוסט. מניית ה- RTS איבדה 7.5% במהלך היום. זו הייתה הסיבה להפסקת המסחר. במהלך היום הבנקים המשיכו לקנות מטבע חוץ ללא הפסקה. כבר בערב של אותו יום, כאשר שער הדולר ב -1998 הגיע לשיאו, רוב הבנקים הגדולים במדינה הפסיקו את כל פעילותם.
ב -12 באוגוסט הפך עניין חד במטבעתנאי להפסקה מוחלטת של שוק האשראי הבין בנקאי. משבר הנזילות החל. בנקים שהיו זקוקים לסכומי כסף גדולים בכדי לעמוד בהתחייבויותיהם בחוזה קדימה, התקשו לפרוע הלוואות. הבנק המרכזי יזם ירידה במגבלות המכירה של מטבע חוץ לבנקים המסחריים הגדולים ביותר, מה שהפחית משמעותית את עלויותיו לשמירה על שער החליפין. סוכנויות מודיס ו- Standard & Poor`s הודיעו ב- 13 באוגוסט על ירידה חדה בדירוג האשראי לטווח הארוך. שר האוצר וסגן מנהל הבנק המרכזי דיווחו בעיתונות כי שוק המט"ח ושוק האג"ח הממשלתיות מעתה יתמכו על ידי הבנקאים עצמם. ב- 14 באוגוסט ניתן היה לראות ברחובות ליד הבנקים שורות שלמות של מפקידים שניסו להחזיר את כספם.
"יום חמישי השחור" 1998
נקודה שחורה בתולדות רוסיה נקראה"יום חמישי השחור" סימן את ברירת המחדל הטכנית של המדינה, את חוסר יכולתה לשלם את התחייבויותיה - לא חיצוניות ולא פנימיות. ב- 17 באוגוסט, לאחר נאומו של סרגיי קיריינקו, המכהן בתפקיד ראש הממשלה, התברר כי הפיחות התרחש. הוא דיבר על צעדים שמטרתם ייצוב ונורמליזציה של מדיניות פיננסית ותקציבית.
ההוצאה להורג הושעתה למשך 90 יוםהתחייבויות לאזרחים זרים בהלוואות, בעסקאות בשוק הנגזרים ובמניפולציות ביטחוניות. סחר השטרות הופסק לחלוטין. רוסיה עברה לשער חליפין צף. לאחר הרחבת המסדרון מ -6 ל -9.3 רובל לדולר, הממשלה לא הצליחה לשלוט במצב. בתוך חודשיים בלבד שער הדולר לשנת 1998 עלה מספר פעמים וכבר באוקטובר עמד על 15.9 רובל לדולר, לעומת 6 רובל בתחילת קיץ 1998.
מה קרה במדינה לאחר הכרזת ברירת המחדל?
לאחר ברירת המחדל של 1998 הייתה רשמיתהודיעה, הבנקים הפסיקו מיד להנפיק פיקדונות. המצב הוסבר בכך שההתחייבויות של מוסדות פיננסיים נקובות בדולרים, ונכסים - ברובלים. אם תתחיל להנפיק פיקדונות בנוכחות פיחות, ייווצרו חורים במאזן, מה שעלול לסכן את כל המערכת הבנקאית של המדינה.
ארגון בינלאומי ויזה אינט.חסם את קבלת הכרטיסים של הבנק הגדול במדינה "אימפריאל". לכל המוסדות הפיננסיים האחרים הומלץ להימנע מהנפקת מזומנים בכרטיסים. שער הדולר הגבוה בשנת 1998 הפך את הבסיס לאיסור לקבוע את ההפרש בין קנייה למכירה של מטבע חוץ ביותר מ- 15%. הייתה מבחר טבעי של מוסדות פיננסיים, רק החזקים נותרו. ניתן סירוב להכניס ממשלות זמניות. ההלוואות למנהלות פיננסיות התרחשו על בסיס העברת חסימות מניות לממשלה. ואז הייתה צו על סילוק סמכויות מקבינט השרים ועל סילוק ראש המדינה מהעניינים.
הפסדים כלכליים
אתגר אמיתי ונקודות מבט חדשות1998 נזכרה בתושבים רבים במדינה. ברירת המחדל ברוסיה גרמה להפסד של 96 מיליארד דולר רק באוגוסט. המגזר התאגידי הפסיד לפחות 19 מיליארד דולר. מוסדות פיננסיים מסחריים ספגו הפסדים של 45 מיליארד דולר. מומחים רבים בעולם הפיננסי נוטים להאמין שמדובר במזלזל מאוד בנתונים אלה.
התוצר צנח ל -150 מיליארד דולר.מעמדו של החייב הגדול בעולם נתלה ברוסיה באוגוסט 1998. רובל פוחת כמעט, וגודל החוב החיצוני במקביל הסתכם בכ -220 מיליארד דולר לפחות. סכום זה תאם 147% מהתמ"ג. חוב חיצוני הוא לא הדבר היחיד שהביאה 1998. ברירת המחדל ברוסיה הייתה הגורם לחובות מקומיים. סך ההתחייבויות של המדינה לאזרחי המדינה הסתכם ב -300 מיליארד דולר, אשר תואמים 200% מהתמ"ג. במערב התרכזו כ -1.2 טריליון דולר, אך על פי נתונים לא רשמיים מאמריקה. יתרון גדול שקיבלה המדינה אחרי יום חמישי השחור הוא דחייה מוחלטת של הכלכלה על בסיס מודל חומרי הגלם ופיתוח פעיל של כמעט כל מגזרי הפעילות, שבמקומם היה יבוא לפני המשבר.
